בן אפלק: "העולם שלנו מפחיד, במקום באטמן יש לנו את דונלד טראמפ"
בין סרט באטמן אחד למשנהו, מצא בן אפלק מקום גם למותחן "רואה חשבון", בתפקיד גיבור פעולה אוטיסט. בראיון ל-ynet הוא מספר על הפחדים האישיים שלו, שמתגמדים ביחס לצרות של העולם סביבו. "העולם לא במצב טוב, יש המון סכנות", הוא אומר, "היינו מתים שאיזה גיבור יבוא ויתקן את המצב"
כשגאווין או'קונור הבין שבן אפלק מעוניין לגלם את הדמות הראשית בסרטו "רואה חשבון", השמחה האדירה שלו לוותה בחשש: "היה לי חשוב להבהיר לו שעל אף שהוא עשה פעלולים בתור באטמן, הרי ששם הייתה לו מסכה על הפנים. פה אין מסכות, הוא חשוף לעיני כל, והוא צריך להיות מחוייב מספיק לסרט כדי ללמוד את אמנות הלחימה של הדמות. הוא גם לא יכול פשוט להגיע לסט ולשחק אוטיסט. מדובר בסרט שהצריך המון הכנה מבחינת התפקיד, והכנה דורשת זמן ומחוייבות. רציתי לוודא שהוא יכול לתת את הזמן הזה". מחויבות, ובעיקר זמן, היא לא משאב זמין עבור אפלק בימים אלה - כשהוא מככב כבאטמן החדש של DC קומיקס ואף מביים במסגרת זו.
בראיון ל-ynet אומר אפלק שלא הייתה לו בעיה עם התנאים שהציב הבמאי: "זה קשה רק אם אתה לא מכבד או לא אוהב את הבמאי שאתה עובד איתו, וזה לחלוטין לא היה המקרה פה. יש לי כבוד ענק לגאווין, אני מאוד אוהב את הסרטים הקודמים שלו, את הטעם שלו. הוא מאוד ברור בנוגע למה שהוא רוצה ומה שהוא אוהב, ומלא תשוקה למה שהוא עושה, כך שהיה לי מאוד קל להירגע. בטחתי בו שהוא יעשה משהו חכם עם הסרט".
"רואה חשבון" הוא מותחן פשע שבמרכזו גיבור קצת שונה. כריסטיאן וולף (אפלק) הוא גאון מתמטי ורואה חשבון של עיירה קטנה, שמעדיף לבלות יותר זמן עם ספרי חשבונות ומספרים מאשר עם אנשים. העובדה שאינו אדם סוציאלי במיוחד עובדת לטובתו כשהוא מתעסק עם לקוחותיו האחרים, ראשי ארגוני הפשע הגדולים והמסוכנים בעולם. כשכריסטיאן דווקא מתקשר עם לקוח לגיטימי - חברה ענקית שמתמחה בבינה מלאכותית ורובוטיקה - אי התאמה של מיליוני דולרים בספרי החשבונות של החברה גורמת לכך שחייו וחיי אלו הסובבים אותו יעמדו בסכנה גדולה. עוד משתתפים בסרט אנה קנדריק, ג'יי.קיי סימונס וג'ון לית'גו.
גיבור פעולה אוטיסט טרם נראה על המסכים, ואפלק משתף שמבחינת מורכבותה הייתה זו אולי הדמות המורכבת ביותר שגילם עד עכשיו. הדבר דרש ממנו עבודת תחקיר מעמיקה. "זה היה מאוד מאתגר, בעיקר בגלל שלא יכולתי להמציא הכל ולהחליט מה שאני רוצה ואיך אני רוצה להיות. זה צריך להיות מעוגן במציאות. עם זאת, אין אחידות אוניברסלית בנוגע למה זה להיות אוטיסט. יש ספקטרום שלם. אין סט אחד של מציאות, אלא מבחר די ענק. הושפעתי לחלוטין מהאנשים שפגשתי - אנשים שממש התחברתי אליהם ונהניתי מחברתם. מאוד הופתעתי מכמה הם יכולים להיות מצחיקים והיה לי חשוב להביא את ההומור שלהם אל תוך הדמות".
