בלי שוקו וחמאת בוטנים: מחדדים הנחיות לכיתות עם תלמידים אלרגיים
נועה קדוש (8) לא הולכת לבית הספר השנה משום שהיא סובלת מרגישות לחלב ואין לה סייעת. עשרות תלמידים כמותה נותרו בבית כיוון שאינם זכאים לסייעות שיעזרו להתמודד עם החומרים שמסכנים את חייהם. סמנכ"ל משרד החינוך התחייב "לחדד הנחיות. אם בגן יש ילדה שאלרגית לבוטנים, נדאג להודיע שאין להביא כריכים עם חמאת בוטנים"
משרד החינוך יחדד הנחיות בנוגע למאכלים שניתן להביא לבית הספר - בהתאם לרגישות של התלמידים הלומדים בו. כך הודיע היום (ד') סמנכ"ל המשרד אריאל לוי. הוא הסביר כי כיום אין הנחיה מפורשת בנושא אלא הבנה כללית של תלמידים ומורים שמתחשבים בילדים האלרגיים בסביבתם.
בדיון משותף של ועדת החינוך והוועדה לזכויות הילד אמר לוי: "מחנכים צריכים לדאוג שאם יש ילד אלרגני, לא רק בשעות ההפסקה לא יהיו מוצרים שמסוכנים לו. זה כולל גם מסיבות יום הולדת למשל". הוא הסביר כי כיום "ילדים יודעים לא להביא מוצרים מסוימים לארוחת בוקר, יש מודעות לניקיון כיתות וליצירת מצבים יותר סטריליים בבתי ספר ובעיקר בכיתות שבהן ילדים אלרגיים. בימים אלה מתעדכן חוזר מנכ"ל ברמה של הנחיה. אנחנו לא מצפים להוריד את השומשום, אבל אם בגן יש ילדה שאלרגית לבוטנים, נדאג להודיע לצורך העניין שאין להביא כריכים עם חמאת בוטנים".
לפני חמש שנים החל משרד החינוך להקצות סייעות רפואיות לילדים שסובלים מאלרגיות מסכנות חיים, בעיקר בהפסקות שבמהלכן אוכלים הילדים. אך הורים רבים מחו על ההנחיה. 40 מהם הגישו עתירה לבג"ץ באמצעות עו"ד זיוה ארנסטי, וטענו כי בתחילה הקצה המשרד את השירות לכל הילדים מגן חובה ועד גיל עשר. ואולם בהמשך התברר כי הסייעות מוקצות לשעות ספורות בלבד, ורק עד כיתה ב', בטענה שהם הגיעו "לעצמאות טיפולית המקובלת לכולם". רבים מהעותרים לא שולחים את ילדיהם לבית הספר מתחילת השנה. אחרים לא הולכים לעבודה ותחת זאת משמשים כסייעת של הילד במשך שעות הלימודים.
נועה קדוש, ילדה אלרגית כבת 8, סיפרה בישיבה: "אני נועה, בת שמונה, סובלת מאסטמה ומאלרגיה לחלב. כמו שסיפרתי בוועדה הקודמת, מתחילת השנה אני לא פוקדת את בית הספר כי אין לי סייעת השנה. בבית הספר שלי אוכלים חלב בכל מקום, ועבורי ללא הסייעת זו סכנת חיים של ממש. חבריי חזרו לבית הספר ואני לא, אני פה היום כדי לספר לכם כמה זה קשה לי.
"קשה לי לשמוע את ההסעה עוברת בבוקר כשאני נשארת מאחור, קשה לי כי אני לא מרגישה תלמידה, קשה לי כי אני לא לומדת ולא משחקת עם חבריי לכיתה. קשה לי להשלים את כל החומר החסר ואת שיעורי הבית. קשה לי כי אני שונה משאר הילדים. קשה לי לראות את ההורים שלי נלחמים בשבילי כל הזמן. קשה לי שלאף אחד בממשלה לא אכפת ממני ומהילדים האלרגיים למזון".
קדוש הוסיפה: "קשה לי כי אני ממש לא מבינה איך אפשר לשכוח שאני ואחרים כמוני זכאים לחינוך כמו כולם. למרות שאני עדיין ילדה אני יודעת דבר אחד, שקיימת בעיה, כי הרבה הורים וילדים לא יודעים על אלרגיית המזון וצריך ללמד את כולם על זה, גם את המורים בבית הספר שלי ושל אחרים. כי אם לא ילמדו אותם לעולם לא נהיה בטוחים. אני גם יודעת שייקח זמן עד שזה יקרה. ולי ולחבריי אין סבלנות לחכות כי אנחנו רוצים לחזור ללימודים כבר. באתי לפה היום לבקש מכם להחזיר לנו את הסייעות כדי שנוכל לחזור לספסל הלימודים כבר מחר. תודה".
