460 אלף כלי רכב בישראל ללא ביטוח חובה
בפרק בדו"ח שעוסק בביטוח חובה ובקרן פיצויים לנפגעים מתאונות עם כלי רכב לא מבוטח, מותח מבקר המדינה ביקורת על כך שלא נעשית אכיפה ולא הושלמה חקיקה בתחום. "המשטרה לא מעבירה נתונים על ביטוחים ליחידות השטח". בפרק אחר של הדו"ח עולה כי מאז שנת 1992 לא עודכנו מדרגות המס עבור ישראלים העובדים בחו"ל, מה שהוביל לפגיעה בשכרם
בשנת 2014 מתוך כ-3 מיליון רכבים שנעו על כבישי ישראל, 15% לא היו מבוטחים בביטוח חובה למשך יותר מחודשיים. מדובר בכ-461,070 כלי רכב לא מבוטחים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שעסק בביטוח חובה.
לקריאת הפרק המלא על ביטוח החובה
בקרב רכבים פרטיים - 13% (320 אלף) מהרכבים לא היו מבוטחים, 16% מהמוניות, 7.5% מהאוטובוסים ו- 20% מהרכבים המסחריים. השיעור הגבוה ביותר של נהגים ללא ביטוח חובה נרשם בקרב בעלי האופנועים - כמעט 50% מהאופנועים (כ-60 אלף).
המבקר מתייחס גם באופן נרחב לחובה שחלה על בעלי הרכבים לרכוש ביטוח חובה ואי האכיפה בתחום זה. מתוך סך התביעות שבהן מטפלת קרנית, התאגיד האמון על פיצוי בגין נזקי גוף של נפגעי תאונות דרכים, בשנים האחרונות, בכ-50% מהתאונות היו מעורבים כלי רכב לא מבוטחים.
על פי חישובי קרנית, עלות הפיצויים השנתית, שהיא משלמת לנפגעים בתאונות כתוצאה מכלי רכב לא מבוטח, מוערכת ב-100 מיליון שקל. מכאן, לדברי המבקר, הקטנת מספרם של כלי הרכב הלא מבוטחים יכולה להפחית את נטל התשלומים המוטל על קרנית באופן ניכר, וכתוצאה מכך גם את עלויות ביטוח החובה המוטלות על הציבור, אשר רוכש ביטוח כנדרש בחוק.
ביטוח החובה: חוק שלא נאכף
המבקר מציין עוד כי למרות שביטוח חובה הוא מחויב על פי חוק, לא נעשית אכיפה בנושא. לדברי המבקר, "על אף תפקידה של משטרת ישראל באכיפת ביטוח החובה לרכב, מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי המשטרה טרם השלימה את היערכותה הן בהיבט של תכנון העבודה והן בהתאמת המערכות להעברת הנתונים על אודות ביטוחי החובה באופן מקוון ליחידות השטח".
לדעת מבקר המדינה, "על משרד המשפטים ועל משרד התחבורה לפעול ביתר שאת כדי להשלים את הליך החקיקה בהקדם, נוכח מספרם הרב של כלי הרכב בישראל שאינם מבוטחים בביטוח חובה, בייחוד כאשר שיעור גדול מתוכם משמשים לתחבורה ציבורית ולהסעת המונים". המבקר מוסיף כי "על משרד האוצר, קרנית ומשטרת ישראל לפעול להמשך קידום שיתוף הנתונים לגבי פוליסות ביטוח החובה. מהלך זה עשוי לתרום להגברת אכיפת ביטוחי חובה, להורדת העלויות שקרנית משלמת בתביעות בשל נהגים לא מבוטחים ולהקטנת הנטל המוטל על כלל ציבור הנהגים המבוטחים".
נציין כי קרנית היא תאגיד ציבורי שהוקם מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ומטרתו לפצות נפגע גוף הזכאי לפיצויים, שאין באפשרותו לתבוע זאת הואיל והנהג הפוגע אינו ידוע, או שאין לנהג הפוגע ביטוח חובה תקף.
