כבישים משופרים, מודעות גבוהה - אך מספר הרוגי התאונות בעלייה
בעולם המערבי נרשמה ירידה במספר ההרוגים בתאונות, אך בישראל המגמה הפוכה. שיפור בתשתיות והסברה שמתחילה כבר בגיל הרך - לא מסייעים. האם לגורם האנושי ולאכיפה שנחלשה יש יותר משקל במשוואה שמנסים לפענח בדרך לצמצום מספר הנפגעים? ומיהו הרוג לפי קריטריון המשטרה?
היממה האחרונה, שבה נהרגו שבעה בני אדם בתאונות דרכים ברחבי הארץ, העלתה את מספר הקורבנות בכבישים מתחילת השנה ל-312 בני אדם, ונראה כי 2016 תסתיים עם מספר הרוגים גבוה יחסית. בתקופה המקבילה אשתקד נהרגו 301 בני אדם, אך 2015 הסתיימה עם 356 הרוגים בכבישים. בשנת 2014 נהרגו 319 בני אדם, ואילו ב-2013 עמד מספר ההרוגים בכבישים על 309. כך על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
עלייה משמעותית נרשמה בקרב הרוגים במגזר הערבי. השנה חלה עלייה של 13 אחוזים במספר ההרוגים במגזר: 96 לעומת 85 בתקופה המקבילה אשתקד. בקרב הולכי רגל נרשמה עלייה של לא פחות מ-50 אחוזים במספר ההרוגים בני 24-15. כיצד למרות שיפור התשתיות, ההסברה המתרחבת והמודעות הגוברת לסיבות שמובילות לתאונות - עדיין נרשמת עלייה במספרן?
חידת התשתיות המשופרות
חוסר יכולתם של מומחי בטיחות להניח אצבע על הסיבות המדויקות לעלייה או ירידה בקטל שבכביש מתבטא היטב בהקשר תשתיות הכבישים בישראל. קונצנזוס עולמי קיים באשר לתמהיל הסיבות שנדרש לשיפור עקבי וברור בבטיחות דרכים. במדינות המערב נרשם שיפור כזה כבר יותר מעשור, והאחראים הישירים לכך הם מערכי טראומה משופרים, תקשורת זמינה מבעבר, בטיחות כלי רכב משופרת הכוללת מערכות עזר מתקדמות, וכמובן – תשתית בטיחות סלחנית ומסייעת.
מאז שנכנס לתפקידו שר התחבורה הנוכחי, ישראל כץ, נרשם שינוי של ממש בנושא התשתית בישראל, וכמעט ללא יוצא מהכלל לטובה. בשבע השנים האחרונות הושקעו עשרות מיליארדי שקלים, אם לא יותר, בשיפור תשתית כבישים קיימים, סלילת כבישים חדשים במפרט בטיחות מתקדם, הקמת מחלפים כמתכון לביטול צמתים ועוד.
כל מי שמוצא עצמו תכופות על הכביש, יודע להעיד כי רצועות האספלט של היום טובות משמעותית, ברורות יותר ובטוחות מבעבר.
וכאן בדיוק מתבטא חוסר היכולת של המומחים בניתוח הסיבות לקטל. שכן למרות שיפור במצב הכבישים, בעיקר בשנים האחרונות, מספר ההרוגים נמצא בעלייה מתמדת ומדאיגה. איש אינו יודע להסביר אותה, בוודאי לא בהקשר של התשתית.
אלכוהול וסמים? הנהג פשוט עייף
הנהג הישראלי עייף מאוד, והשוטרים לא נוכחים מספיק בשטח - אלו שתי הסיבות העיקריות לתאונות שעליהן מצביעה פרופסור טובה רוזנבלום, ראש המכון לחקר הגורם האנושי בתאונות דרכים.
"בתקשורת, בחינוך ובהסברה מדברים המון על אלכוהול וסמים. הרבה יותר מסובך לעסוק בנושא העייפות. אני לא מכירה שוטר שיבוא לנהג, וינזוף בו, 'אתה לא ישנת הלילה', ואז ייתן לו דו"ח של 500 שקל בגין נהיגה לא אחראית. מיישמים זאת רק לגבי נהגי תובלה, שם אפשר לפקח יותר על שעות המנוחה של הנהגים. אבל ברמת האדם הפרטי זה בעייתי מאוד כי קשה מאוד לאכוף את זה".
רוזנבלום הצביעה על כך ש"עייפות, הירדמות על ההגה או ניקור ותנומות קצרות בזמן הנהיגה הן קריטיות לתאונות דרכים. מתכון בדוק לייצור תאונות הוא פקקי התנועה, שמהם יש יותר ויותר בשנים האחרונות". היא הסבירה כי עומס תנועה מייצר נהיגה איטית ומתישה, ודווקא כשיוצאים מהפקק לכביש פתוח, הנהג מבצע טעויות קטלניות. "כל אחד צריך לקבל אחריות ולהגיע לנהיגה במלוא הכושר. אם נהג מרגיש עייף או רדום, הוא פשוט צריך לקחת מונית או אוטובוס, עם כל האי-נעימות והטרדה".
לדבריה, הענישה על עבירות תנועה בישראל חמורה יותר מאשר במדינות אחרות בעולם, אולם אין די אכיפה. הפתרונות נעוצים גם בחינוך ובפעילות ארגונית: "חייבים להכשיר טוב יותר נהגים צעירים. אפשר לעודד אנשים לנהיגה זהירה ברמה הארגונית. הייתה אכיפה והיו פעילויות חינוכיות שהצליחו להביא לתוצאות".
