ועידת פסגה
הפועל באר-שבע ומכבי ת"א רוצות לסיים את הערב במקום הראשון ולכל אחת מהקבוצות המנהיגות של עולם הכדורגל הישראלי יש פעולות מפתח בדרך לשם. אורי קופר מתכונן למצ'-אפ ביטון-טב"ח, תוהה כמה תשפיע היעדרותו של ווקאמה ומסביר על המשימה הכפולה של אוחנה ואיגיבור
בחודשיים האחרונים נוצר דיון שמי שאוהב לדבר על כדורגל נתקל בו שוב ושוב, ממרכז ועד דרום. דיון שבמרכזו שאלה: את מי היית מעדיף בקבוצה שלך, טוני ווקאמה או טל בן-חיים? הבאר-שבעים עונים א', התל-אביבים הצהובים קובעים ב', ובהחלט מדובר בשאלה לגיטימית. אין תשובה חד משמעית.
ההשוואה בין ווקאמה לבן-חיים לא צצה משום מקום (אתם מוזמנים להצביע בסקר המצורף למי שאתם מעדיפים) אלא יש לה בסיס. מתחילת העונה השניים הם שחקני ההתקפה הכי משמעותיים בליגה. בן-חיים מלך השערים. ווקאמה סגנו ונמצא במקום השני גם בטבלת המבשלים. שניהם משחקים באותו מקום, צד שמאל של ההתקפה. שניהם גם הוגדרו בספק גדול לקראת המשחק.
בן-חיים ישחק בסופו של דבר, ווקאמה יצפה במשחק הגדול מהיציע. ועדיין, למרות היעדרות האחרון, המצ'-אפים החשובים ביותר הם אלה שבאגף שלהם. תמונת מראה לשני צידי המגרש, מאבק כפול של שחקן ההתקפה בצד שמאל מול המגן הימני, ממנה תתקבל התשובה מי הכי יפה בליגה. לכן, ההחלטה של ברק בכר לגבי איזה שחקן לשלוח לצד הזה חשובה ביותר.
כשמסתכלים על המגינים של מכבי, אלי דסה מול עומרי בן-הרוש, קל לסמן את בן-הרוש כבעיה. הוא הרי השחקן הפחות טוב, זה שתמיד סופג ביקורת, אבל בסגנון המשחק ששוטה ארבלדזה הולך ומטמיע במכבי, הסכנה ההגנתית באה דווקא מהצד של דסה. מאחר ומכבי משחקת בלי שחקן נוסף על הקו שלו - אוסקר סקריונה נכנס כל הזמן למרכז - דסה נמצא לבד על הקו, כמעט תמיד בעמדה התקפית. מאחוריו נותר הרבה פעמים ריק וליריב הכי נוח לצאת להתקפה מהירה דווקא מהצד של דסה.
תראו מה קרה למכבי ת"א מול מכבי חיפה. השער הראשון, במתפרצת, הגיע אחרי שמריו מוסה הגביה בקלות מהאגף. מהשער השני זוכרים את הפצצה של גארי קגלמאכר אבל גם הוא התחיל משליחת כדור לשטח הפרוץ בצד ימין של הגנת מכבי, זה שווקאמה היה יכול לעשות בו כמעט כרצונו אם היה משחק.
ווקאמה הוא השחקן הכי משמעותי התקפית של באר-שבע. הוא אחראי, עם שער או בישול, לתשעה שערים מתוך ה-16 של הקבוצה, יותר ממחצית. הערב הוא היה מתאים לבכר כמו כפפה, אבל היעדרותו אינה אומרת שהאלופה צריכה לוותר על הצד הזה. ממש לא. הברירה הטבעית להיכנס למשבצת של ווקאמה, וזה מה שבטח נראה בהתחלה, היא של מאור מליקסון. את זה בכר תרגל בימים האחרונים. למליקסון יש עבודה חשובה. הוא תמיד נכנס למרכז, עוזר לנהל את ההתקפה, אבל הפעם יצטרך להישאר הרבה במיקום החדש שלו באגף שמאל. בכל מקרה, אל תפסלו נוכחות במקום של בן שהר. הוא אולי מתאים יותר לתקוף את אזור הסכנה המדובר.
כמו שאגף שמאל של באר-שבע מהווה סכנה גדולה למכבי, כך גם בצד השני. המשחק האחרון, מול חיפה, היה הראשון בליגה העונה בו בן-חיים שיחק ולא כבש ודווקא בערב הזה, ללא שער, היה אפשר לראות איך הסגנון של ארבלדזה תלוי בבן-חיים. מכבי מניעה כדור במרכז המגרש במטרה להביא, בסופו של תהליך, לבידוד של טב"ח מול השומר שלו. רעיון דומה למה שעשה אוסקר גרסיה עם אלירן עטר בעונת האליפות הראשונה של מכבי בעידן ג'ורדי קרויף. רבים שאלו אז למה אוסקר מציב תמיד שלושה שחקנים במרכז המגרש, אבל הנוכחות שלהם נתנה לעטר את האפשרות לקבל כדור בנקודה שהוא אוהב, בצד שמאל, קצת לפני הרחבה. זו גם הנקודה של בן-חיים.