אפלק השתדל להישאר מדויק ומלא כבוד לדמותו האוטיסטית של כריסטיאן, ולהביא את הסיפור שלה בצורה הנכונה ביותר למסך. "לא רצינו להפוך את הסיפור לסקסי או נוצץ מדי", הוא אומר, "רק רצינו להציץ אל תוך המציאות של חיים כאלה. בנוסף אני חושב שזה חשוב כל כך להראות ששונה יכול להיות יותר טוב ומיוחד. ברור, שבכל פעם שאתה נוגע בנושאים כאלה זה חשוב לאנשים מסויימים, נוגע בחיים של אחרים, ולרבים יש דעות ורגשות מאוד חזקים בעניין. התקווה שלנו היא שאנשים מתוך הקהילה שהם על הספקטרום האוטיסטי, יאהבו את הסיפור ואת העובדה שמדובר בסיפור-על עליהם. הרושם שאני קיבלתי מהאנשים איתם נפגשתי הוא שזה מה שהם רצו לראות, ושהם היו נרגשים. אני רק מקווה שהצלחנו לתת להם את זה".
לאביו של כריסטיאן וולף יש דרך חינוך מאוד נוקשה, לעיתים נוקשה מדי. אתה בעצמך אבא - זה גרם לך לחשוב על שיטת החינוך והיחס שלך לילדיך?
"לגמרי. זה הדבר שלדעתי הכי צובט בלב בכל הסיפור הזה. זה נגע בי בכל מיני רמות. כהורה, אני מתמודד עם דילמות כמעט על בסיס יומיומי בנוגע למה היא הדרך הנכונה לגדל את ילדיי. בכל פעם, בכל רגע קטן, יש המון צמתים ויש המון החלטות הוריות שאתה יכול לקבל. כולנו עושים טעויות, זה בטוח, אבל אנחנו גם עושים את המיטב שאנחנו יכולים. כשאתה הורה, הלב שלך נמצא מחוץ לגוף בצורה כזו שאתה מרגיש מאוד פגיע. הפחד שמשהו יכול לפגוע בילד שלך כל כך חזק, לפעמים אפילו משתק. הפחד הזה הוא מה שלדעתי מניע את האבא פה בסיפור. כריסטיאן שונה, ואביו מפחד שבגלל השוני הזה הוא ייפגע. מדובר במישהו שמתוך אהבה, חמלה ופחד - בעצם מתעלל בבנו. זו נקודת מבט מאוד מעניינת על מהי הדרך הנכונה לתעל את הרגש הכל כך אינטנסיבי שיש לנו כהורים. פשוט - זה לא".
הסרט נוגע גם בנקודה של עד כמה מראה יכול להטעות. מה בתדמית שלך אתה חושב שאנשים קולטים לא נכון?
"זה מעניין, אני לא ממש יודע איך אנשים רואים אותי. לפעמים אני חושב שאני יכול לעבור אחרת מאיך שאני מרגיש בפנים. אנשים אומרים שאני נראה כמו חבר באיזושהי אחווה באוניברסיטה, והאמת היא שבקושי סיימתי קולג'. יש המון צורות בהן אדם יכול להיתפס בעיני הסביבה שהן לא ממש נכונות, אבל נוגעות לרוב בחוסר ביטחון, בחולשות ובנקודות שאנשים מרגישים בהן הכי פגיעים. הדברים לא שונים גם אצלי".
"קחי לדוגמא את התקופה בה הפכתי למפורסם ומצליח - הייתי מבוקש ונחשבתי למניה חמה, אבל אז עשיתי כמה סרטים שלא עבדו והיה לי קשה יותר להשיג סרטים מעניינים. הייתה מן תקופה של שממון, אז ההנחה של אנשים בעולם הייתה שהחיים שלי כאדם היו בעצם מראה של הקריירה שלי. זאת אומרת שאם היה לי רע בקריירה אז גם רע לי בחיים, אבל זה לא באמת היה המצב. הדברים נפרדים. יש את החיים שלי ויש את העבודה שלי והם בלתי תלויים אחד בשני".
