בנתב"ג המסלול לא מנוצל; עובדות רש"ת נסעו לקלאב-מד מכספי השתלמות
יותר ממיליארד שקל הושקעו בשדרוג מסלולי ההמראה והנחיתה בנתב"ג, אך במקום 50 מטוסים בשעה יש רק 24, מטוסים נוחתים וממריאים זה מול זה ובעיית הרעש נותרה בעינה. הדו"ח על רשות שדות התעופה: תקציב השתלמות נוצל לנופש במכסיקו ולקורס משיטי יאכטות, בכירים מונו שלא כדין
דו"ח מבקר המדינה שהתפרסם היום (ג') מותח ביקורת על התנהלות רשות שדות התעופה מול ועדות התכנון והבנייה בשינוי תוכנית המתאר הקיימת. אף שהושקעו בשנים האחרונות יותר ממיליארד שקלים לשדרוג מסלולי ההמראה והנחיתה, נמל התעופה בן-גוריון פועל במתכונת תפעולית "כמו לפני 19 שנה".
לדו"ח המלא - לחצו כאן
כמו כן, המבקר טוען כי לא נעשה בשנים האחרונות דבר לצמצום מטרדי הרעש ממטוסים בדרום תל אביב ואור יהודה וכי החלטת הממשלה משנת 1997 לתכנון הקמת שדה תעופה משלים לנתב"ג – אינה מיושמת.
שדרוג המסלולים: קיבולת ובטיחות
תוכנית מתאר ארצית (תמ"א) 2/4, שאושרה בשנת 1997 ומסדירה את הפעילות בנמל התעופה בן גוריון, משלבת בין צורת העבודה בשדה התעופה לבין מטרדי הרעש ואיכות החיים הנגרמים לתושבי האזור מרעשי המטוסים. בתוכנית נקבע כי מסלול הנחיתות הראשי (12-30) עובר מעל תל אביב ואור יהודה, ומסלול ההמראה הראשי (26-08) עובר מעל חולון וראשון לציון מערב. מסלול נוסף בשדה (21-03), שעובר מעל ראש העין, מזור ובארות יצחק, הוגדר מסלול נוסף למטוסים עד שלושה מנועים.
נתב"ג משתדרג: מסלולים ייסגרו, היכונו למפגעי רעש בגוש דן
בשנת 2007, בעקבות כמה אירועי בטיחות חמורים שהתרחשו בנתב"ג, מונתה ועדה ציבורית לבדיקת בטיחות התעופה בישראל ובראשה עמד האלוף במיל' עמוס לפידות. הוועדה קבעה כי תפעול המסלולים במתכונתם הנוכחית טומן בחובו סכנה בטיחותית, שכן מטוסים שנוחתים באים מול מטוסים שממריאים בצורה מצטלבת. הוועדה קבעה כי יש להגדיל את המסלולים, ועד אז, כדי לתת מענה לקונפליקט הבטיחותי, צומצמו מספר תנועות המטוסים ל-24 בלבד בשעה אף שניתן להגיע ל-50.
בדו"ח המבקר עולה כי למרות סיום שדרוג המסלולים בעלות כוללת של יותר ממיליארד שקלים, טרם הוסדרה תבנית תפעול חדשה בנתב"ג הכוללת שינויים בתמ"א ובקשות להחרגה. ניצול המסלולים בהתאם לתמ"א חדשה יכול היה להעלות את כמות המטוסים בנמל ל-50 בשעה.
"בתכנון טיסות לקיץ 2016 דחה נתב"ג 1,000 בקשות להמראות ונחיתות מחברות תעופה - דבר שפגע בכלכלת המדינה", קבע המבקר. הוא הוסיף כי "כתוצאה מאי-הסדרה של המסלולים, נמנעת האפשרות לנחות מצפון על מסלול 21-03, בגלל אילוצים שהיו רלוונטיים לפני 19 שנים ולא קיימים כיום כדוגמת מטרדי רעש ממטוסים (מטוסים חדישים מרעישים פחות; א"ב). בנוסף, אף שהוחלט לעבוד בנתב"ג במתכונת בצורת V פתוח לכיוון הים – כדי להעלות את רמת הבטיחות – אי שינוי התמ"א גורם לכך שעדיין מטוסים נוחתים וממריאים זה מול זה".
המבקר מתח ביקורת על התנהלות רשות שדות התעופה מול ועדות התכנון, בכך שבחרה להמתין לפסק דין בעתירה נגד מטרדי רעש שהגישו יישובים מסביב לנתב"ג, ובמקביל לא הגישה בקשות בזמן. "לא נכון לתפעל תוכנית לאומית חשובה שהיא תשתית יחידה מסוגה בארץ בהתחשב בנושאים כלכליים בלבד תוך התעלמות מנושאים בטיחותיים", קבע המבקר.
באשר לסוגיית הרעש הוסיף המבקר כי "חריגות ברעש מעל אזורי דרום תל אביב ואור יהודה החלו כבר ב-2005. אולם, אף על פי שהתופעה ידועה כבר יותר מעשר שנים, הרשות ורת"א לא פעלו במהלך השנים לשינוי פעילות התעופה כדי להקטין את הרעש העודף באזורים שבהם הייתה חריגה מתשריט הרעש.
"כשנתיים לאחר סיום פרויקט השדרוג שהושקעו בו כמיליארד שקל, לא מנוצל המסלול החדש בהתאם לתכנון. מצב זה מותיר את בעיות הרעש ואת הקונפליקט הבטיחותי, מגביל מאוד את מספר התנועות לשעה ואף גורם לרשות ולמדינה אובדן הכנסות עקב דחיית טיסות לארץ וממנה", כתב המבקר, והוסיף: "עדכון התמ"א עשוי לפתור את הקונפליקט הבטיחותי, להביא לפיזור שוויוני ככל האפשר של בעיית הרעש, ולהגדיל את הפעילות התעופתית בנתב"ג".
