מנהיגי העולם מעדיפים את סין על ארה"ב?
מפת העולם החדשה מציגה מצד אחד את המערב, שמאמין בצדקתו ובזכות לכפות את אמונתו על כל מי שלא הולך בדרכו; ומצד שני את מעצמת סין, שפועלת לפי אינטרסים כלכליים ללא הטפות מוסר ועם חוקי משחק אחרים. במי יבחרו מנהיגי השווקים המתעוררים בעתיד? תמונת מצב
נשיא הפיליפינים החדש, מר רודריגו דוטרטה, כבר קנה לעצמו, ובצדק, תדמית של פה גדול . יש אפילו מי שכינה אותו בשם "דונאלד טראמפ הפיליפיני". עם היבחרו, הוא הכריז, בין השאר, כי ימלא את מפרץ מנילה בגוויות של סוחרי סמים, והגדיל לעשות כאשר כינה את ברק אובמה "בן זונה" כאשר זה העז לבקר את הפגיעה שלו בזכויות האדם. על רקע כל אלו, התבטאותו החריפה האחרונה כי הוא חובר אל סין ורוסיה ועכשיו זה הם והוא נגד העולם - לא זכתה לחשיפה מיוחדת. נו, מה כבר אפשר לצפות מפה גדול?
טורים נוספים של טל רשף
למרות שהחשיפה היתה מינורית ביחס להתבטאויות הקודמות, מדובר באמירה מרעישה שמסמלת יותר מכל את מה שעובר העולם הכלכלי הגלובלי בשנים האחרונות. מר דוטרטה ביטא בדבריו מגמה הולכת ומתעצמת שמשנה את פני השווקים המתעוררים בעולם.
בראשית הדרך, בתקופת המלחמה הקרה, היו שני גושים, הקומוניסטי והמערבי. האחד היה בראשות ברית המועצות והאחר בראשות ארה"ב. בסוף שנות ה-80' התפרק הגוש הקומוניסטי, ומאז הולכת ונוצרת חלוקה חדשה, שאנליסטים רבים מחפשים לה הגדרה. בתחילה כינו אותה "צפון מול דרום", על רקע הלחימה בעיראק, אחר כך דיברו על עליית מדינות ה-BRIC, חילקו את העולם למדינות מפותחות ומתפתחות והיום, לאחר כל אלה, הולכת ומצטיירת תמונה של שני גושים בעלי אוריינטציה שונה ועם הנהגה נפרדת: גוש ה-OECD מול הברית הרוסית-סינית.
מפת העולם החדשה
ה-OECD הוא ארגון שקם ב-1948, ובתחילתו פעל לטובת שיתוף פעולה אירופי בלבד. עם השנים הוא הפך לארגון חובק עולם שכולל היום מדינות באמריקה הלטינית, במזרח התיכון, בצפון אמריקה ובמזרח אסיה, ופועל בשם הדמוקרטיה, זכויות האדם ומדיניות השוק החופשי. תפישת עולם זו נחשבת במדינות המערב כברורה מאליה, אך לא כך בחלקים אחרים בעולם ועל רקע זה הולכת ונוצרת חלוקה אידיאולוגית וכלכלית.
המערב, שרוחו שורה על הארגון, מאמין כי הוא צודק וכי יש לו הזכות לכפות את צדקו על מי שחושב אחרת. בשם עקרונותיו, הוא שולח חיילים לאפגניסטן ולעיראק, מבקר את מדיניות ישראל בשטחים ומדיניות סין בטיבט ומטיל סנקציות כלכליות במסגרת ארגון הסחר העולמי על מי שלא פועל בדרך שהוא הכתיב.
למרות שאני נמנה על מאמיני הדמוקרטיה, חשוב לזכור שמי שרוצה להבין את מפת העולם החדשה צריך להפנים שלא כל העולם שותף לאותן אמונות, ויתכן ואפילו רובו מתנגד להן.
שימו לב שנציגי מדינות לא נוצריות כמו וייטנאם, יפן, הודו וקוריאה בוועידת האו"ם לא עושים דבר בהקשר להפרות זכויות אדם. מדינות שלא צמחו על ברכי התרבות הנוצרית, המאמינה באמת אחת אוניברסאלית, לא סבורות שיש להן זכות להגדיר למדינות אחרות מה זכותן לעשות ומה לא, מלבד במקרים קיצוניים דוגמת כיבוש של מדינה זרה או רצח עם.
מאז שקיעתו של הגוש הקומוניסטי, דומיננטיותן של ארה"ב והאיחוד האירופי הלכה וגברה. עם זאת, מאז תחילת שנות ה-2000, עולות וצומחות להן אלטרנטיבות נוספות: סין עוברת את ארה"ב במספר פרמטרים כלכליים, רוסיה, תחת הנהגתו של פוטין, מאתגרת את ההגמוניה המערבית מול אוקראינה וסוריה, וברקע צומחים להם שני מרכזי כוח נוספים: הודו וארצות דרום מזרח אסיה (ASEAN).
בתחילה היה עולם דו ראשי, קמוניסטי ומערבי, בהמשך היה הוא הצטמצם לחד ראשי בהנהגת המערב, ועכשיו הולך ומתהווה, לראשונה מזה עשרות שנים, עולם רב ראשי. מדינות רבות סביב העולם מזהות את המגמה ומחשבות מסלול מחדש.
