גינה לי חביבה, גינה לי קהילה

בשיתוף הקרן לירושלים

אם נקלעתם לשכונה בירושלים וראיתם ילדים עודרים, קשישים משקים ומבוגרים מתווכחים על סוגי שתילים - לא בטוח שהגעתם בט"ו בשבט. זה יכול להיות יום קיץ בהיר, יום חורף סגרירי, תחילת האביב או אמצע הסתיו. אנשים מכל השכונה מתקבצים בחלקת אדמה והופכים אותה לגן פורח, עם צמחים מניבי פרי, עשבי מרפא ושיחים להכנת תה צמחים משובח.

אשת הנשיא הגברת נחמה רבלין משתתפת גם היא בפרויקט (צילום: גינות קהילתיות)

הצלחה שצמחה מהשטח

פרויקט הגינות הקהילות של ירושלים התחיל לפני כעשור, מבקשה של תושבים להקצות עבורם שטח ציבורי לטובת הקמת גינה קהילתית. עיריית ירושלים, החברה להגנת הטבע והקרן לירושלים הרימו את הכפפה והחלו לסייע בפיתוח הגינות. כיום ברור לכולם שמדובר בהצלחה וגינות חדשות נפתחות כל העת.

אריאלה צוויקל, מנהלת תחום קיימות חברתית באגף חברה בעיריית ירושלים, מספרת כי הגינות הקהילתיות הן תופעה שצמחה מהשטח. "בשנת 2007, העירייה והחברה להגנת הטבע נענו לקריאה מהשטח והתחילו להשקיע בתחום". הקרן לירושלים פעלה באותה תקופה לגייס משאבים לרעיון ובמקביל ליצור מטה עירוני משותף שיוביל את המהלך שבראשו וועדת היגוי שכונתה אייט"ק (אתרים ירוקים ירושלמים בטיפוח הקהילה). "רצינו ליצור עבודה משותפת שתשרת את התושבים ותיצור רשת של תמיכה בפעילים", מסביר ד"ר שפיגל. "אחרי שפרצנו את הדרך, נתנו לאנשי השטח לפעול עצמאית והם עושים מאז עבודה מופלאה".

(צילום: גינות קהילתיות)

הפרויקט רושם כיום הצלחה מסחררת: יותר מ-70 גינות קהילתיות פעילות צומחות ומלבלבות כמעט בכל שכונה בעיר, ויוצרות מקום מפגש חברתי מרכזי עבור הקהילה המקומית. "למעשה, מכל הארץ והעולם מגיעים אלינו לירושלים ללמוד על ניהול ופיתוח גינות קהילתיות", מתגאה צוויקל.

גינה לי, גינה לי, גינה וקהילה

"עם השנים, הבנו שעיבוד אדמה הוא כלי חשוב וחינוכי, כלי שבונה בעצמו את הקהילה. אנחנו שומעים שוב ושוב מהתושבים שהגינות בונות קהילות. זה מעגל חוזר", אומרת צוויקל.

לדבריה, לא כל מי שמגיע לגינה בא בהכרח מדי לעבוד את האדמה. "הפכנו לפלטפורמה שמקדמת קיימות בירושלים. הרבה יוזמות של פיתוח סביבתי, אקטיביזם ומנהיגות צמחו מהגינות ולצדן. כמה חברי מנהלים קהילתיים החלו בתור מקימי גינות, למשל".

העגלה החדשה של הסיירת יוצאת לדרך עם שתילי שסק שתרם קשיש(צילום: גינות קהילתיות)

לגינות יש חשיבות גם בהיבט של תדמית העיר ולתחושה של תושבים רבים. "הגינות עונות על הצורך של תושבים רבים להרגיש קשר למרחב הירושלמי", מספר שפיגל. "ישנם אנשים שהקרבה לגינה מהווה עוד שיקול כשהם עוברים דירה". כל זאת, לצד הגישור על הפערים בין האוכלוסיות השונות של ירושלים. "הגינות הן משהו שמגשר על הפערים: בגינות לא חשובה זהות התושבים – מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים - כל הקטבים של אוכלוסיית ירושלים נפגשים בגינה הקהילתית - כולם מגדלים את אותו חציל ואותה עגבנייה – וחולקים את התוצרת ביחד. בסקר שעשינו גילינו שהגינה משנה לאנשים את התחושה כלפי העיר לטובה, הם אמרו שהגינה מהווה עבורם עוד בית, כמו משפחה. אין ספק שזה משאיר אנשים בעיר".

(צילום: גינות קהילתיות)

אחת הגינות הידועות בעיר היא הגינה בבית הנשיא, שהוקמה ביוזמת הגברת הראשונה של ישראל, נחמה ריבלין. "העבודה בגינה נעשית בשיתוף עם ילדי בית ספר בעיר והחיבור שם גורם לנו לגאווה גדולה", משתפת צוויקל.

