מתחת לפני השטח / מחוץ לרדאר
הרחק מאור הזרקורים, נבחרת ישראלית מתמודדת היום באליפות העולם בריצת שטח: 85 ק"מ מפרכים בתנאים מורכבים ובמסגרת זמן קשוחה. לא פלא שהמטרה הראשונה שלהם היא קודם כל להגיע לקו הסיום מחייכים ובריאים
"אחרי שרצתי 90 ק"מ הרגשתי שאני לא מצליחה לנשום באופן סדיר. נלחצתי. זה משהו שלא חוויתי באימונים. עצרתי, התחלתי לנשום והרמתי את הראש. למזלי הבוקר בדיוק עלה, הבטתי בשמש העולה ואמרתי לעצמי: 'איזה מדהים פה'. תוך כדי הדיבור הזה לעצמי המשכתי לנוע וסיימתי את 144 הק"מ במקום הראשון. שם הושג הניצחון שלי".
לכתבות קודמות במדור "מחוץ לרדאר"
הרבה רצים מתחילים חולמים על היום שבו ישלימו את ריצת המרתון הראשונה שלהם. המרתון, על 42.195 הק"מ שלו, הוא המותג החזק ביותר של הריצות הארוכות. ריצות המרתון הגדולות בעולם מושכות אליהן עשרות אלפי מתרחים, החל בחובבים שרק מעוניינים להתעמת עם האתגר וכלה במקצוענים שזוכים בפרסים כספיים שמנים על ניצחונות ותוצאות מהירות.
אבל ישנם גם כאלו שמרתון לא מספיק עבורם. 42 ק"מ על כביש זה קצר להם מדי, מונוטוני מדי ואולי אפילו משעמם מדי. אותם רצים מוצאים את מבוקשם במרוצי האולטרה מרתון, שם כולל לכל מרוץ שמרחקו מעל ל-42.195 ק"מ. זו יכולה להיות ריצה של 60 ק"מ או מרחקים מטורפים של מעל ל-200 ק"מ. ריצת אולטרה מרתון יכולה להיערך על כביש בדומה למרתון רגיל, אבל הדבר האמיתי הוא ריצת השטח, שם תוואי הדרך, הזוויות, הטיפוסים, הסלעים ושאר אתגרי הטבע משנים לגמרי את חוקי המשחק ואי הוודאות לגבי מה שמצפה לך הופך את הריצה לאתגר מנטאלי מורכב.
בשעה זו, כשאתם ככל הנראה נחים את מנוחת צהרי השבת שלכם, שישה רצים ישראלים (שלושה גברים ושלוש נשים) כבר נמצאים עמוק בתוך אליפות העולם בריצת שטח. 85 ק"מ, מתוכם 4.6 ק"מ בטיפוס, בפארק פנדה גרש שבצפון פורטוגל. את האתגר המפרך הזה הם חייבים להשלים בתוך 16 שעות, אחרת יורדו מהמסלול, בלי הנחות.
"הציפייה הראשונה שלי היא קודם כל להגיע לקו הסיום בריאה", אומרת עדי היקרי (36), אחת מחברות הנבחרת הישראלית ומי שחתומה על הציטוט בראש הכתבה, "למרות שזו תחרות, אני לא מסתכלת על יתר הרצים כמתחרים. יותר חשוב לי לדאוג למה שקורה עם עצמי, כל השאר כבר יסתדר".
גם זיו צויגהפט (32), דוקטורנט במכון ויצמן ורץ בעל קילומטראז' ארוך בריצות אולטרה מרתון, מסכים שבהופעה הראשונה של נבחרת ישראלית באליפות מהסוג הזה, מיותר יהיה להציב ציפיות ברמת המיקום. "אנחנו יוצאים למסע שאנחנו יודעים איפה הוא מתחיל ולא יודעים איפה הוא יסתיים", אומר צויגהפט, "אני מגיע עם יראת כבוד למרוץ כי הקצב שם הולך להיות חזק מאוד. השמנת של רצי האולטרה תגיע לשם, אלו ספורטאים מקצועניים ואנחנו לא. לפודיום לא נגיע, המטרה היא לסיים עם חיוך על הפנים. אנחנו חלוצים בדרך שלנו ועושים משהו שלא עשו לפנינו, זו כבר גאווה".