המבקר מציין בדו"ח כי קיימים כשלים בפיקוח על קרנית, סוגיית שיעור העתודה הכספית לכשל חברות ביטוח שעל קרנית להחזיק, והליך מינוי חברי מנהלת קרנית על ידי שר האוצר.
על אף היקף הנכסים הנרחב שמנהלת קרנית ותפקידה החשוב בפיצוי נפגעי תאונות דרכים ולמרות הזמן הרב שחלף מאז החלו המאמצים להסדרת הפיקוח עליה, טרם הגיעו קרנית, משרד האוצר ומשרד המשפטים להסכם על מתווה פיקוח ראוי, וטרם הוסדר מערך הפיקוח על הקרן. "היעדר פיקוח מסודר פוגע במנגנוני הבקרה הציבורית על פעילות הקרן ובניהול כספיה ועלול להקשות את פעילותה השוטפת של הקרן", כותב המבקר.
לדעת משרד מבקר המדינה, "ביטוח החובה בישראל ופעילות קרנית הם נדבך חשוב בשמירה על זכויות האזרח ובמתן פיצוי לנפגעים בתאונות הדרכים. אכיפת החוק מחד גיסא, וניהול מיטבי של קרנית מאידך גיסא - יאפשרו לממשלה להיטיב עם האזרח בלי להגדיל את הוצאותיה, ואף להקטין את הנטל הכספי המוטל על ציבור הנהגים המבוטחים. משכך, על הממשלה לפעול בהקדם לאסדרת הפיקוח הכולל של הקרן, מתוך שמירה על יציבותה ומתוך עמידה בתפקידים שמוטלים עליה לפי החוק".
עובדים בחו"ל? עיוותי מס גרמו לכם לשלם יותר מדי
"רשות המסים לא נערכה בתחום המיסוי הבין-לאומי, לרבות בעניין שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות", כך קובל מבקר המדינה בפרק נוסף בנושא עבודת רשות המסים בכל הנוגע למיסוי תושבי ישראל בחו"ל.
לקריאת הפרק המלא על עיוותי המס
ממצאי הביקורת מעלים כשלים בבקרה על יחידים ותאגידים תושבי ישראל הפועלים בחו"ל. בין היתר, נכתב בדו"ח על אי-יישום רוב המלצותיה של הוועדה לאיסוף מידע על הכנסות תושבי ישראל בחו"ל, על אי גיבוש תוכנית עבודה מסודרת בנושא השומה ועל כך שלא פותחה מערכת ממוחשבת לניהול סיכונים, ובהסתמך עליה יהיה ניתן להחליט באופן מיטבי על תיקי נישומים ועוד.
"הליקויים עליהם מצביע הדו"ח מלמדים כי אין היערכות מספקת ברשות בתחום המיסוי הבין-לאומי, לרבות בעניין שיתוף הפעולה עם מדינות אחרות. נוכח תהליכי הגלובליזציה והתלות של מדינת ישראל בסחר חוץ, מן הראוי שהרשות תפנה לתחום זה את תשומת הלב הראויה".
כמו כן, המבקר מציין כי נמצאו ליקויים רבים בבדיקה ומיסוי העברות כספים לחו"ל ומתן אישורי ניכוי מס. "מספר העובדים המופקד על בדיקתן של אלפי הבקשות המתקבלות מדי שנה בשנה, אינו מאפשר לבצע את מלוא הבדיקות הנדרשות לפני מתן האישורים".
"אי עדכון מדרגות המס פוגע בישראלים רבים העובדים בחו"ל"
לדבריו, ישנו חוסר התאמה בין דיווחי ההעברות רשות המסים לדיווחי העברות הכספים של הבנקים. "דיווחי התאגידים הבנקאיים לבנק ישראל משקפים רק חלק מהעברות כספים אלה. על פי נתוני הרשות, היא הנפיקה בשנת 2014 אישורי ניכוי במקור על העברות כספים לחו"ל בסך 56.86 מיליארד שקל (סכום זה הוא חלקי ומשקף רק את הסכומים עבורם התבקש אישור ממשרד השומה). לעומת זאת, על פי דיווחי התאגידים הבנקאיים, הועברו לחו"ל באותה שנה כ-6.2 מיליארד דולר, חלקם לשם תשלומים הפטורים מניכוי מס במקור", כותב המבקר.