גם בשכונות החרדיות וגם במזרח העיר

הגינות הקהילתיות של ירושלים משגשגות ופורחות בעיקר בשכונות במערב העיר, אך בשנים האחרונות החלה פעילות גם בשכונות החרדיות ובמזרח ירושלים. "הקרן לירושלים והעירייה רצו לאורך השנים להרחיב את הפרויקט לכלל תושבי ירושלים וזה היה מהלך קשה וארוך", מספר שפיגל על הניסיונות לעודד את האוכלוסייה החרדית והערבית להקים גינות קהילתיות. "מדובר בחברות שהמודעות בהן לאיכות הסביבה לא תמיד גבוהה, ומצד שני הן סובלות מצפיפות, תשתיות לא הולמות, מחסור בשטחים פתוחים וילדים שאין להם תעסוקה בשעות מסוימות".

(צילום: גינות קהילתיות)

(צילום: גינות קהילתיות)

צוויקל מודה שהטמעת הפעילות של הגינות הקהילתיות בשכונות אלו היא משימה לא פשוטה, "אבל כשזה עובד - זה מקסים. בשנים האחרונות יש יותר ויותר הצלחות - אנחנו עומדים על 6 גינות בקהילות חרדיות ו-4 במזרח העיר, וכל הזמן מנסים להרחיב".

צוויקל מציינת, למשל, שברובע היהודי, בו הקרקע מרוצפת על פי חוק, הוקמה גינה קהילתית באדניות. "בשכונות החרדיות הגינות שומרות שמיטה, יש קומפוסטר שומר שמיטה. הכל בהתאם לסביבה ולצרכי האוכלוסייה".

חתונה בגינה

הגינות הקהילתיות של ירושלים הפכו למרחב קהילתי משמעותי, מעין מתנ"ס פתוח, בו מוצאים לפועל רעיונות ופעילויות שונים ומגוונים במיוחד."בשכונות בהן יש שיכונים, למשל, הקמנו גינות בשטח פרטי פתוח, בין הבניינים, שנמצא מחוץ לאחריות של הועד ושל העירייה ולכן הוזנח עם השנים", מספרת צוויקל. "כל אחד מוצא את הדרך שלו להשתתף - כאשר הצעירים מגיעים לעבוד התושבים מתחילים פתאום להיות גאים בשכונה, בקהילה ובפעילות שלה, וגם מי שלא יכול לעבוד עוזר – הסבתות למשל יורדות עם סירים ומציעות אוכל לעובדים ולילדי המשפחות".

(צילום: גינות קהילתיות)

יש מגוון ענק של פעילויות שמתרחשות בגינות: משיעורי יוגה ועד הרצאות על נושאים שונים כמו כלכלה ותרבות. היו בגינות כבר כמה חתונות, חוגגים חגים יחד, ימי הולדת, טקסי שבע ברכות. הגינה הופכת למרחב אלטרנטיבי שמאפשר פעילויות מגוונות. באחת הגינות ערכו מסיבה יוונית, שברו צלחות והדביקו את שברי הצלחות כקישוט על חומה בגינה. צוויקל מספרת גם על תושבים מקומיים שמנציחים בגינות אהוב שנפטר, תורמים ספסל או נוטעים עץ לזכרו. גם ילדי בר מצווה הגיעו לנטוע עץ בגינות כחלק מהחגיגה שלהם.

(צילום: גינות קהילתיות)

"חשוב לזכור, שמדובר ב-100 דונם שאנחנו מעבדים בהשקעה של 100 אלף שעות התנדבות בשנה, עם כמה מאות פעילים מעורבים - כל זה מראה על זה שאנשים מרגישים את החיבור", אומרת צוויקל. "הם לא סתם מבלים את השעות הפנויות שלהם בגינה - יש חיבור מאוד חזק ורואים את זה כל הזמן ובהרבה היבטים. אנשים אולי חושבים שפעילות בגינה היא בשביל מחבקי עצים, אבל במציאות הגינות הן לא רק לסביבתיים, אלא משמשות את התושבים למטרות מגוונות ומפתיעות - יש אנשים שמתגעגעים לקישואים של סבתא מאוקראינה ורוצים לגדל לעצמם, מכור לסמים שמגיע לגינה בתור תרפיה, מישהי שעברה תאונת דרכים ורוצה להשתקם באמצעות פעילות בגינה, או ילדים שמוצאים בכך עניין בשעות אחר הצהריים ובמקום להיות דבוקים למסכים הם עוקבים אחרי השתילים שהם זרעו נובטים ומתפתחים".

הקרן לירושלים - שותפה גאה בהצלחה

"יפה בעיניי שמדובר בקונצנזוס", מסכם ד"ר שפיגל. "כולם יושבים כתף לכתף בהדרכות בהן המדריכה מראה איך לגזום עצים. הגזר האורגני שגדל בגינות מייצר רווח לכולם - גידול מזון, עבודה משפחתית, חיבור לקהילה. לכל גינה ולכל קהילה יש אופי משלה - ויש משהו שמחבר בין כולם".

אז עכשיו בקרן לירושלים מציעים לכל הירושלמים: "חפשו את הגינה ליד הבית שלכם. מי יודע, אולי עוד תתמכרו לזה. ולאלה שחושבים לעבור לגור בירושלים אנחנו מציעים להגיע לגינה ולהפוך לחלק מהקהילה. אומרים שהדרך להתחיל להיות ירושלמים עוברת היום דרך הגינה".

בשיתוף הקרן לירושלים