היקרי וצויגהפט מדגישים למעשה את אחד ההבדלים העיקריים בין ריצת האולטרה מרתון לבין יתר הריצות. בעוד שברובן האלמנט המרכזי הוא התחרותיות, באולטרה מרתון הדגש הוא יותר על הישגיות. מה ההבדל? כל אדם בריא שיתאמן יצליח להשלים ריצת חמישה ק"מ. האתגר הגדול יותר הוא לרוץ את אותו המרחק מהר יותר מהמתחרים שלך. לעומת זאת, רץ שמצליח לסיים ריצה של מעל ל-200 ק"מ, קבע הישג לא מבוטל בלי קשר למקום שבו יסיים את הריצה.
הבגרות המנטאלית והחשיבה האסטרטגית הדרושות כדי להשלים ריצות כל כך ארוכות, הופכות גם את הגיל הממוצע של רצי האולטרה מרתון למבוגר בהרבה ביחס לרוב ענפי הספורט. צויגהפט בן ה-32 הוא הצעיר ביותר בנבחרת הנוכחית. לרץ המבוגר ביותר, חיים אייז, כבר מלאו 48.
הבדל בולט נוסף בין המרתון לאולטרה מרתון הוא בזהות המדינות הדומיננטיות בענף. אם במרתונים קניה ואתיופיה הן אלה שמכתיבות את הטון, לאליפות העולם בריצות שטח הן כלל לא שלחו נבחרות. מדינות בעלות תרבות ספורט מפותחת ושטח הררי ראוי לאימונים כמו צרפת או איטליה נחשבות לחזקות מאוד בריצות האולטרה מרתון.
מבנה הגוף של הרצים האפריקאים, אחוז השומן הנמוך והמהירויות המסחררות שהם מסוגלים לייצר, הופכים אותם למושלמים עבור ריצות הכביש. מבנה גוף של רץ אולטרה הוא שונה בתכלית. הוא אמנם יהיה איטי יותר מרץ מרתון אך מסת השריר שלו תהיה גדולה יותר כדי לאפשר לו להתמודד עם תנאי השטח המורכבים. "אולטרה מרתון זה לא מרתון כפול שתיים, ארבע או שש. זה משהו אחר לגמרי. זו גישה שונה לחיים ואני ממליץ על כך בחום", מוסיף צויגהפט.
דניאל ארגו (33), מי שיזם ביחד עם קרן גולדבלט, נציגת ההתאחדות הבינלאומית לריצות שטח בישראל, את ההשתתפות הישראלית באליפות העולם מסביר כיצד נוצר המהלך: "זה התחיל מתוך רצון לדחוף את הענף הזה. אנחנו רוצים להפוך אותו ליותר מקצועני בארץ. יצרתי קשר עם הרבה אנשים וגופים ביניהם איגוד האתלטיקה הישראלי שעוזרים לנו. מבחינתי זו סוג של פנטזיה שיש נבחרת ישראלית באליפות העולם, אבל השאלה היא איך ממשיכים מכאן הלאה, איך מושכים עוד רצים איכותיים ומארגנים עוד תחרויות בארץ. זה ענף שמשתתפים בו אלפי אנשים בארץ והמטרה היא להפוך אותו למוסדר ומקצועני יותר".
ומי הם אותם רצים איכותיים שאנשי האולטרה מרתון מקווים למשוך לענף? צויגהפט משרטט את הפרופיל של רץ האולטרה האידיאלי: "זה צריך להיות מישהו שנהנה מהדרך, אוהב לקחת אתגרים גדולים ולא מפחד להיכשל. מישהו שלא אכפת לו לא לנצח, שהדרך חשובה לו יותר מהתוצאה הסופית. אנשים תחרותיים מדי, כאלו שמחפשים להוריד עוד שנייה או עוד דקה מהזמן שלהם לא יצליחו, הם יישברו בדרך".
נבחרת ישראל לאליפות העולם בריצת שטח: זיו צויגהפט (32), דניאל ארגו (33), חיים אייז (48), עדי היקרי (36), לימור ביגון (38), רינת לנדמן (34).
לפנייה לכתב/ת 