הביקורת מעלה עוד כי רוב טופסי הדיווח של נישומים על פעילות כלכלית בחו"ל - אינם ממוחשבים. עקב כך לא ניתן לבצע, לגבי הנתונים המצוינים בהם, חיתוכים והצלבות עם מאגרי מידע אחרים ברשות ולהסתייע בנתונים אלה בעת עריכת השומות.
בהמשך, המבקר מתייחס לשיטת המיסוי של ישראלים הנשלחים מטעם המעסיק לעבוד בחו"ל. הוא מציין כי אלו "כוללים עיוותים רבים, ובכללם אי-עדכון של מדרגות המס משנת 1992. בשנת 2012 הוכנה טיוטת כללים חדשים, אך טיוטה זו לא התגבשה לכללים סופיים. עיוות זה, הנמשך עשרות שנים, פוגע בישראלים רבים העובדים בחו"ל, מאחר שחבות המס שלהם גדולה מחבות המס של עובדים המבצעים את עבודתם בישראל".
הוצאה של מאות מיליוני שקלים ועיכוב של שנים במחשוב סחר החוץ
פרק נוסף בדו"ח המבקר מתייחס לכשלים שהתגלו בהתנהלות מינהל המכס ברשות המסים, בכל הקשור לכניסתה של מערכת חדשה למחשוב סחר החוץ של ישראל.
לקריאת הפרק המלא על מערכת שער עולמי
בשנת 2008 חתמה רשות המסים, המפקחת באמצעות מינהל המכס, היצוא והיבוא לישראל, על הסכם עם חברת טכנולוגיה לפיתוח פרויקט שער עולמי - מערכת מידע חדשה למחשוב סחר החוץ של מדינת ישראל. עלות הקמת המערכת והפעלתה מסתכמים ב-829 מיליון שקל, כשמחצית מסכום זה אושר בפטור ממכרז. על פי התכנון, המערכת היתה אמורה לעלות לאוויר ביולי 2011.
אולם, כשנה לאחר חתימת ההסכם, התגלו מחלוקות רבות בין הצדדים, בעיקר לגבי תכולותיו של הפרויקט. כשנתיים לאחר מכן החלו הצדדים בהליך בוררות שנמשך עד ינואר 2013, אז ניתן פסק הבוררות ובו נכתב, בין היתר, כי "הפרויקט נכשל בכל המדדים המקצועיים המקובלים לניהול פרויקטים, שכן הוא חורג בצורה משמעותית מלוחות הזמנים שתוכננו לו, התקציב שיידרש להשלמתו גבוה מהסכום שנקבע והתכולות הנדרשות, לפי הבנת המכס, יתממשו באופן חלקי בלבד".
בפועל, רק השלב הראשון במערכת עלה בינתיים (באיחור של כמעט שלוש שנים) וסיום הפרוייקט מוערך כעת רק לקראת סוף 2018 - כשבע שנים לאחר המועד המקורי. בדו"ח כותב המבקר כי "פרויקט שער עולמי הוא אחד מפרויקטי המחשוב הגדולים והמורכבים שנעשו במגזר הממשלתי בשנים האחרונות. התבוננות בהתקדמות הפרויקט מאז תחילתו משקפת תמונה של פרויקט משברי".
המבקר מוסיף ומציין כי "המציאות המשברית של הפרויקט, שיצרה חיבור רב-שנים לחברה אחת, מחייבת הליך הפקת לקחים מקיף ומעמיק שתכליתו - צמצום האפשרות להישנות מצבים דומים בעתיד. ניתוח ולימוד הכשלים בתכנון הפרויקט וביישומו, הפקת לקחים נכונים מביצועו והטמעתם בפרויקטי מחשוב במערכת הממשלתית עשויים לחסוך לקופה הציבורית תקציבי עתק, ולשפר את היכולת להשלים פרויקטים באופן מקצועי, תכליתי ויעיל".
לפנייה לכתב/ת 
