ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון: "מדעי הרוח גוועים"

(צילום: עידו ארז)

ביום ראשון נפתחת שנת הלימודים האקדמית, עם פחות סטודנטים לתואר ראשון מאלו שלמדו בשנה שעברה - בפעם השנייה בלבד בתולדות המדינה. באורח נדיר, וכמו שאירע לראשונה לפני שנתיים, חלה ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון במוסדות השונים להשכלה גבוהה. 

בסך הכול, ילמדו בתשע"ז 310,565 סטודנטים ב-63 המוסדות להשכלה גבוהה ברחבי הארץ. מתוכם, 234,965 סטודנטים צפויים ללמוד לתואר ראשון, ובהם כ-58,690 סטודנטים חדשים. לתואר שני ילמדו 63,120 איש, לתואר שלישי 11,075 ו-1,405 ילמדו לימודי תעודה.

פחות סטודנטים לתואר ראשון

בשנים האחרונות חלה האטה משמעותית בגידול במספר הסטודנטים הכולל במערכת ההשכלה הגבוהה, שנובע בעיקר מירידה במספר הסטודנטים לתואר ראשון באוניברסיטאות ובאוניברסיטה הפתוחה, והאטה בגידול במספר הלומדים במכללות האקדמיות. מגמות אלו צפויות להימשך גם בתשע"ז, והגידול בכל המערכת צפוי לעמוד על 0.2% בלבד, ויחול בעיקר בתארים המתקדמים.

בתואר ראשון תחול ירידה של 0.6% במספר הלומדים, שרובה נובעת מירידה במספר הלומדים באוניברסיטאות ובאוניברסיטה הפתוחה. לראשונה זה קרה לפני שנתיים, אז חלה ירידה של כ-1,000 סטודנטים במספר הלומדים לתואר ראשון בכל המערכת, ובתשע"ו עלה שוב מספרם בכ-2,000. הירידה במספר הסטודנטים במסלולים האקדמיים באחריות אוניברסיטאית היא ירידה מכוונת, והמטרה היא שסטודנטים יעברו באופן הדרגתי למסלולים עצמאיים.

בחמש השנים האחרונות הואט מאוד קצב הגידול במספר הסטודנטים ל-1.5% בלבד בשנה, ומספרם של הלומדים בכל המערכת גדל מ-245,720 בתשע"א ל-264,230 בתשע"ו. בקרב הלומדים לתואר ראשון נרשם גידול שנתי קטן עוד יותר של 1.1%. לשם השוואה, במהלך שנות התשעים גדל מספר הסטודנטים הכולל, כמו גם מספרם של הלומדים לתואר ראשון, בקצב גידול שנתי של כ-8 אחוזים. 

רוצים להיות רופאים, בורחים ממדעי הרוח

מניתוח התפלגות תחומי הלימוד לתואר ראשון עולה כי מרבית הסטודנטים לומדים מדעי החברה (19.2%), הנדסה ואדריכלות (18.1%) וחינוך והכשרה להוראה - 16.1%. המקצועות המבוקשים ביותר ללימודי תואר ראשון על-ידי הסטודנטים החדשים בתשע"ה היו רפואה כללית (יחס המועמד ללומד עומד על 3.8, קרי על כל 3.8 מועמדים ללימודי רפואה כללית רק מועמד אחד מתקבל), ארכיטקטורה ובינוי ערים (2.5) ומקצועות עזר רפואיים (2). מקצועות אלו צפויים להיות המבוקשים ביותר גם השנה.

יחס נמוך במיוחד של 1.3 מצביע על הביקוש הנמוך המאפיין את הפונים למדעי הרוח הכלליים. הביקוש הנמוך ניכר גם במגמת הירידה במספר המועמדים, בהשוואה לשנים הקודמות. בהקשר למצבן של תוכניות במדעי הרוח אמרה יו"ר הוועדה לתכנון ותקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, פרופ' יפה זילברשץ: "מדעי הרוח מהווים נדבך חשוב במערכת ההשכלה הגבוהה וברקמתה החברתית של המדינה. אי לכך החלטנו להשקיע משאבים אמיתיים בפיתוח תחומי מדעי הרוח מתוך תקווה שכבר בעתיד הקרוב נוכל לראות שינוי מגמה בתוכניות אלו אשר הלכו וגוועו בשנים האחרונות. יחד עם זאת חייבים להבין כי אין מדובר בתוכניות קסם, ובסופו של דבר הבחירה באשר למסלול הלימודי היא של הסטודנטים".

בשנת הלימודים הקרובה יחל יישומה של התוכנית הרב-שנתית החדשה שגובשה לאחרונה לשש השנים הקרובות. התוכנית כוללת כמה יעדים מרכזיים, בהם עידוד המצוינות המדעית-מחקרית, הגדלת המשאבים עבור תשתיות וקרנות מחקר והפיכת מדינת ישראל למעצמת ידע (Big Data); עידוד החדשנות בהוראה ושיפור איכות ההוראה; קידום הבינלאומיות בהשכלה הגבוהה תוך מתן מענה לצרכים הלאומיים ולצורכי המשק בהיבטים של הכשרת ההון האנושי והתאמתו לשוק התעסוקה בדגש על הגדלת מספר בוגרי מדעי המחשב, תחומי ההנדסה המבוקשים יחד עם חיזוק מדעי הרוח; קידום ושילוב החברה הערבית בהשכלה הגבוהה; עידוד וסיוע לחרדים בלימודים אקדמיים; הרחבת הנגישות לאוכלוסיית יוצאי אתיופיה; וכן קידום וייצוג נשים באקדמיה.