שדה משלים לנתב"ג
עם אישורי התמ"א לנתב"ג בשנת 1997 החליטה הממשלה לקדם הקמת שדה משלים לנתב"ג. רק בתחילת שנת 2015, כ-18 שנים לאחר ההחלטה, נקבע מקום לשדה משלים ברמת דוד. לטענת המבקר, לאורך שנים רבות הוזנח נושא זה, למרות החשיבות הרבה של שדה כזה - הן מבחינה ביטחונית והן מבחינת יכולת הקיבולת של נתב"ג.
ההמלצות
מבקר המדינה ממליץ לכל הגורמים הרלוונטיים לפעול בהקדם לעדכון התמ"א, כדי לשנות את המגבלות החלות על נתב"ג ולאפשר ניצול מרבי של המסלולים, תוך כדי שמירה על האיזון הראוי בין צורכי התעופה לבין צרכים אחרים, בעיקר בעניין מטרדי הרעש.
"עדכון התמ"א עשוי לפתור את הקונפליקט הבטיחותי, להביא לפיזור שוויוני ככל האפשר של בעיית הרעש, ולהגדיל את הפעילות התעופתית בנתב"ג", קבע המבקר. "זאת ועוד, על הממשלה לפעול לקידום תוכנית ההקמה של השדה המשלים שייתן מענה לצרכים עתידיים של התעופה הבינלאומית לישראל וממנה".
מרשות שדות התעופה נמסר כי בימים אלו נמצאת הרשות בעיצומו של תהליך לתיקון הליקויים.
הדו"ח על רש"ת: היועץ המשפטי נשאר בתפקיד ללא אישור
פרק נוסף בדו"ח מבקר המדינה חשף כשלים חמורים במינוי חמישה בכירים ברשות שדות התעופה (רש"ת): היועץ המשפטי אריה שחם, סמנכ"ל מסחר ופיתוח יורם שפירא, סמנכ"ל הנדסה רפאל אלבז, מנהל נתב"ג שמואל זכאי וראש מטה מנכ"ל הרשות אלי פרום.
המבקר גילה כי חמשת הבכירים כיהנו בפועל בין שנתיים לארבע שנים טרם כניסתם הרשמית לתפקיד, זאת בניגוד לחוק רשות התעופה ולנוהל הפנימי ברשות הקובע כי איוש משרה בפועל, טרם זכייה במכרז רשמי, יהיה למשך שנה לכל היותר, ולאחר מכן דרושה הסכמת ועדה בראשותו של מנכ"ל רשות שדות התעופה.
מבקר המדינה הדגיש כי "בחירת ממלאי מקום ברש"ת ללא קיום מכרז פוגעת בשוויון, אינה מאפשרת תחרות הוגנת בין מועמדים ואינה מבטיחה בחירה של המועמד המתאים ביותר לתפקיד".
מלבד קיום המכרז, דו"ח המבקר חשף ליקויים נוספים במינוי הבכירים ברשות. היועץ המשפטי של רש"ת, אריה שחם, הגיע לגיל פרישה ב-2009 אך קיבל אישור ממשרד האוצר להמשיך ולעבוד עד 2011. למרות זאת, נכון יוני ל-2016 שחם עסק בתפקידו ללא כל אישור מצד גורמי הממשלה. בנוסף, למרות תלונות ב-2007 כי שחם מקבל סכומים חריגים החורגים מההסכם הקיבוצי ברש"ת, עד מועד כתיבת הדו"ח העניין לא הוסדר.
בכיר נוסף שמוזכר בדו"ח הוא מנהל חטיבת תפעול ומבצעי קרקע, דני עומר, שלא עמד בתנאי הסף למשרה, כיוון שלא היה בעל השכלה אקדמית וניסיון ניהולי. למרות זאת, עומר זכה כמועמד יחיד במכרז ב-2011. בפרוטוקול המכרז נכתב שעליו להשלים את לימודיו האקדמיים תוך שלוש שנים, אך עד ליוני 2016 הדבר לא יצא לפועל.
מכספי השתלמות: קלאב-מד במכסיקו
ממצא מטריד במיוחד הוא ניצול עובדי רשות שדות התעופה את כספי קרן הבכירים, שהוקמה כדי לאפשר לעובדים לצאת להשתלמויות מקצועיות. המבקר חשף כי בחלק מן הפעמים, העובדים השתמשו בכספי הקרן כדי לצאת לחופשות פרטיות. כך אירע ב-2015, כאשר שתי עובדות של רש"ת השתתפו בהשתלמות בנושא ספורט אתגרי במכסיקו, שכללה נופש במועדון קלאב-מד בקנקון. עובד אחר, היועץ המשפטי עו"ד אריה שחם, קיבל מימון להשתלמות בנושא "קורס משיטי סירות", ואחרת קיבלה מימון, לאחר שלא ציינה כלל פרטים על אודות ההשתלמות, מלבד העובדה שהיא התקיימה באוסטרליה.
מקרה נוסף אירע כאשר עובדת נסעה לכנס עורכי הדין באילת והגישה החזר הוצאות עבור אמה ובנה הפעוט שהתלוו אליה. אף שעל-פי הנהלים הקרן אינה אמורה לממן הוצאות של בני משפחה, מנהל אגף הדרכה והסמנכ"ל למינהל אישרו את התשלום. עוד הוזכר בדו"ח כי שחם, שאינו זכאי להטבות מהקרן, קיבל מימון השתלמות בסך 12 אלף שקל.
לפנייה לכתב/ת 