אפלק הגיע לראיון בלונדון ימים ספורים לאחר שהסתיימו צילומי "ליגת הצדק" - המקביל של DC קומיקס ל"הנוקמים" של מארוול. בסרט שביים זאק סניידר ייכנס אפלק בפעם השלישית לחליפת הגומי הקשיחה של איש העטלף (הקודמות היו ב"סופרמן נגד באטמן" וב"יחידת המתאבדים") לצידם של הנרי קאוויל ("סופרמן"), ג'ייסון מומואה ("אקוואמן"), עזרא מילר ("פלאש"), אמבר הרד ("מרה") וכמובן גל גדות ("וונדר וומן"). אפלק מלא שבחים לצוות השחקנים שעבד איתו. "לא יכולתי לבקש צוות שחקנים יותר טוב ויותר מתאים לתפקיד. הפכנו כולנו להיות חברים כל כך קרובים על הסט ומחוצה לו. זה היה פשוט תענוג", הוא מדווח.
השחקן מודה שהוא לא ישר קפץ על ההזדמנות להיכנס לחליפה השחורה של באטמן, אבל שהכיוון שהדמות הלכה אליו הוא זה שמשך אותו. "הדמות של באטמן היא עכשיו יותר מבוגרת, יותר שבורה, יותר חכמה. לדעתי יותר מעניין כשלדמות יש פגיעות, נקודות שבירה, שבאטמן הוא לא רק מושלם - רץ כמו חיה ואפילו לא מזיע".
אפלק מצא את דמותו הבשלה והבוגרת יותר של ברוס וויין מרתקת מספיק על מנת שתגרום לו לנסות להיכנס לנעלים הגדולות, יש שיגידו גדולות מאוד, של במאי טרילוגיית "האביר האפל", כריסטופר נולאן - ולקחת על עצמו את בימויו של הסרט הבא בקורותיו של היורש העשיר בעל החיים הכפולים.
לא מספיק שכל השוואה לנולאן היא בעייתית, אלא שהסרטים האחרונים ביקום של DC קומיקס - "סופרמן - איש הברזל" ו"סופרמן נגד באטמן", בבימויו של סניידר, ואפילו "יחידת המתאבדים", זכו למקלחת ביקורות צוננת, לא רק ממבקרי הקולנוע, אלא גם מהמעריצים שהצביעו ברגליים ובמקלדת.
חוסר שביעות הרצון של המעריצים אפילו גרם לראשי האולפנים להחזיר את הצוות של "ליגת הצדק" לסטודיו לצורך צילומי סצנות שלמות מחדש. לא נקודת פתיחה קלה למי שלוקח על עצמו לביים את הסרט הבא ביקום הזה. אפלק עצמו מודע לביקורות הקשות. לאחר יציאת הסרט "סופרמן נגד באטמן", רץ ברשת ראיון איתו שהפך ויראלי ואף זכה להמון ממים תחת הכותרת "אפלק העצוב", בו נראה פרצופו העצוב והלא-שבע-רצון של אפלק כשהוא מתבקש להגיב לביקורות.
"עבורי, לעשות סרט בכל ז'אנר, זה חייב להרגיש הסרט שלי. שהוא מיוחד לרגישויות שלי, לטעם שלי", הוא אומר, "זה גם מה שאני רוצה לעשות כאן עם באטמן. לעשות סרט שאני חושב שהוא טוב מבלי לדאוג יותר מדי מה היה קודם, מה אומרים. זה נכון שאי אפשר לא להיות מושפע בכלל. כבמאי אתה מקרין את הסרט שלך לקבוצות מיקוד, לקהל יעד, אתה מקבל תגובות ואתה עורך מחדש, ואתה מקרין שוב ועורך מחדש, זה חלק מתהליך הלקחת ולתת שבין קהל לבמאי. אז אני אשקר אם אומר שאני לא מודע לזה וזה לא חלק מהתהליך שגם אני עובד לפיו, אבל באותה מידה אתה חייב שיהיה לך את הדבר שאותו אתה רוצה להעביר - את המסר שלך".
כבמאי, מסביר אפלק, פרוייקטים שהוא מחליט לביים חייבים להיות כאלה שממש, אבל ממש מושכים אותו. אם כשחקן מקדישים לסרט בין שמונה לעשרה שבועות עבודה, הרי שכבמאי התקופה היא ארוכה הרבה יותר, בין שנה לשנה וחצי. כך שהנושא של הסרט צריך להיות כזה שלא ישעמם ושיעניין אותו גם אחרי שנה.