2,600 ילדים עם סייעת - רק עד כיתה ב'
כיום מקבלים במערכת החינוך סיוע כ-2,600 ילדים בשל היותם אלרגיים, מתוכם 2000 בגני הילדים ו-600 בכיתות א' ו-ב'. הטענה העיקרית של ההורים היא שלא ייתכן שתהיה סייעת רק לתלמידים עד כיתה ב', שכן סכנת חיים מרחפת מעליהם גם בכיתה ג' ואילך. במהלך הדיון בוועדה נטען כי כיום ישנם רק ארבעה אישורים לסייעת מעבר לכיתה ב'.
אווה, אמא לילד אלרגני בן 8, אמרה בדיון: "הוא לא פוקד את בית הספר כי אין לו סייעת. הוא וחבריו האלרגיים בבית. הוא לא יכול להזריק לעצמו, אין אחיות בבית הספר. אחות אחת על 1,600 תלמידים לא תעזור. היא לא תגיע תוך ארבע דקות לבן שלי כדי להזריק לו אפיפן. ארבע דקות מפרידות בינו ובין המוות".
האם הוסיפה: "מספיק שמישהו מביא במבה והוא שואף את הריח. גם במגע עם חלב ולא בהכרח בשתייה. אני לא רואה את המנהלת נצמדת לבן שלי ושומרת עליו כמו סייעת. צלצל אליי קב"ס והציע לי סטודנט מתלמד להוראה. אמרתי שהפתרון נהדר אבל מאז לא שמעתי מאף אחד".
אורלי בז, אם לילד בן 7 שאלרגי לחלב ואגוזים סיפרה: "הוא עבר פעם אחת החייאה ועוד התקף מאוד קשה. יש לו סייעת רפואית צמודה בבית הספר, העניין הוא מה קורה הלאה שיגדל. בבית הספר מאוד מחבקים ומתחשבים, הפחד הוא מה יהיה בכיתות הבאות, כי הודיעו לי חד משמעית שאין לנו סייעת לשנה הבאה".
איציק בן חמו, אב לילד אלרגי שמתחילת השנה מתלווה אליו לבית הספר כסייע אישי שלו, אמר בוועדה: "בשורה התחתונה אין לנו פתרון. ישבנו פה בעבר והתרענו, אבל שום דבר לא זז. לא יכול להיות שאין פתרון. אנחנו רוצים להגיע לשביל הזהב אבל לא בעוד חצי שנה, אני מפסיד עבודה".
"חל איסור להכניס חלב ומוצריו"
ערן, אב לילד שלומד בכיתה ב' ואלרגי לחלב ובוטנים סיפר כי כיום מתקשרים להורים לפני שמזמינים אמבולנס כי אין נהלים מספיק מסודרים בנושא. "בית הספר לא תמיד מזמין את האמבולנס. אין מי שיציל את הילדים האלה מלמות בבית הספר".
שרית קיצוני, אם לילד אלרגי שהיא גם נציגת עמותת יהל לאלרגיות מזון ומנהלת חטיבת ביניים בפתח תקווה, סיפרה על הדרך הקשה שעבר בנה במהלך השנים. היא פירטה כיצד היא דואגת שלא יהיו במוסד החינוכי שבניהולה מוצרים שתלמידים אלרגיים אליהם. בין היתר הציבה שלטים על כיתות שאליהן אסור להכניס חלב ומוצריו.
יו"ר ועדת החינוך, ח"כ יעקב מרגי (ש"ס) אמר בפתח הישיבה כי יעשו ניסיון "להוביל לפתרון שיצמצם את חששות ההורים למינימום. לצערי הרב אין שיתופי פעולה בסוגייה הזו, והיא לא תיפתר ללא שיתופי פעולה של כולם: רשויות, משרד החינוך, המורים. יכול להיות שנצטרך לחשוב גם על סביבה נקייה של בתי ספר מאלרגיות מסוימות כדי לייעל את המשאבים".
יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ יפעת שאשא ביטון (כולנו) הוסיפה: "העניין של ילדים אלרגיים עולה יותר ויותר למודעות, גם היקף האלרגים עולה, כך שאנחנו זקוקים למענה. סייעת היא נחוצה וחשובה אבל לא בטוח שזה הפתרון הבלעדי. ייתכן שאפשר להכשיר מערכות שלמות להתמודד עם האלרגיות של הילדים".
בתום הישיבה נקבע שיתכנס שולחן עגול משותף של שתי הוועדות עם הורים ונציגים מקצועיים מהמשרדים הרלונטיים, שיקבע מה השינויים והנהלים הדרושים למען הילדים האלרגיים בישראל.
לפנייה לכתב/ת 
