חשש: השביתה באגד תפגע בכל משתמשי התחבורה הציבורית
משרד התחבורה הודיע לחברות האוטובוסים הפרטיות כי במהלך השביתה באגד, המתוכננת בשבוע הבא, הן יידרשו להחליף את אגד בחלק מהקווים המושבתים. ההוראה תביא לכך שכל משתמשי התחבורה הציבורית צפויים להיפגע מהשביתה, ולא רק 1.2 מיליון נוסעי אגד הקבועים
שר האוצר, משה כחלון, ויו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, נפגשו הערב (ב') לדיון בנושא סכסוך העבודה בחברת אגד והשבתת החברה שעליה הכריזה ההסתדרות, מיום שני הקרוב, ה-7 בנובמבר. השניים קבעו להיפגש שוב בימים הקרובים.
חשש לשביתת ענק באגד מיד אחרי יום כיפור
נהגי אגד מאיימים: שביתה כללית בעוד שבועיים
"נתקשה למצוא תחליף לנהגים השובתים, תתכוננו לפקקים"
בימים האחרונים הודיע משרד התחבורה לחברות האוטובוסים הפרטיות, כמו דן דרום, קווים, אפיקים, מטרופולין ואגד תעבורה, חברת בת של אגד המנוהלת כחברה פרטית בשותפות עם חברת תעבורה, כי הן יידרשו עם תחילת השביתה להחליף את אגד בחלק מהקווים המושבתים. מאחר וכמות הנהגים והאוטובוסים של החברות מוגבלת, הורה להן המשרד להיערך עם הזמנת אוטובוסים ונהגים נוספים מחברות הסעה ציבוריות.
גם הקווים הרגילים של החברות, שחלקם משיקים לקווי אגד צפויים לסבול מעומס רב מהרגיל אם תפרוץ שביתה, כאשר מי שרגילים להשתמש בקווי אגד יבקשו לעבור אליהם. כך או כך, ההוראה תביא לכך שכל משתמשי התחבורה הציבורית צפויים להיפגע מהשביתה, ולא רק 1.2 מיליון נוסעי אגד הקבועים. גם לאחר יותר מ-20 שנה של הפרטת חלק מקווי האוטובוס שלה, אגד עדיין מפעילה כ-45% מפעילות התחבורה הציבורית במדינה.
במכתב שהגיע לידי ynet, כתבה נעה אבירם, מנהלת אגף רישוי ותפעול ברשות לתחבורה ציבורית: "להזכירכם, במקרה של שיבושים בשירות אגד וצורך בתגבור השירות יש להימנע מהכנסת רכבים לטיפולים מתוכננים". מדובר במהלך שעלול לפגוע בבטיחות הנסיעה של חלק מהאוטובוסים, שנכנסים כמו כל רכב לבדיקות קבועות ואף מחמירות יותר מאשר רכב פרטי, בין השאר בבלמים, לצד טיפולים שוטפים במערכות שלהם.
משרד התחבורה הבהיר כי יומיים לפני מועד השביתה המתוכננת יעביר לחברות הוראות מפורטות על תוכנית הקווים שיידרשו לבצע. זאת, למרות שהשביתה אמורה להתחיל ביום שני, מה שיחייב את המשרד להעביר את ההוראות עוד ביום שישי, או רק ביום ראשון, 24 שעות לפני תחילתה.
החברה נקלעה למשבר כספי
במוקד הסכסוך עומדים טענות העובדים נהג ההנהלה, כי היא נקטה בצעדים שפגעו בהם. ברקע צעדים אלה עומד המשבר הכספי אליו נקלעה אגד, בשל הקטנה באופן חד צדדי של תשלומי הסובסידיה שהיא מקבלת מהמדינה.
אגד, כמו שאר חברות התחבורה הציבורית, מקבלת תשלומי סובסידיה קבועים מהמדינה, באמצעות משרד האוצר, למימון פעילותה. אולם הסכם הסובסידיה בין המדינה לאגד פג כבר בסוף 2015, והאוצר לא מיהר לחדשו.
כדי להפעיל לחץ על אגד, החליטו באוצר באופן חד צדדי לקצץ כ-10 מיליון שקל מהתשלום החודשי לאגד, ואף פיצו אותה רק באופן חלקי על העלאת שכר הנהגים השכירים בענף, מ-32 ל-39 שקל. זאת, בעוד ששאר החברות קיבלו על כך פיצוי מלא מהמדינה. מדובר בכ-60 מיליון שקל, שהעמיקו עוד יותר את הגרעון בתזרים של החברה.
באוצר טוענים כי אגד מחזיקה מאות עובדים מיותרים ובעלי שכר גבוה מהמקובל בענף, וכי המדינה פיצתה אותה בעבר כדי שתתייעל. בחברה טוענים כי החברה אכן התייעלה, מאות מעובדיה פרשו או פוטרו, ומספר הסניפים שלה ירד מ-42 ל-29. עוד טוענים באגד כי היא מחויבת לחוזי שכר שנקבעו לפני עשרות שנים, באישור המדינה, וכי נותרו בה רק כ-1,500 עובדים קבועים (חברים). יצוין כי אגד מתנהלת במתכונת של קאופרטיב, ושייכת לעובדיה.