נמצאה תעודה עם השם ירושלים מתקופת בית ראשון
על פי הערכות החוקרים, מדובר בתעודת משלוח מקורית ונדירה מימי בית-ראשון, המעידה על תשלום מיסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בירושלים באותה התקופה. ברשות העתיקות אמרו: "התעודה מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה הכלכלית של הממלכה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס"
תעודה עשויה פפירוס מתקופת בית המקדש הראשון (המאה ה-7 לפנה"ס), שעליה מתנוסס במפורש שמה של העיר ירושלים, נתפסה לאחרונה על ידי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. התגלית מהווה את המקור החוץ-מקראי הקדום ביותר המזכיר את ירושלים בכתב העברי. היא נשדדה על ידי שודדים מאחת ממערות מדבר יהודה.
בתעודה שעשויה פפירוס, נייר שיוצר מצמח הגומא, שרדו שתי שורות הכתובות בכתב עברי קדום. בדיקה פליאוגרפית של האותיות ובדיקת פחמן 14, קבעו כי יש לתארך את הממצא לשלהי ימי בית המקדש הראשון. "(מא)מת. המלך. מנערתה. נבלים. יין. ירשלמה", נכתב על התעודה העתיקה. על פי הערכות החוקרים, מדובר בתעודת משלוח מקורית ונדירה מימי בית-ראשון, המעידה על תשלום מיסים או העברת סחורה למחסנים בעיר הבירה של הממלכה בירושלים באותה התקופה.
בתעודה מפורט מעמדה של שולחת המשלוח (אמת המלך), שם היישוב ממנו נשלח המשלוח ('נערתה'), תוכן הכדים ('יין') מספרם או כמותם ('נבלַים') ויעדם ('ירשלמה'). המילה 'נערתה' הנזכרת בטקסט, היא 'נערתה' המוזכרת בתיאור גבול אפרים ובנימין: "וירד מינוחה עטרות ונערתה ופגע ביריחו ויצא הירדן" (יהושע, ט"ז, ז').
סגן מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, ד"ר איתן קליין, אמר: "התעודה מהווה עדות לקיומו של מנהל מסודר בממלכת יהודה. היא מבליטה את מרכזיותה של ירושלים כבירה הכלכלית של הממלכה במחצית השנייה של המאה ה-7 לפנה"ס. בתקופה זו שלטו בירושלים המלכים מנשה, אמון או יאשיהו, ואולם לא ניתן לדעת בוודאות למי ממלכי ירושלים הוענק משלוח היין".
פרופ' (אמריטוס) שמואל אחיטוב, חתן פרס ישראל לחקר המקרא, הסביר על חשיבותה של התעודה וציין כי "עד כה לא נתגלו בארץ-ישראל תעודות כתובות על גבי פפירוס מימי בית ראשון, מלבד פפירוס אחד מואדי מָרַבַּעַאת. בתעודה הזאת מובלט מעמדה יוצא הדופן של אשה בעלת מעמד במנהל של ממלכת יהודה במאה ה-7' לפנה"ס".
ישראל חסון, מנהל רשות העתיקות, שיבח את פעילות היחידה למניעת ברשות ואמר כי "במערות מדבר יהודה מחכים להתגלות ממצאים נוספים בעלי חשיבות אדירה למורשת. נכסי מורשת עולמיים נשדדים על ידי שודדי עתיקות מידי יום, לשם בצע כסף. על המדינה להתגייס ולהקצות את המשאבים הנדרשים על מנת לצאת במבצע היסטורי, יחד עם הציבור, ולבצע חפירה שיטתית בכל מערות מדבר יהודה".
שרת התרבות והספורט מירי רגב, אמרה כי הגילוי מהווה "עדות מוחשית לכך שירושלים הייתה ותישאר בירתו הנצחית של העם היהודי". היא התייחסה להחלטת אונס"קו: "חובתנו לטפל בשוד העתיקות במדבר יהודה, ולא פחות חשוב מכך, בגניבת הדעת של התעמולה השקרית כפי שקורה בדיוק היום שוב באונס"קו. הר הבית, לב ליבה של ירושלים ושל ישראל, יישאר המקום הקדוש ביותר לעם היהודי, גם אם אונסקו תאשרר עוד עשר פעמים את החלטתה השקרית והאומללה".
אמיר גנור, מנהל היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, הסביר שחומרים אורגניים כדוגמת נייר עדין כפפירוס, מתכלים לאורך הזמן בשל רגישותם ללחות. "האקלים היבש של המדבר מאפשר באופן חריג את השתמרותן של תעודות, המספקות מידע שלא יסולא בפז על אורחות החיים בעת העתיקה ועל ראשית התפתחות הדתות", אמר. פנינה שור, אוצרת ומנהלת מפעלי מגילות מדבר יהודה ברשות העתיקות, ציינה כי התעודה תישמר במעבדה מיוחדת של רשות העתיקות ובה היא תתועד ותידגם באמצעים הטכנולוגים החדשים ביותר.
תוצאות ראשוניות של מחקר הממצא יוצגו מחר (ה') בכנס "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה הפתוח לציבור, בקמפוס הר הצופים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
לפנייה לכתב/ת 
