הצד האפל של מלכי הכיתה
נראה שהילדים המקובלים בשכבה הם הכי מוצלחים, אהובים וחזקים, אבל מסתבר שלא הכל פשוט ב"ממלכה" וגם הם סובלים וחוששים מאוד למעמדם. אז למה כל כך קשה למלכי הכיתה ואיך ההורים יכולים לעזור?
כששואלים ילדים מי זאת המלכה או המלך של הכיתה, הם ישיבו לרוב שזה מישהו עם הרבה כוח, שכולם רוצים להיות חברים שלו, שהוא שולט על כולם ואומר מה לעשות. הוא או היא מחליטים אם לדחות ילד וקוראים להטיל עליו חרם. הם קובעים את סגנון הלבוש, סגנון הדיבור, את האווירה בכיתה ואת נורמות ההתנהגות.
איך זה בא לידי ביטוי? ילדים שבבית אינם רשאים ואינם נוהגים לקלל מתחילים לקלל במקהלת מלך או מלכת הכיתה. דוגמה נוספת היא שבנות רוצות לקצוץ את שערותיהן המתולתלות על פי צו האופנה של מלכת הכיתה. הילדים יעידו עליהם שהם הכי מוצלחים, הכי אהובים, הכי חזקים, הכי מבוקשים, הכי ספורטאים, הכי יפים, הכי מדהימים ואליהם כולם נושאים עיניים בהערצה.
להיררכיה זו השלכות רבות, נזכיר רק אחת מהן: היררכיה בקבלת התייחסות אמפתית. לדוגמה: כשמלכת הכיתה נשרטת יעוטו עליה כלהקת דגיגונים קטנים בנות כיתתה וידאגו לה באמפתיה מוגזמת. לעומת זאת, כשילדה דחויה תהיה במצוקה רבה (כגון: שבירת רגל) בנות כיתתה יכולות לנהוג כלפיה בהתעלמות מוחלטת.
מי יותר חזק?
בדומה לילדים, גם הורי התלמידים בכיתה נשאבים לאותה ראייה מעצימה ומגדילה. הורים שילדיהם אינם מקובלים על מלך או מלכת הכיתה מפתחים עוינות אל המלכים בכיתת ילדיהם. הורים לעתים רואים עצמם בעיני רוחם נאבקים פיזית במלכי הכיתה ופוגעים בהם באותה עוצמה שהם פוגעים בילדיהם. בעיני הורים רבים מלכי הכיתה אוחזים בשרביט בעל עוצמה רבה. בעיני ההורים, מלכי הכיתה הם ילדים חזקים ומוצלחים שלא ניתן להביסם.
באותה רשת מאדירה נופלים גם המורים, שפעמים רבות רואים בכוח ובסמכות של מלכי הכיתה איום ולא פעם נלחמים בהם. בהיותם מכתיבי נורמות התנהגות שלעתים רבות נוגדות את המוסר של בית הספר (אלימות, השפלות, קללות וכו'), המורים פועלים ומחנכים, מפעילים סמכותם וכוחם על מכתיבי הנורמות, לעתים מכופפים את ידם של מלכי הכיתה ותומכיהם המקובלים.
עוד בערוץ הורים:
- השטויות שאמרו לכם על גידול ילדים
- המורה כעסה? אל תרוצו לגונן על הילד
צרכים לא מסופקים
אלא שמלכי הכיתה נמצאים במצב רגשי הפוך למצבם המתואר. ראשית, הם לא פחות חרדים מאחרים למעמדם ומדי יום נלחמים לאחוז ולשמר את מעמדם. דיווחים של מבוגרים שתפקדו בילדותם כמלכי כיתה, לא פעם כוללים ביטויים כמו: "הייתי כל הזמן בלחץ שלא יורידו אותי", "היו ילדים ששנאו אותי בגלל שהייתי מלך הכיתה", "תקפו אותי" ו"נלחמו בי!". אחד ההסברים לצורך העז שלהם להיות במרכז חיי החברה נובע דווקא מצורך מוקדם בהתפתחות שלא קיבל סיפוק ושובע. פעמים רבות מלכי הכיתה זקוקים לאהבה ולהערצה של הילדים באופן מכמיר ומשווע. לעתים מלכי הכיתה דורשים מילדי הכיתה מענה לצורך משלבים מוקדמים בחייהם, בהם לא קיבלו מענה לצרכים מוקדמים.
הורים טובים יכולים לא לשים לצורך מיוחד של ילדם, צורך שהוא עז מבחינת הילד אך מבחינת ההורה הוא שולי או מיותר. הצרכים הלא מסופקים הללו יכולים להיראות בצורות שאינן ברורות להורים ולסביבה. למשל, ילדה שהיא מלכת כיתה נהגה לספר לכל הבנות שאביה הוא קוסם ויכול לעשות קסמים ועל כל בנות הכיתה היה להדהד באישור את דבריה. הן הרי לא האמינו לה אבל נתנו לה תחושה שהיא דוברת אמת. מלכת כיתה אחרת שכל הזמן סיפרה לבנות שההורים שלה חברים של מפורסמים ומלך כיתה שהיה חייב שכולם ישמעו לו ויעשו בדיוק מה שהוא רוצה. ביטויים אלה הם אינם ישירים אך הם מבטאים צרכים מוקדמים שלא סופקו.
