האלוף מול הרב: נחשפות המחלוקות בצה"ל על שירות משותף לחיילים וחיילות
ויכוח טעון בין בכירי צה"ל - האלוף נורקין התנגד לסעיף שמעגן את האפשרות של חיילים דתיים לא לשרת לצד נשים: "מדרון חלקלק". הרב הצבאי הראשי: "הצבת חייל דתי ביחידה מעורבת תביא למצבים המנוגדים לאמונתו". סלע המחלוקת, שהגיעה לידי ynet: האם הבחירה בידי החייל או בידי המפקד?
במרס האחרון, בשיאה של עבודת המטה על הפקודה, דרש הרבצ"ר תא"ל רפי פרץ לשנות את נוסח הטיוטה. הוא מחה על הניסוח שלפיו חייל דתי יהיה "זכאי לבקש" להימנע מפעילות משותפת עם חיילת, ודרש שבפקודה ייכתב "חייל דתי יהיה זכאי להימנע מביצוע פעילות משותפת עם בני המין השני", כפי שנכתב לטענתו בפקודה המקורית.
ברבנות הצבאית הסבירו כי הנוסח שהוצע עלול להביא לכך שחייל דתי יהיה מחויב לבוא במגע פיזי, למשל בפעילות מבצעית לצד חיילות או לוחמות. ואכן, בהתאם לדרישה של תא"ל פרץ שונה נוסח הפקודה באופן שמשאיר בידי החייל הדתי את ההחלטה. אלא שהסוגיה לא הגיעה לסיומה.
האלוף נורקין, שנחשב למועמד המוביל לכהן כמפקד חיל האוויר הבא, טען בדיונים פנימיים כי "סעיף זה חותר תחת הסמכות הפיקודית, המהווה את עמוד התווך של שירות הביטחון בצה"ל, ומבזר הלכה למעשה את העיקרון הבסיסי בצה"ל של ההיררכיה הפיקודית. סעיף זה מהווה פתח מסוכן למדרון חלקלק שיאפשר לחיילים לבחור ולהחליט באילו פעילויות ומשימות הם ייקחו חלק ובאילו לא. זהו מצב שלא ניתן לאפשרו במערכת צבאית, המושתתת על נורמות של סדר ומשמעת".
האלוף נורקין, שזכה לתמיכת גורמים בכירים נוספים בצה"ל, סירב לאשר את הפקודה שהוצעה, ואכן הנוסח שונה פעם נוספת לפני שאושרה על ידי הרמטכ"ל גדי איזנקוט והופצה.
דרישה נוספת של הרב פרץ שלא התקבלה הייתה לאפשר לאנשי קבע דתיים לדרוש להימנע משירות ביחידה מעורבת, דוגמת גדוד קרקל. לדבריו, אם איש קבע יוכל רק לבקש פריווילגיה זו, "הדבר עלול למנוע מחיילים איכותיים ובעלי מוטיבציה להמשיך לתרום, משום ששירות ביחידה מעורבת יביאם בהכרח למצבים שהם בניגוד לאמונותיהם הדתיות. זה מעמיד את המפקד הדתי בסיטואציה של חוסר שוויון והסיכוי להיכשל במקרה כזה הוא גדול".
בעניין זה נקבע בסופו של דבר שההחלטה תהיה בידי מפקדי החייל ועל סמך שיקול דעתם.
הרבנות: דרישת הרבצ"ר לגיטימית
מנגד, בסעיפים אחרים, ממוקדים יותר בפקודה, צה"ל כן הגביר את ההתחשבות בדרישות הרבנות הצבאית. כך למשל נקבע כי בהכשרות או בקורסים שבהם יש חשש למגע גופני בין חיילים לחיילות, החייל הדתי יהיה זכאי להכשרה מבן מינו. צוין כי מראש יש לאתר חיילים דתיים שלא ירצו לקבל הדרכה קרובה מחיילת, ולא לשבצם להכשרה מעורבת זו.
אך כאמור, בכל הנוגע לפעילות משותפת דוגמת ניווט, נסיעה ברכב או תורנות שמירה, הדבר יהיה נתון לשיקול דעת המפקד, שיוכל גם לא להתחשב בבקשת החייל הדתי.
גורם ברבנות הצבאית אמר ל-ynet: "דרישתו של הרבצ"ר הייתה לגיטימית ומשקפת את פועלו למען התחשבות ברגשות החיילים הדתיים. יש גדודים בצה"ל שבהם שליש ואף יותר מכך הם דתיים או מסורתיים, והעברת ההחלטה לגביהם לידי מפקדיהם היא בגדר בריחה מרצון לקבוע מדיניות צה"לית אחידה. זאת הטלת אחריות בנושא על מפקדים, מה שעלול ליצור באותה הסיטואציה הוראות שונות בשתי יחידות".
הפקודה החדשה מעגנת הנחיה של הרמטכ"ל הקודם בני גנץ שלפיה כל חייל יחויב להיות נוכח בטקסים צבאיים וממלכתיים רשמיים, אך מפקדים יוכלו לתת "פטור" אם מדובר בפעילות הווי שכוללת שירת נשים, דוגמת ערב יחידה או כל אירוע תרבותי לא רשמי אחר.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אין בכוונתנו להתייחס לנאמר בדיונים פנימיים שקדמו לפרסום הפקודה. עבודת המטה בנושא בוצעה בשיתוף כל הגורמים הפיקודיים והמקצועיים במטה ובשטח, בהם הרבנות הצבאית, חיל החינוך וגורמי הפרקליטות הצבאית הרלוונטיים. כל העמדות שהוצגו נשקלו בכובד ראש ולבסוף פורסמה הפקודה כפי שאושרה על ידי הרמטכ"ל".
גורמים צבאיים הוסיפו כי לפי סעיף 12 בפקודה, שעוסק במילוי משימות משותף, "פעילות חיילי צה"ל תעמוד בקוד מדיניות השירות המשותף, וחייל שאורח חייו דתי זכאי לבקש להימנע מפעילות משותפת עם בן המין השני. אם יש חשש סביר ממגע גופני, לייחוד או לפעילות בלבוש חשוף, נדרש המפקד להיענות לדרישה זו".
לפנייה לכתב/ת 
