"לעבור הפסקת הריון ולשמוע מאנשים שאני חייבת להתגבר"
שני מילדנברג, אמא לשני ילדים, עברה פעמיים הפסקת הריון ושלוש פעמים הפלות מוקדמות. לרגל חודש המודעות ללידות שקטות היא מבקשת מאנשים להפסיק לומר: "לא נורא, יהיו עוד ילדים", "לפחות יש לך כבר ילד בבית" או "את תראי איך תיכנסי להריון מהר"
במהלך חמש השנים האחרונות עברתי פעמיים תהליך שנקרא הפסקת הריון. הפעם הראשונה היתה בשבוע 19 (אמצע חודש חמישי), אחרי שבסקירת המערכות הראשונה התגלה מום חמור בלבו של העובר, שלא השאיר לו הרבה סיכויים להיוולד כתינוק בריא. בפעם השנייה זה קרה בשבוע 20 של הריון שהתחיל כשלישיה, הפך להריון תאומים לאחר שביצענו דילול (מונח רפואי שמשמעותו הפסקת דופק יזומה בהריון מרובה-עוברים), ואז להריון של עובר אחד לאחר שאחד התאומים פרש על דעת עצמו, ואז להריון שצריך היה להפסיק, כי התגלה בו מה שנקרא מיעוט מי שפיר קיצוני, מצב שלא מאפשר להמשיך את קיומו.
אולי יעניין אותך גם:
- "נאלצתי לעבור לידה שקטה ולחזור לעבודה"
- "לחזור הביתה בידיים ריקות ולבשר לילדה שאין לה אחות"
- "אני מצטער, לתינוקת אין דופק"
בפעם הראשונה ביצענו גרידה בהרדמה מלאה ובפעם השנייה זו כבר היתה לידה לכל דבר, כולל זירוז, זריקת אפידורל ולחיצות. אבל, לצערי, זה לא כל הסיפור. בין לבין, עברתי גם שלוש הפלות מוקדמות, כלומר הפסקות דופק טבעיות אצל העובר במהלך השליש הראשון של ההריון. בדיעבד, התברר שאני סובלת מתופעה שנקראת קרישיות יתר בדם, מה שכנראה קשור להיסטוריית ההפלות, אבל זה כבר לכתבה אחרת.
כל האובדן הזה קרה אחרי שכבר נולדה הבת הבכורה שלנו, כך שעבורי כל אחד מהקטנים האלה לא היה סתם גוש תאים חסר משמעות, אלא פוטנציאל ממשי לחיים שלמים ולאהבה גדולה. ידעתי והרגשתי מה אני מפסידה.
במקרה שלי, ייתכן ולהפלה הראשונה היתה השפעה מכרעת עוד יותר, כי אחריה כבר לא הצלחתי יותר להיכנס להריון באופן ספונטני. בעלי ואני קיבלנו את התיוג המפוקפק "אי פוריות בלתי מוסברת", ואת כל ההריונות הבאים השגתי רק בעזרת טיפולי פוריות ארוכים ומפרכים.
עם היסטוריה כזאת תמיד עולה הדילמה, האם לספר ולשתף את מה שעובר עליי? למה בעצם אני צריכה להסב גם לאחרים צער וכאב? ובכל זאת, אני בוחרת לשתף את הסיפור שלי עכשיו, רגע אחרי הפאן של חופשת סוכות והקמפינג והעל האש כי חודש אוקטובר הוכרז בארץ כחודש המודעות לאובדן הריון ותינוקות רכים.
לכתבות וטורים נוספים - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
אם אתם מכירים זוגות או נשים שחוו אובדן של הריון או לידה שקטה (לידה של תינוק מת), בבקשה מכם גלו רגישות. אין מקום לתגובות כמו ״לא נורא, יהיו עוד ילדים״, ״לפחות יש לך כבר ילד אחד/שניים בבית״, ״את תראי איך תיכנסי להריון צ׳יק צ׳ק״ או ״את חייבת להתגבר ולחזור לתפקד רגיל״. כאמור, מדובר באובדן לכל דבר, שאליו מתלווה תהליך אבל עצוב, מתסכל ולעתים קרובות גם בודד.
חשוב לדעת שהיום נשים שעברו זאת בשבוע 22 והלאה זכאיות לחופשת לידה מלאה ולזכויות נוספות. במידת הצורך, קיימת בפייסבוק קבוצה בשם "חיבוק בשקט", שיכולה להעניק תמיכה לנשים לאחר לידה שקטה, אם זה חס וחלילה רלוונטי למישהו. אסיים באיחולי צעצועים בסלון, רצפות מכוסות גרגירי קוסקוס, סלי כביסה מלאים והמון צחוק של ילדים.
כל אחד מתמודד באופן שונה עם הבשורה הקשה. הנה בני זוג שהחליטו לצלם את עצמם ברגעים הקשים, לאחר שהבינו שההריון לא תקין:
