עולים ומנגנים: "השפה המשותפת שלנו היא המוזיקה"
בין 37 הנגנים בסינפונייטת באר שבע יש עולים ותיקים לצד כאלה שהגיעו לארץ בשנה האחרונה. הם עלו לישראל מרוסיה, צרפת, אנגליה ומדינות נוספות, ומספרים איך מצליחים לתקשר כאשר הם לא מבינים זה את זה
הם עזבו את צרפת, רוסיה, בריטניה וקוסטה ריקה, כל אחד מסיבותיו שלו, ומצאו את עצמם יחד בסינפונייטת באר שבע. בהרכב המוזיקלי שכולל 37 נגנים יש עולים חדשים לצד ותיקים יותר, שהאהבה לישראל ולמוזיקה מחברת ביניהם.
עמנואל שרלה (49) ואשתו שושנה עלו לארץ מצרפת באפריל 2015. הוא נגן חצוצרה והיא נגנית קונטרבס. בצעירותם למדו בירושלים ואחרי שהקימו את משפחתם בצרפת החליטו לחזור ארצה. "כל הזמן חשבנו לחזור לישראל", אומר שרלה. "עשינו את זה מתוך אהבה למדינה. ראינו לפני כמה שנים שהאווירה בצרפת לא כל כך טובה. מדברים לא טוב על ישראל, היו לנו הרבה חיילים מול בית הכנסת שלנו וליד בית הספר היהודי. בשביל הילדים יותר טוב שנבוא לפה".
אינה פאודורוב (29), נגנית כינור, עלתה לארץ לפני שנה וחצי מסנט פטרסבורג. "ביקרתי בארץ פעמיים בעבר והרגשתי אז שזה מקום מעניין וכיפי אבל שלא מתאים לבנות בו משפחה, כי כל מה שקורה כאן קורה חזק. שמחה חזקה. עצב חזק. הכול יותר מדי. כיום ההרגשה שלי התהפכה", סיפרה. "כאן אני מרגישה יותר בטוחה מאשר ברוסיה".
רולנדו קסאדה (30), נגן בסון, עלה לפני 11 שנה מקוסטה ריקה. הוא למד מוזיקה באקדמיה לירושלים, שם פגש את בן הזוג שלו, יהודי מסקוטלנד. "לא חשבתי שאגור בישראל, הכול קרה במקרה. רציתי לצאת מקוסטה ריקה למקום ברמה מוזיקלית גבוהה יותר ומצאתי את עצמי פה, מקים את החיים שלי". בן הזוג שלו גדל בקהילה רפורמית בסקוטלנד. "הוא תמיד חשב לעלות ארצה, וכשהכרנו נוספה לו עוד סיבה לעשות את זה".
מרים לוינסון (28), נגנית בסון, עלתה מלונדון לפני שנתיים. "אני שומרת שבת ואי-אפשר לנגן בתזמורת באנגליה, בארץ אפשר. בעלי ואני רצינו שהילדים שלנו יגדלו בישראל. לא חשנו פחד או אנטישמיות, אבל יש חלקים בלונדון שבהם לא היית חש בנוח ללכת עם כיפה".
אריאל אלוורז-פריירה (28), נגנית אבוב וקרן אנגלית, עלתה מצרפת לפני שש שנים. "חשבתי שהמקום שלי הוא פה. לא ראיתי את העתיד שלי בצרפת. לא בגלל האנטישמיות אלא בגלל המצב החברתי. שוק העבודה די סגור ומבחינה מוזיקלית יש לי יותר סיכויים להתפתח. מגיעים יותר מהר ללמוד אצל המוזיקאים הטובים ביותר כי זו ארץ קטנה".
נטליה ניזניק (26), נגנית כינור, הגיעה מאוקראינה לפני יותר משנתיים, בעלה הגיע לישראל כבר לפני עשר שנים ושירת בצבא. "למרות שאנחנו נוצרים אני מרגישה פה בבית. באוקראינה עבדתי בתזמורת הקלאסית ושמחתי כשהתקבלתי לכאן. אנחנו מדברים בסינפונייטה כל כך הרבה שפות אבל מבינים זה את זה".
"האווירה בתזמורת היא מאוד מקבלת. השפה המשותפת בסופו של דבר היא שפת המוזיקה ולא צריך לדעת מילים", אומר מנכ"ל הסינפונייטה, עופר סלע. "במשך כל שנותיה באר שבע התאפיינה כקיבוץ גלויות גדול".
לפנייה לכתב/ת 
