סערה בעצרת בכפר קאסם: "בואי בלי איפור"
עלון פרסומי שקרא להגיע בלבוש צנוע ו"לא מגונדר" לעצרות הזיכרון לטבח באנשי כפר קאסם עורר מחלוקת. "זו סטירת לחי לכל המאבק הנשי של פלסטיניות בישראל", טענו מצד אחד, ומנגד היו מי שקראו "לכבד דעות אחרות"
במהלך עצרות הזיכרון שנערכו היום (שבת) לזכר קורבנות הטבח בכפר קאסם שאירע לפני 60 שנה - נשמעה גם קריאה שנויה במחלוקת. קבוצת נשים מהעיר פרסמה עלון פרסומי שבו קראו למשתתפות בתהלוכה ובאירועי הזיכרון: "הזהרי מלבוש מגונדר".
אלפים השתתפו היום בעצרת הזיכרון תחת הכותרת "לא נשכח ולא נסלח". נשים רבות הביעו פליאה מהמסר הכתוב. "זאת גישה חמורה ולא מקובלת, היא גרמה להרבה נשים לא להשתתף בתהלוכה הבוקר ובאירוע שהתקיים בערב", ציינו. ראש ועדת המעקב לאוכלוסייה הערבית, הח"כ לשעבר מוחמד ברכה, מתח ביקורת בעמוד הפייסבוק שלו: "הפוסטר אינו מקובל. המשתתפות באירועים הלאומיים הן הגיבורות, ומי שמסתכל עליהן אחרת כדאי שיבדוק את עצמו".
ח"כ לשעבר איברהים סרסור כתב בתגובה לברכה: "דיברנו אתמול על הנושא עם ח"כ עאידה תומא בקבוצת ועדת ההיגוי הארצית. חבל שפרסמת את הפוסט. בזה הרסת את החינוך שאנו מעניקים לילדינו - לכבד את האחר. במקומך, הייתי אומר תודה לכל הנשים שעמדו מאחורי זה ומכבד את דעתן. צריך לקחת בחשבון שתמיד יש דעות אחרות".
תושבת הצפון סיפרה כי המנשר הגיע לידיה אתמול. "הופתענו מאוד. פחדנו להגיע לשם. זה כמו איום. לדעתי לא היו צריכים לכתוב דבר כזה. זכותנו כנשים להשתתף בתהלוכה ובפסטיבל בלי שאף אחד יתערב בלבוש שלנו". עוד הוסיפה: "נדרשת בדיקה בנושא מצד האחראים, כדי שדבר כזה לא יחזור על עצמו. זו פגיעה בבחירה האישית".
מנהלת עמותת "נעם", נשים ערביות במרכז, סמאח סלאימה אגבאריה, אמרה כי דווקא בשבוע שבו "נקברו שתי נשים שהיו קורבן לאלימות גברית, ויום אחרי הפגנת מחאה על רצח נשים בחברה הערבית - לקבל תמונה כזאת מ'ועד המארגנות' של מצעד הההנצחה של הטבח - זו סטירת לחי לכל המאבק הנשי של פלסטיניות בישראל. אנחנו רואות בעצמנו שותפות לדרך וחלק בלתי נפרד מעם שנאבק על חירותו במדינה. הבקשה לא להתאפר בתהלוכה - מגוחכת ולא לגיטימית".
לדבריה, בקשה כזו היא גם "מבזה כל אישה שרוצה להזדהות עם תושבי כפר קאסם. ללא קשר לצבע השפתון שהיא שמה. תשע נשים נרצחו בטבח. יריות הצבא לא בדיוק הבחינו בין נשים וגברים, והנה, אחרי 60 שנה מציבים לנו התניות והנחיות איך לשמור על טהרת האירוע לפי השקפת עולמם. אני מקווה שהקריאה המבזה הזו לא הרתיעה אף אישה מלהגיע. כפר קאסם הוא יישוב חשוב מאין כמותו, אך עוד לא הגיע לרמת קדושה שמצריכה קוד לבוש מיוחד".
הטבח בכפר קאסם בוצע ב-29 באוקטובר 1956, ובו ירו לוחמי משמר הגבול הישראלי ב-49 מתושבי המקום למוות ופצעו 13, בהם גם ילדים, נשים וטף. ביום פתיחתו של מבצע קדש, הטיל צה"ל עוצר על כמה כפרים ערבים, בהם גם כפר קאסם. הטלת העוצר אושרה על ידי אלוף פיקוד מרכז דאז, צבי צור, ואכיפתו הוטלה על אחד מגדודי מג"ב.
מחלקות הגדוד השונות הוצבו בין הכפרים וקציני הגדוד תודרכו על ידי מפקד הגדוד ליידע את התושבים על הטלת העוצר ב-16:30 והחל מן השעה 17:00 לירות בכל מי שיפר את העוצר. באותה שעה החלו כמה עשרות מתושבי הכפר לחזור לבתיהם, וכלל לא ידעו על הטלת העוצר. בפקודתו של מפקד המחלקה החלו החיילים לירות בתושבים החוזרים. הוא אף דיווח על מספר ההרוגים העולה ברשת הקשר. רק כעבור שעה לערך, כשהודיע ש"קשה לספור אותם", התערב מפקד הגדוד והורה על עצירת הירי.
בין המשתתפים גם חברי הכנסת הערבים. הנואמים אמרו "מממשלת ישראל צריכה להכיר בטבח ולהכניס את סיפורו לחומר הלימודים בבתי הספר, שילמדו על הגזענות כפי שהייתה לפני הרבה שנים, וכפי שהיא נמשכת עד היום".
לפנייה לכתב/ת 
