יואן מקגרגור: "היה חשוב לשמוע קדיש בסרט"
לראשונה בחייו מגלם יואן מקגרגור דמות של יהודי. זה קורה ב"פסטורלה אמריקנית" - עיבוד לספרו של פיליפ רות' - אותו הוא גם מביים בפעם הראשונה. בראיון ל-ynet הוא מספר על החוויה, ועל החזרה לדמות של רנטון המזוהה איתו מ"טריינספוטינג 2": "אני הוא רנטון ורנטון הוא אני, ויש משהו שקושר אותנו"
את ההיכרות הראשונה עם יואן מקגרגור עשינו בסרט "טריינספוטינג" מ-1996 בדמותו של רנטון, הצעיר הסקוטי החמוד והפרוע שמתמודד עם חיבתו הגדולה להרואין. אותו תפקיד פרץ לו דרך ללב ליבה של הוליווד, והוא גילם דמויות של בריטים, אירים, אמריקאים ואף כאלה מגלקסיה רחוקה רחוקה (כזכור מקגרגור נבחר לרשת את אלק גינס כאובי וואן קנובי הצעיר בטרילוגיית הפריקוולים של "מלחמת הכוכבים"). אבל הוא מעולם לא התנסה בגילומה של דמות יהודית - עד היום. גיבור "פסטורלה אמריקנית", סימור "סוויד" לבוב, הוא גבר יהודי, והשחקן בן ה-45 מעניק לו חיים על המסך.
"אני חושב שזו הדמות היהודית הראשונה שלי אחרי כל השנים", אומר בראיון ל-ynet מקגרגור הנשוי לאווה מווראקיס היהודיה, "במשפחה היהודית שלי, אני מאוד גאה בכך שאני מגלם את סוויד. זה נחמד. בסוף הסרט יש לנו את הקדיש בסצנת ההלוויה, וזה היה מאוד חשוב עבורי לשמוע את זה. זה נחמד להזכיר לצופים שמדובר בגבר יהודי, כי הוא קצת מתכחש לדת שלו או שהיא הופכת לפחות רלוונטית בחייו". בסרט סוויד מתחתן עם דון הנוצריה, כמו היפוך ביחס לחייו האישיים של מקגרגור: "אבא שלו עושה בלגן בגלל שהוא מתחתן עם מישהי מחוץ לדת. שיקסע".
"פסטורלה אמריקנית" היא עיבוד קולנועי לספרו של פיליפ רות', ועלילתה מתרחשת בשנות ה-60 בארצות הברית - תקופה מתוחה של שינוי חברתי ועלייתן של תנועות מהפכניות. סוויד הוא איש עסקים שחי חיי משפחה מושלמים לכאורה עם אשתו דון - מלכת יופי לשעבר (ג'ניפר קונלי). כשבתם מרי בת ה-16 (דקוטה פנינג) מבצעת פעולת חבלה ממניעים אידיאולוגים, עולמם מתמוטט. עוד מככבים בסרט רופרט אוואנס, דיוויד סטרטהיירן, ואלורי קורי, אוזו אדובה ומולי פארקר. על כולם אחראי מקגרגור עצמו שמתנסה לראשונה בתפקיד הבמאי.
מקגרגור מונה לתפקיד הבמאי רגע לפני תחילת הצילומים באוקטובר 2015. זה קרה אחרי שסחבת איימה להביא לגניזת ההפקה כולה - שלוש שנים אחרי שיצאה לדרך. תחילה נשכרו שירותיו של הבמאי פישר סטיבנס, ואחרי שהוא ירד מהפרק, החליף אותו פיליפ נויס. אך גם הבמאי האוסטרלי ויתר על הפרויקט, שעמד להתפרק. אלא שאז מקגרגור, שכבר לוהק לתפקיד הראשי, לקח יוזמה והציע לנסות את מזלו כבמאי. המפיקים אישרו, והצילומים יצאו לדרך.
"המשחק והבימוי זו אותה עבודה בעצם", אומר מקגרגור, "כשחקן ראיתי כ-60 במאים במהלך עבודתם, ובמאים אף פעם לא רואים במאים אחרים עובדים, אלא אם הם מבקרים מישהו על הסט". הוא מסביר כיצד לאורך השנים למד מהצד את מלאכת הבימוי, ויישם אותה גם על הסט של "פסטורלה אמריקנית" בהובלתו: "אני חושב שזה די מוצלח. אנשים חושבים שזה מסובך, אבל גיליתי שלא באמת".
עם כל הכבוד לפועלו של מקגרגור כבמאי ב"פסטורלה אמריקנית", הפרויקט המסקרן ביותר העומד לפניו הוא "טריינספוטינג 2" בבימויו של דני בויל, שייצא בשנה הבאה ובו יחזור לדמותו של רנטון - עשרים שנה אחרי. "זה היה מדהים, זה היה טוב. זה קצת הדאיג בהתחלה, כי לא הייתי בטוח שאצליח למצוא אותו שוב (את הדמות של רנטון), או אם לא ארגיש... לא יודע, הרגשתי שעברו עשרים שנה מאז שעשינו את הסרט הראשון. זה רעיון מוזר לשוב ולגלם את אותה הדמות שוב. אבל כמובן שאני הוא רנטון, ורנטון הוא אני, ויש משהו שקושר אותנו, אז לא הייתה בעיה".