הסטודנטים לחינוך: רבע לא התנסו כראוי בהוראה, רבע לא יעסקו בתחום
עם פתיחת שנת הלימודים האקדמית מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על הלומדים במכללות להוראה. מתברר שלא כולם זכו להתנסות מעשית מספקת, ורק 60% הביעו שביעות רצון מתוכנית הלימודים. רבע מהם גם חושבים שלא יעסקו בתחום זמן רב. החדשות הטובות: רוב מכריע סבור שהלימודים מעניינים
רבע מהתלמידים במכללות לחינוך לומדים את המקצוע אף שאין להם כוונה לפתח בו קריירה, ורק 77% מהסטודנטים שעברו שנת התנסות - אכן התנסו בהוראה בכיתה במידה מספקת. כך עולה מנתונים שפרסמה היום (א') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית. הנתונים נאספו מסטודנטים שנמצאים בשנה השנייה ללימודיהם במכללות לחינוך.
- לקריאת השאלון שהוצג בפני הסטודנטים - לחצו כאן
מהנתונים עולה כי 91% מהסטודנטים ציינו שבחרו ללמוד הוראה כי זה מעניין אותם ומתאים לכישוריהם. כ-75% הוסיפו שבחרו ללמוד הוראה לצורך רכישת השכלה כללית, וכאמור רק 75% הצהירו שברצונם לפתח קריירה בתחום ולרכוש מקצוע.
שנת הלימודים האקדמית נפתחת - כתבות נוספות:
- המכללות מביסות את האוניברסיטאות: סקר הסטודנטים הגדול
- ירידה במספר הלומדים לתואר ראשון: "מדעי הרוח גוועים"
- תולדות הפורנו ומערכת המשפט לפי סיינפלד: הקורסים הכי מוזרים באקדמיה
חוזרים ללימודים: "נוסחה מתמטית כדי להתקיים"
סיבות של שיקולי תעסוקה ושכר היו שכיחות יותר בקרב הסטודנטים הערביים (61.8%), לעומת הסטודנטים היהודיים (42%).
אחד הדברים החשובים ביותר עבור סטודנטים להוראה הוא ההתנסות המעשית בכיתות. מהנתונים עולה כי מרבית הסטודנטים (80%) התנסו בהוראה מעשית בבתי הספר וכ-20% בגני הילדים.
מרבית הסטודנטים, הן היהודים והן הערבים, ציינו שקיים קשר בין מה שלמדו במכללה לבין ההכשרה בפועל בכיתה, וכי ההתנסות תרמה להם מבחינה מקצועית. עם זאת, רק למחצית מהסטודנטים לא היה כלל קשר עם מנהל בית הספר.
רק 77.0% מהסטודנטים שהיו בשנת התנסות התנסו במידה רבה או במידה רבה מאוד בהוראה בכיתה, ו-12% התנסו במידה מועטה. 38.2% התנסו בהערכת תלמידים ו-31.5% בתכנון תוכנית הלימודים. 15.9% השתתפו בישיבות צוות, ושיעור נמוך מאוד של סטודנטים השתתפו באספות הורים, בטיולים ובפעילות מחוץ לבית הספר.
בישראל פועלות כיום יותר מ-20 מכללות לחינוך. מנתוני הסקר עולה כי המיקום הגיאוגרפי היה השיקול הנפוץ ביותר של הסטודנטים לבחירת מוסד הלימודים (70%), והיה שכיח יותר בקרב סטודנטים יהודים לעומת ערבים (72% מול 62%). בקרב הסטודנטים הערבים הסיבה הנפוצה ביותר לבחירת מכללה לחינוך הייתה רמת ההוראה, ובקרב בוגרי החינוך הממלכתי-דתי הסיבה הנפוצה ביותר הייתה צביון המוסד.
נתון נוסף שנבדק התייחס למאפייני הקבלה למכללות לחינוך, שעל פי רוב שונים משאר המוסדות להשכלה גבוהה. על פי הנתונים, כדי להתקבל ללימודים עברו רוב הסטודנטים במכללות לחינוך (כ-80%) ראיון אישי, לעומת כ-30% מתוך סך כל הסטודנטים בארץ.
מהשוואה של שיפור הכישורים של הסטודנטים להוראה לעומת כל הסטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות עלה מהתשובות כי הראשונים משפרים משמעותית את כישוריהם במהלך התואר. 76.6% מהסטודנטים לחינוך שיפרו את המיומנויות המתמטיות שלהם, לעומת 50% בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות והמכללות האקדמיות.
את השליטה באנגלית שיפרו 55% מהסטודנטים להוראה לעומת 39% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות. את ההבעה בעברית שיפרו 68% מהסטודנטים להוראה לעומת 46% מכל הסטודנטים.
אחת הבעיות שעולות מתשובות הסטודנטים לחינוך מתייחסת ללמידה באמצעות האינטרנט. רק 20% מהם ציינו שקיימת אפשרות למידה באופן זה. 15% דיווחו שכלל לא ניתן ללמוד קורסים באמצעות האינטרנט, ופחות ממחצית מהסטודנטים (48%) דיווחו על שימוש באתרי למידה וירטואליים.
עם זאת, מהנתונים עולה כי שביעות הרצון של הסטודנטים לחינוך מרמת ההוראה היא גבוהה. כ-80% היו שבעי רצון מיחס המרצים, כ-77% מרמת ההוראה של המרצים ו-75% מרמת הקורסים. כמו כן, יותר ממחצית מהסטודנטים (55.6%) עבדו במהלך לימודיהם, מתוכם 42.3% במקצוע ההוראה. 92.0% מהעובדים עשו זאת לצורך פרנסה ו-39% על מנת לרכוש ניסיון מקצועי.
מהשוואה בין המגזר הערבי ליהודי עולה כי שיעור גבוה יותר של סטודנטים ערבים רצו להיות מורים בעקבות שנת ההתנסות (85.5% לעומת כ-68% מהסטודנטים היהודים). כמו כן, שיעור גבוה יותר של סטודנטים ערבים דיווחו שההתנסות תרמה להם מבחינה מקצועית (88.4% לעומת כ-79%) ועל כך שהם תרמו לתלמידים (91.7% לעומת כ-77%).
בנוסף, 89.8% מהסטודנטים הערבים לימדו בכיתה לעומת כ-74% מהסטודנטים היהודים. 63.8% מהסטודנטים הערבים היו שותפים להערכת תלמידים: 53.8% בתכנון תוכנית הלימודים, 31.0% השתתפו בישיבות צוות, ו-16.9% באספות הורים. לעומת זאת, שיעורם של הסטודנטים היהודים שהשתתפו בפעילויות אלו היה כמחצית מזה של הערבים.
לפנייה לכתב/ת 