לדוגמא, ארגנטינה, שנכנסה תחת הנהגתו של מאוריסיו מאקרי, הופכת לאסם הסויה של סין, קמבודיה ולאוס הופכות לגרורות של סין המצביעות למענה במוסדות האו"ם ובארגון ASEAN, מדינות אפריקאיות רבות נכנסות תחת ההשפעה הסינית המחליפה את מעצמות המערב, רוסיה חותמת על הסכם ארוך טווח לאספקת גז לסין לנוכח עיצומי המערב, וגם בנימין נתניהו מעז להתעמת עם ברק אובמה באופן שלא היה קורה בימים עברו.
אמנם ישנם יתרונות בהיצמדות למערב אך הוא פועל בהטפות מוסר וסנקציות שלא כל מנהיג מעוניין בכך. בל נשכח את העננה שנקראת דונאלד טראמפ, שמאיים לעשות שימוש בכוחה של ארה"ב על מנת להשליט את חוקי המשחק של ארצו ביתר שאת על העולם.
מאז משבר 2008 הואט קצבה של כלכלת ארה"ב, מצבה של אירופה הידרדר, סין והודו נאבקות ביניהן על מעמד המעצמה המובילה של המחר ומנהיגים רבים מנסים למצוא אלטרנטיבות למערב, ביניהם גם מר רודריגו דוטרטה הפיליפיני.
סין משנה את חוקי המשחק
בחזרה לחבירתו של דוטרטה לברית הרוסית-סינית כמראה לחוקי המשחק המשתנים. במקביל לבחירתו של הנשיא הפיליפיני הנבחר ישנו סכסוך מתמשך מול אותה סין על מה שידוע כ"מאבקי ים סין הדרומי". בליבו של הסכסוך נמצאת קבוצת איים שנשלטת בפועל על ידי סין אך יש עליה תביעת בעלות של מדינות אחרות. נשיאה הקודם של הפיליפינים, בנינו אקינו, פנה אל מוסדות הצדק העולמיים, וקיבל מבית הדין בהאג אישור כי שטח זה שייך למדינתו - אישור אשר נתמך על ידי מדינות המערב.
למרות הפסיקה בהאג, סין הצהירה כי היא לא מכבדת את החלטות בית המשפט הבינלאומי. באשר לגורל האיים, זה ייקבע רק במשא ומתן שיתקיים כאשר חיילים סיניים יושבים על אותם האיים וקובעים עובדות בשטח. סין החליטה כי היא מצפצפת על חוקי המשחק ומוסדות המערב. במלים פשוטות, ומקבלת את תמיכתן של בנות בריתה.
נשיא הפיליפינים, כמו מנהיגים רבים אחרים, קרא את המפה החדשה, הבין כי יש יותר יתרונות בחבירה אל סין מאשר המשך ההליכה עם ארה"ב. הוא המריא לסין בחברת משלחת נרחבת של מנהלים ואנשי עסקים, ובהיותו על אדמה סינית לצד ההצהרה שלו כי מדובר בסין, רוסיה והפיליפינים נגד העולם הוא גם הכריז כי גורל האיים יקבע במשא ומתן.
החלטתו של דוטרטה לא נבעה רק מההתעלמות הסינית מקביעת בית הדין בהאג. הוא לקח בחשבון כי בידיה של סין נמצאים אמצעים כלכליים לא מבוטלים שהביאו אותו לעשות זאת. אמנם הסחר של הפיליפינים עם ארה"ב עמד על 18 מיליארד דולר בשנת 2015, אך מנגד התברר כי בביקורו האחרון של דוטרטה בסין נחתמו 13 הסכמים בילאטרליים ולצידם עסקאות בשויי של 13.5 מיליארד דולר עם חברות סיניות בנסיעה אחת יחידה.
בנוסף, ממשלת סין התחייבה לתת לממשלת הפיליפינים הלוואות באחוזי ריבית אפסיים בשווי של 9 מיליארד דולר, השקעה בתשתיות, מה שכולל בין השאר מימון בסך 700 מיליון דולאר בידי החברה הממשלתית הסינית Baiyin Nonferrous Group Co וכ-3 מיליארד דולר בידי China Railway Group Ltd. כמו כן, סין תעודד ייבוא פירות ותסיר את אזהרת המסע לפיליפינים - צעד שצופים כי יביא תיירות בשווי של כמיליארד דולר בכל שנה.
מעצמה דוגמת סין, שלא פועלת על פי חוקי המשחק המערביים, יכולה להכריז ולבטל אזהרות מסע על פי אינטרסים כלכליים, לתת הלוואות בריבית נמוכה שלא על פי תנאי שוק, להכתיב לחברות הפרטיות והממשלתיות שבתחומה היכן להשקיע וכמה, ולא פחות חשוב מהכל - היא לא מטיפה מוסר לאיש.
עולם חדש נולד ומנהיגי השווקים המתעוררים מהרהרים לפני שהם בוחרים צד. מה זה אומר? שיש יותר מאופציה אחת עבור קובעי מדיניות החוץ ובטחון במדינות העולם. זה פותח אפשרויות כלכליות. חברות ישראלייות שפעם התהדרו בקשרים עם אירופה וארה"ב, ושם גם חיפשו משקיעים, יכולות כעת לפעול אחרת. חברות דוגמת ויז'ואליד וזיפיט כבר בחרו להתחיל את פעילותן הבינלאומית דוקא בסין ולא בארה"ב כמקובל, ובקרוב אולי גם נשמע על התחלות ישראליות בהודו או בארצות ASEAN. עולם חדש ואמיץ נולד. האם זה טוב יותר או רע יותר? ימים יגידו.
הכותב יועץ עסקי ובין תרבותי לפעילות בשווקים מתעוררים , מאמן מנהלים ומעביר סדנאות להכשרה עסקית בין-תרבותית בחברות ישראליות