זיהום משטחי הרשות: דגים מתים וסירחון בנחל אלכסנדר
מטיילים דיווחו על דגים מתים וצחנה שעולה מהנחל - למרות עבודות השיקום הנרחבות. "המים שחורים, זוועה של ממש", סיפר אחד מהם. ראש המועצה: "מקור הזיהום - בפסולת מסיק זיתים משטחי הרשות הפלסטינית"
בדואר האדום דיווח ל-ynet מקסים, כי יצא לטיול היום (שבת) מפארק איטליה עד לגשר הצבים, בערוץ הנחל. לדבריו, "הסביבה של המסלול נקייה ושמורה. ממש כיף ונעים ללכת שם, פני השטח סלולים, יש ברזיות, ספסלים עם צל, פחים ואין פסולת. חבל רק שלאורך כל המסלול היה סירחון שאי אפשר להסביר כל כך את מקורו. חשבנו בהתחלה שמקור הריח הוא ממים עומדים ומהפרדסים. אך הכל השתנה כשהגענו לגשר הצבים. צבים לא היו. ולהפתעתנו להיפך, ראינו עשרות דגים מתים, מים שחורים וזוועה של ממש".
הוא סיפר: "המראה היה פשוט נוראי. זה היה נראה כאילו שפכו נפט לתוך הנחל וכל הדגים שם מתו. עצוב לראות את הטבע מת ככה לנו מול העיניים".
אבל מדי שנה בעת מסיק הזיתים זורמים לנחל מזהמים שהם תוצרי המסיק. מכון הטיהור שקיים מוגבל אינו מסוגל לטפל בהם. מדובר בחומרים שחורים, שומניים ורעילים שלא מאפשרים כניסת חמצן למים. התוצאה קשה: מי הנחל החלו להצחין, הדגים ויצורים אחרים מתים. קיים חשש לצמחיה שעל גדות הנחל ולצבים הרכים החיים במים.
אבי אוזן, אקולוג בתי גידול של רשות הטבע והגנים, הסביר כי "לכל מערכת אקולוגית יש מערכת שלמה של חיידקים ופטריות. כשמגיע זיהום מהסוג הזה, שהוא רעיל לדו חיים, זוחלים ולמערכת המיקרוביאלית, הפעולה דומה לסוג של סטרליזציה. הוא קוטל את כל המערכת. הוא פשוט מוחק הכל והנחל צריך לבנות את הכל מחדש. כואב לדבר על זה. נחל אלכסנדר מקבל באופן קבוע ביוב משכם. הרבה פעמים אי אפשר לטפל בזבל הזה כי הוא כל כך רעיל. כשמוציאים את הדגים מהנחל מוציאים את החלק העליון של מארג המזון ופוגעים בכל המערכת".
ראש המועצה האזורית עמק חפר, רני אידן, שהנחל זורם בתחום המועצה אומר "עלות שיקום הנחל עומדת על 90 מליון שקלים. תהליך קשה וארוך שהביא לכך שהנחל היה נקי, מים מטוהרים זורמים בו ובעלי החיים והצמחיה גדלים במימיו. יש תוכניות מאושרות כבר שנים לבניית מכון טיהור גדול יותר שיוכל לטפל גם בשפכים של המסיק. הפלסטינים מזרימים בערוצי הנחלים גם שפכים רעילים ללא טיפול מקדים".
לדבריו, מכון הטיהור אמור להיבנות בצד הפלסטיני בעלות של 200 מליון שקלים. "אנחנו מחכים רק להחלטה של הממשלה לבנייתו. הנושא גם הגיע לבג"ץ שקיבל את העתירה שלנו בנושא. הממשלה צריכה לקבל החלטה לבנות את המכון ולחייב את הרשות". להערכתו, בניית מכון שכזה תארך שלוש שנים, "אבל עדיין אין אישור ממשלה ואת התוצאה אנחנו רואים שוב בזיהום הנחל".
הוא הביע תסכול מכך ש"כל ההשקעה שלנו בנחל יורדת לטמיון. מתסכל עוד יותר שיש פתרון אך הוא לא מבוצע. היום אנחנו צריכים לקוות לגשם חזק ורב על מנת שישטוף את המים ואת ערוץ הנחל. אולי אם יירד הגשם הזה, 70 אחוזים מהנחל יזרמו שוב. אם לא, הנחל יישאר מסריח ובעלי החיים שבו ימותו".
לדברי גדעון ברומברג, מנכ"ל אקופיס מזה"ת, "מקרה זה, החוזר כמעט מדי שנה, הינו דוגמה מעציבה ומסריחה להיעדר מנגנון יעיל לטיפול בשפכים הזורמים מצדו האחד של הקו הירוק לצדו השני. בשנים האחרונות אנו עדים לכישלון מצד השלטון הארצי להיערכות מתאימה. יש להצטער כי רק בשנים שבהן גופי שלטון מקומי הצליחו לגייס משאבים בשילוב התגייסות מצד גופי חברה אזרחית, השפכים טופלו. על הרשויות והשלטון הארצי לקחת אחריות ולדאוג לכך שטיפול בפסולת המסיק יתוקצב מבעוד מועד".
לפנייה לכתב/ת 
