בניגוד להערכות: סטטינים עלולים להגביר סיכון לפרקינסון
ניתוח נתונים של עשרות אלפי חולים מגלה כי בניגוד לממצאים קודמים לפיהם התרופות להורדת כולסטרול עשויות להפחית את הסיכון לפרקינסון, הרי שהתרופות דווקא מגבירות את הסיכון ללקות במחלה
במשך שנים מקובלת הייתה הסברה שהסטטינים לא רק מורידים כולסטרול – אלא גם מפחיתים את הסיכון ללקות בפרקינסון. עכשיו מגלה מחקר רחב היקף ממצאים סותרים, לפיהם קיים קשר בין שימוש בסטטינים לבין סיכון מוגבר לפרקינסון. הממצאים הוצגו השבוע בכנס האגודה האמריקנית לנוירולוגיה.
במחקר החדש נבדקו נתוניהם הרפואיים של 21,559 חולי פרקינסון בגילאי 40 עד 65, משנת 2008 ועד סוף שנת 2012. החוקרים מצאו כי אלה שנטלו סטטינים להורדת כולסטרול, היו בסיכון גבוה ב-61 אחוזים ללקות בפרקינסון.
קראו עוד
ה-FDA אישר: במקום סטטינים - זריקה נגד כולסטרול
רמב"ם: תוך שעות ניתוח חדשני העלים רעידות הפרקינסון
מחקר: קפאין מפחית רעד ונוקשות בחולי פרקינסון
החוקרים בדקו גם האם קיים קשר בין נטילת הסטטינים לבין מחלת האלצהיימר, אך הקשר שנמצא היה קלוש ולא מובהק מבחינה סטטיסטית.
הקשר בין התרופות להורדת כולסטרול לבין מחלת הפרקינסון היה המובהק ביותר בקרב מטופלים שסבלו מרמות גבוהות של שומנים בדם (היפרליפידמיה). בתוך כך, לא נמצא קשר בין סוג הסטטינים שנטלו המטופלים לבין הסיכון ללקות בפרקינסון, כלומר כל סוגי הסטטינים הביאו לסיכון זהה.
"לנקוט זהירות לפני מתן סטטינים"
אחת האפשרויות שהעלו החוקרים מבית הספר לרפואה בפנסילבניה, הוא שהסטטינים חוסמים לא רק את בניית הכולסטרול בגוף, אלא גם את בנייתו של קואנזים Q10, החיוני לתפקוד תאים. אפשרות נוספת שהעלו החוקרים היא שהסטטינים אינם גורמים לפרקינסון, אלא רק מאיצים את מועד התפרצותו.
"בהתבסס על ממצאי המחקר יש לנקוט בזהירות לפני מתן סטטינים למטופלים", ציינו החוקרים והדגישו כי יידרשו מחקרים נוספים כדי לאמת ולהסביר את הקשר בין נטילת סטטינים לפרקינסון.
מחלת פרקינסון נגרמת עקב חוסר במעביר העצבי דופמין, בשל התנוונות אזור במוח הנקרא "החומר השחור". המחלה מתאפיינת בנוקשות של שרירים, רעד, תנועות איטיות, וקשיים בשיווי משקל ויציבה. תסמינים נוספים כוללים דיכאון ופגיעה בתפקוד המיני.
המחלה מתקדמת בחמישה שלבים, כאשר אחד הראשונים שבה הוא שינוי עדין במבנה הקול שלרוב אינו מובחן ביומיום.
תסמיני המחלה הבולטים נוטים להופיע כשהמחלה נמצאת כבר בתהליך מתקדם, לכן גם האבחון מתבצע במצב בו כ-60% מתאי העצב באזור במוח השולט על הפעילויות המוטוריות, כבר הרוסים. זו הסיבה שיכולת הטיפול והשיקום נמוכות.
הטיפול במחלה כולל בין היתר תרופה המאזנת את רמת הדופמין במוח, פיזיותרפיה ובמקרים קשים ניתוח או טיפולים בגירוי חשמלי למוח.
ואיך הכולסטרול משפיע על הגוף שלנו?
לפנייה לכתב/ת 
