כחלון על ההצעה לסגור את התאגיד: "לא אוותר, אם אצטרך - אטיל וטו"
שר האוצר, מראשי התומכים בפתיחת תאגיד השידור הציבורי, התייחס בקולו בוועדת הכספים לדרישת נתניהו לבטל את המסגרת החלופית ומתח נגדו ביקורת מרומזת: "מי שרוצה להביא חוק לממשלה ולקדם אותו, יצטרך להגיד מאיפה הכסף. אני לא אקצץ אגורה ממשרדי הממשלה"
יום לאחר שהחרים את ישיבת הממשלה ואת ישיבת ראשי סיעות הקואליציה, התייצב הבוקר (יום ב') שר האוצר משה כחלון לדיון בוועדת הכספים של הכנסת, והוא התייחס בפעם הראשונה בפומבי לסערת תאגיד השידור הציבורי. "הייתה הצעה לדחות את פתיחת התאגיד. אני לא רואה שום צורך לשנות את ההסכמה הקיימת. בהסכמים הקואליציוניים מופיע שראש הממשלה מתעסק על התקשורת וזה בסדר, אבל גם מופיע שכל סכום מעל 10 מיליון הוא באחריות שלי, ואם אצטרך להטיל וטו בממשלה - אטיל אותו". השר נפתלי בנט התייחס לדבריו של כחלון בכנס במכללה האקדמית תל-אביב יפו ואמר: "כשיעלה הנושא בממשלה ביום ראשון הקרוב נצביע נגד החוק שמטרתו לסגור את התאגיד".
השר, שהוזמן לדיון על מנת לדבר על התקציב הדו-שנתי ולמסור סקירה על המדיניות הכלכלית, ציין עוד בדבריו: "ביטול התאגיד הוא הפסד של 1.7 מיליארד שקל מיידי. מאחורי כל המספרים וההתלבטויות נמצאים אנשים שנקלטו ושנקלטים וחלילה הולכים להיות מפוטרים".
נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס לנושא בפתח פגישתו עם נשיא איטליה: "שידור ציבורי הוא דבר שחייב להיות בו קשר בלעדי בין הציבור ובין השידור. ברגע שעצרנו את האגרה יצרנו למעשה תלות בין מי שיממן ובין מי שיישב (בשידור הציבורי). אני הייתי בעד רשות השידור אבל משנפל הפור, לפי תוכניתו של השר ארדן, קיבלתי זאת כיו"ר הכנסת מתוך הבנה שהוא באמת מתכוון להציל את השידור הציבורי".
הנשיא הוסיף: "היינו צריכים לדבוק בתוכניתו. ביטול שלה מבלי להעלות תוכנית חדשה, הוא לא 'ישן מפני חדש תוציאו', אלא ישן תבטלו. אני חושב שצריך להכריע ולהחליט מהו השידור הציבורי ולקבוע שהשידור הציבורי יהיה בלתי תלוי, אלא בציבור".
נתניהו, שמחזיק בתיק התקשורת, נועד באחרונה עם המנהל המיוחד של רשות השידור, ברי בר-ציון, ולפי גורמים המקורבים לנושא ביקש להיערך להמשך תפעולה של רשות השידור. בתאגיד השידור הציבורי אמרו כי ניסיונותיו של ראש הממשלה לסכל את הקמתו נותנים את אותותיהם ומעכבים צירוף עובדים.
מבדיקת ynet עולה כי השרים מירי רגב, יריב לוין, אופיר אקוניס וצחי הנגבי יתמכו ביוזמה של נתניהו לסגור את התאגיד, שכבר החל להתכונן לעלייה לשידור. השרים יובל שטייניץ, ישראל כץ וזאב אלקין עוד לא מסרו עמדה, אבל ההערכה היא שלבסוף גם הם יתמכו ביוזמה מעוררת המחלוקת. גם חיים כץ טרם מסר את עמדתו.
בקרב שרי הליכוד רק שניים צפויים להתנגד לה - השר לביטחון הפנים גלעד ארדן, שיזם בקדנציה הקודמת את הקמת התאגיד ותומך בהפעלתו גם כיום, והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל.
בזמן שבליכוד מרבית השרים תומכים בסגירת התאגיד, לשלושת שרי הבית היהודי יש עמדה אחידה. נפתלי בנט ואיילת שקד כבר הודיעו בהזדמנויות שונות שהם בעד פתיחת התאגיד החדש ועמדת השר אורי אריאל דומה. שרי ש"ס אריה דרעי ודוד אזולאי מתנגדים לסגירת התאגיד והבהירו זאת גם לראש הממשלה בדיון האחרון, וכך גם שרי כולנו משה כחלון ויואב גלנט, בהתאם להחלטה הסיעתית.
השותפות האחרות עוד לא מסרו עמדה רשמית, אך ההערכה היא שביוזמת נתניהו יתמכו גם השרים אביגדור ליברמן וסופה לנדבר מישראל ביתנו וכן השר יעקב ליצמן מיהדות התורה. גורמים פוליטיים אמרו כי רק הפתעה דרמטית תשנה את תמונת המצב כרגע. "אם היוזמה לא תאושר בממשלה זה יהיה מאוד מפתיע", אמר גורם פוליטי.
במסגרת ניסיונותיו לסגור את תאגיד השידור הציבורי, טוען ראש הממשלה נתניהו בעצמו או באמצעות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, או דרך "גורם בליכוד", שמתחת לאפו הסתננו לתאגיד "אנשי שמאל", בהם למשל יו"ר התאגיד גיל עומר. אלא שנתניהו שכח לציין שהוא עצמו היה זה שאישר, בחתימתו, את המינוי של חברי מועצת התאגיד, כולל עומר עצמו.
נתניהו, כראש ממשלה וכשר התקשורת, חתם באפריל 2016 על מסמך האומר כי "בתוקף סמכותי לפי חוק השידור הציבורי הישראלי, לאחר שקיבלתי את המלצת ועדת האיתור בהתאם לחוק השידור הציבורי הישראלי, ולאחר שהוועדה לבדיקת מינויים כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות אישרה את המינוי בכפוף להתחייבותכם להימנע מניגוד עניינים, הריני ממנה אתכם למועצת השידור הישראלי".
נתניהו אף הוסיף במכתבו למועצת התאגיד, שהיום הוא נחוש לפרק: "אני מאחל לכם הצלחה במילוי תפקידכם החשוב".