אני ואני
בשלבים הראשונים של ההתפתחות יש לילד צרכים גרנדיוזיים ואומניפוטנטים. הוא חייב להרגיש שהוא במרכז העולם ושהעולם נתון לשליטתו המלאה, מסתדר ומתארגן בהתאם לרצונו האדיר. הוא מרגיש את עצמו כבעל כוחות על ובטוח שהוא יכול לחולל ניסים בהתאם לרצונו. הילד הקטן רוצה שהכל יהיה שלו ושהוא יהיה הכל. ככל שאינו מקבל סיפוק לצרכים הללו, כך הוא מתמלא ב"כוחות קסם" יותר ויותר, כך הוא רוצה יותר ויותר, כך רוצה לשלוט וכו'.
לאחר שצרכים אלה מסופקים בשלבים המוקדמים בילדות, בגיל בית ספר יסודי (הנקרא בספרות הפסיכולוגית "חביון") הם הולכים ופוחתים, כך שהילד יכול להשתחרר מהם ולהימצא במצבים חברתיים בהם הוא אינו המרכז, בהם אינו שולט. להיפך - מתחיל שלב חשוב בו הילד לומד להעניק ולאפשר לאחרים להימצא במרכז, לשלוט, להיות בעל הרבה דברים (חפצים, אוספים, נצחונות וכו').
הוא מסוגל לראות ילד אחר במרכז, לדאוג לו, לתת לו, להעריך אותו ולספק צרכיו. מלך או מלכת הכיתה שרויים לעיתים במצב של חוסר סיפוק. הם עדיין זקוקים לסיפוק הצרכים המוקדמים יותר. עמדתם המרכזית בכיתה היא גלגל הצלה מבחינתם. הם צריכים את המקום המרכזי בכיתה כאוויר לנשימה. היא זו מאפשרת להם לעמוד איתן על דרישתם ולמצוא לעצמם מקור מתמיד לסיפוק צרכים אלה.
לגלות חמלה למלכי הכיתה
פעמים רבות ניתן לראות בגיל הזה מספר ילדים בכיתה שזקוקים להמשך סיפוק של הצרכים המוקדמים בהתפתחותם. כל אחד מהילדים שואף לכתר. הם כולם בעמדה המוקדמת של רצון להיות במרכז, וכך מתפתח מאבק בין מספר ילדים. ילדים שמפסידים למלכי הכיתה פעמים רבות נשארים בתחושה מתסכלת ביותר, כיוון שגם הם בעלי צרכים אדירים להיות במרכז והם אינם מקבלים לכך מענה. למעשה, מלך או מלכת הכיתה הם בעלי הצורך החזק ביותר והם אינם יכולים בשום אופן לוותר על עמדה זאת, ופעמים רבות ילדים שמנוצחים על ידי מלכי כיתה, סובלים מדחייה חברתית כיוון שאינם מצליחים לכופף עצמם ולאפשר לאחר להיות במרכז.
ראייה והבנה אלו שוללים מכל וכל את האופן שבו לעיתים קרובות מתמודדים עם תופעת מלכי הכיתה. לא רק שאין להילחם בהם, יש לעזור להם לצאת ממצבם. בנוסף, יש להבין כי מלכי הכיתה משרתים תפקיד חשוב בשלב ההתפתחותי של החביון. הם מכתיבים נורמות התנהגות השונות מהנורמות של הבית או בית ספר, ובכך מאלצים את כל הילדים להשתחרר מכבלי ילדותם ולהתאים עצמם אל השלב החדש שבו חברת הילדים הינה עצמאית ומתפקדת ללא מבוגרים בקביעת נורמות ובאכיפתם.
לעתים כשמשוחחים עם מלך או מלכת הכיתה, חשים את פגיעותם, את רגישותם, את הצורך ביחס חם, אוהד ומעריך. ההתייחסות של הורים ומורים אל מלכי הכיתה צריכה להיות מותאמת אליהם הן בהיבט הכיתתי והן בהיבט האישי. חשוב לשוחח איתם בחמימות וברגישות, לעודד אותם ולהעניק להם יחס טוב.
יש להתייחס אל "מלכי הכיתה" מתוך הבנה וראייה מותאמת לצרכיהם. לתת ביטוי לרצונות שלהם, לתת להם חיזוקים חיוביים על מי שהינם, לראות אותם בעיניים אוהדות וחומלות ובכך לעזור להם להיחלץ מהתפקיד אותו נטלו לעצמם להמשך התפתחות יחד עם שאר ילדי הכיתה. ואכן, כאשר ההתפתחות תקינה, מתפתחת בגיל הזה, יכולתנו המופלאה לנוע בהתאם למצב ולתנאים, בין שני מצבים מוכרים: להיות במרכז, קובע ומכתיב ולהיות לא במרכז, מציית לקביעות ותכתיבים אחרים.
הכותבת היא פסיכולוגית, מומחית בטיפול בקשיים החברתיים-רגשיים של ילדים
איך לגדל ילדים עצמאיים? צפו:
לפנייה לכתב/ת 