700 אלף דו"חות בשנה במקום מיליון וחצי
אכיפה, מניעה והסברה - על כל אלה אמון אגף התנועה במשטרת ישראל. האכיפה מתמקדת בעיקר בעבירות מסכנות חיים, באוכלוסיות פוגעות ונפגעות ובמוקדי סיכון. כיוון שברורה חשיבותה של נוכחות הניידות בכבישים ועמן כמובן השוטרים המוצבים בצירים - שמהווים אמצעי למניעה והרתעה, נרכשו לאחרונה 126 ניידות תנועה נוספות.
העבירות מסכנות החיים שעליהן שמים דגש הן חציית פס הפרדה לבן והיסח דעת בעת נהיגה - בעיקר דיבור או שליחת הודעות בטלפון הנייד. בעבר היו שוטרי האגף רושמים כמיליון וחצי דו"חות בשנה. אבל כיום מספר הדו"חות עומד על 700 אלף - עיקר הדו"חות על עבירות מסכנות חיים. זאת במטרה להעמיד לדין נהגים שמסכנים את עצמם ואת המשתמשים בדרך.
רוב פעילות אגף התנועה מתבצעת בכבישים הבין-עירוניים, תוך התמקדות בכבישים אדומים שבהם אירעו תאונות קשות וקטלניות.
תמרורים, רמזורים, נהיגה - כבר בכיתה י'
התוכנית לחינוך תעבורתי פועלת בחטיבה העליונה במערכת החינוך משנות ה-90. ב-500 כיתות י' החל פיילוט שבסופו ייגשו התלמידים לבחינת התיאוריה בכיתה, במקום במשרד הרישוי.
התלמידים לומדים במשך שעה בשבוע על "כל המרכיבים של עולם הנהיגה כפי שאנחנו חושבים שיש ללמוד: תמרורים, רמזורים, חוקים, נסיעה בדרכים עירוניות ובין-עירוניות. במקביל עוסקים גם בסיכונים ובמשמעויות של אלכוהול ונהיגה, לחץ חברתי, עייפות", הסביר מקס אבירם, מנהל אגף זה"ב, נגישות ואורח חיים בטוח במשרד החינוך.
בנוגע ללימודי התיאוריה בכיתה אמר אבירם כי ההבדל בין למידה פרטנית בבית לזו שמציעים למשתתפי הפיילוט נעוץ בהבנת הנושאים לעומק. השנה ילמדו התלמידים לראשונה גם על אופניים חשמליים. "היום כל ילד או ילדה בני 16 יכולים לרכוב על אופניים חשמליים, אבל אף אחד לא לימד אותם כלום על זה. אנחנו מנסים למצוא פתרון דרך מערכת החינוך לנושא", לדברי אבירם. הוא הסביר כי נדרשת הפרדה בין נושא האכיפה, שאינו בסמכות משרד החינוך, לבין האחריות ההורית שהיא חשובה לא פחות.
"בתוכנית החינוך התעבורתי נתייחס השנה לסכנות הכרוכות ברכיבה על אופניים חשמליים, לכללים, לתקנות. נדבר עם התלמידים על מבנה האופניים, חוסר היציבות של הכלי, על היותו סוג של רכב חשוף, על חשיבות הקסדה, איפה מותר לרכוב ואיפה אסור".
נושא הבטיחות בדרכים לא נפקד גם מבתי הספר היסודיים, שבהם מתמקדים בהולך רגל, בירידה בטוחה מהסעות, בתחבורה ציבורית, במשמעות של חגירת חגורות בטיחות, ובמשמרות זה"ב. אבירם הסביר: "בחלק לא מבוטל של בתי הספר יש לנו מורה שהוכשר להיות רכז זה"ב והוא בונה את תוכנית הלימודים הבית ספרית, הן הפורמלית והן הבלתי פורמלית שכוללת הצגות, סרטים והרצאות הורים".
6,000 מתנדבים מרחיבים את ההסברה
בעמותת "אור ירוק" הקימו מערך של יותר מ-6,000 מתנדבים הפועלים בכל הארץ ומגיעים לכמיליון וחצי אזרחים, במטרה להעלות מודעות בנוגע לתאונות ולהצביע על הפעולות הנדרשות לתיקון מחדלים כדי לצמצם פגיעה בנפש.
מתנדבי העמותה פועלים בגני ילדים, בתי ספר, תיכונים, מעונות קשישים, בסיסי צה"ל ומקומות עבודה בהסברה. כך למשל תוכנית זה"ב בגן: מתנדבים בני הגיל השלישי מסבירים לילדים בגני ילדים על רכיבה על אופניים עם קסדה, חצייה בטוחה של כביש ונסיעה בטוחה ברכב. בבתי ספר יסודיים עורכים ימי פעילות חווייתיים בנושא בטיחות בדרכים: הכרת לוח התמרורים, נסיעה בטוחה ברכב וחציית כביש בטוחה. בקרב תלמידי תיכון שמים מתמקדים בהשפעות האלכוהול על הנהיגה.
מתנדבי "אור ירוק" מגיעים למוקדי סיכון בכל רחבי הארץ, ויחד עם תושבים יוזמים הפגנות במטרה להעלות את מודעות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לצורך בהסדרת מקומות אלו.
מי נספר כהרוג בתאונה?
כל אדם שמצא את מותו עקב תאונת דרכים, כולל פטירה מאוחרת בעקבותיה, נספר כהרוג. אך הרוגים פלסטינים בתאונות דרכים שאירעו ביהודה ושומרון - לא נכללים בספירה, אלא אם מעורב בתאונה רכב או אדם ישראלי. חקירת תאונות הדרכים ביהודה ושומרון ללא מעורבות ישראלים נעשית על ידי בוחני הרשות הפלסטינית בסיוע בוחני משטרת ישראל בהתאם לנסיבות.
לפנייה לכתב/ת 