בן-חיים הוא בעצם שחקן האחד-על-אחד הקלאסי היחידי של מכבי היום. דריבל יעיל לא תמצאו אצל נוסא איגיבור וגם לא אצל אוסקר סקריונה. אולי כן ברגליים של וידאר קיארטנסון. המון תלוי בטב"ח וכשהוא נעצר, כמו מול קגלמאכר בשבוע שעבר, למכבי קשה לפרוץ הגנה טובה. היא זקוקה ליכולת של בן-חיים לעבור את השומר שלו.
בינואר 2015, בבלומפילד, בן ביטון נתן את אחד המשחקים הגדולים של מגן בישראל בשנים האחרונות. הוא תסכל את בן-חיים פעם אחר פעם ונבחר למצטיין. ערב דומה של ביטון יגדיל משמעותית את סיכויי באר-שבע לנצח. הדו-קרב בינו לבין בן-חיים יהיה משמעותי גם הפעם. רק נקווה שלא ייגמר כמו אז, 0:0. למשחק כזה גדול מגיע יותר.
המשימה של אוחנה ואיגיבור
בעונה שעברה, שוב בבלומפילד, מכבי ת"א הגיעה למשחק מול באר-שבע כשלראשונה מזה זמן רב היא פוגשת בארץ קבוצה שמחזיקה בכדור יותר ממנה. אותו משחק היה אמור להיות תחרות על מרכז המגרש, על שליטה. החזקה בכדור לא מבטיחה כמובן ניצחון, יש קבוצות שמנצחות יותר דווקא כשהן מוותרות על הכדור, ובכר לא הלך אז ראש בראש. מכבי שלטה, החזיקה בכדור 66 אחוז מזמן, דבר שמנע מבאר-שבע את סגנון המשחק שלה באותה תקופה, אבל האלופה שבדרך ניצחה. מעניין לראות איך הפעם שני המאמנים יתייחסו לנושא הזה.
מכבי, וזאת יש להניח לפי הצהרותיו של ארבלדזה על כך שלא ישנה דבר במיוחד למשחק, תמשיך להריץ את הכדור סביב חאריס מדוניאנין, מלך הבישולים של הליגה. שימו לב לנתון הבא: אף שחקן קישור או התקפה במכבי לא רשם העונה משחק בו הוא מסר יותר מ-75 פעמים. אפילו לא שחקן אחד, אפילו לא במשחק אחד. חוץ ממדוניאנין. בארבעה משחקים מתוך השבעה שהיו בליגה עד עכשיו, הבוסני, וקבלו את ההבדל, חילק למעלה מ-100 מסירות. כולם יודעים שההתקפות המסודרות עוברות דרכו.
מכבי חיפה הקשתה מאוד על מדוניאנין ותמיד שלחה אליו שחקן במהירות כשקיבל את הכדור, במטרה לסגור זוויות מסירה. אין ספק שבכר, מאמן שמתכונן היטב ליריב שלו, ידאג לשמירה צמודה על מדוניאנין, כשהאחראים לה יהיו שני הקשרים המרכזיים, אובידיו הובאן ומיכאל אוחנה.
מדובר במבחן בגרות עבור אוחנה, שנדרש לעשות דברים שהם מעבר לכישרון הטבעי שיש לו. ההתקדמות שלו תלויה לא מעט ביכולת לבצע היטב גם פעולות ללא הכדור. במשחק הזה מדובר במשימה כפולה: הפעלת לחץ על מדוניאנין וכניסה לרחבה ללא כדור. תנועה טובה מסוג זה חושפת לפעמים את החורים בהגנה הצהובה.
איך מכבי יכולה לעזור למדוניאנין מול שמירה הדוקה? התשובה נמצאת אצל איגיבור, שאמנם עושה בעצמו תנועה טובה לעומק, אבל הפעם יהיה חייב להיות יותר יעיל בהנעת הכדור לצד הבוסני, תחום בו אייל גולסה מתמחה יותר, אבל גולסה פצוע.
הפועל באר-שבע ומכבי ת"א נפגשו רק פעם אחת באצטדיון טרנר, משחק שהסתיים בחלוקת נקודות. העבודה של איגיבור, כמו גם העזרה לדסה מול מליקסון, המצ'-אפ בין ביטון לטב"ח והמשימה של אוחנה על מדוניאנין, מהווים נקודות מפתח לשתי הקבוצות הטובות בישראל, שרוצות להשיג ניצחון בכורה באצטדיון על היריבה שלהן בדרך לאליפות.
לפנייה לכתב/ת 
