המסך יורד: קולנוע סמדר ייסגר
המבנה בו פועל הקולנוע הירושלמי המיתולוגי כבר 88 שנה זקוק לשיפוץ, אבל אף גורם לא מוכן לשאת בעלויות
קולנוע סמדר הוא מוסד ירושלמי מיתולוגי, ממוסדות התרבות האהובים והמוכרים של ירושלים. החל מ־1996 פועל הקולנוע כסניף הירושלמי של רשת לב. ביולי האחרון הסתיים חוזה השכירות, שנחתם ל־10 שנים והוארך ל־10 נוספות מכוח אופציה.
לב מעוניינת להמשיך להפעיל את הקולנוע. הבעיה היא שהמבנה עצמו, שנמצא בבעלות פרטית, זקוק לשיפוץ משמעותי בשל גילו, בשל דרישות הנגישות והבטיחות, ובמיוחד בגלל הנזק בתקרת הקולנוע שנוצר בעקבות בניית מלונית בקומה השנייה. לשם כך דרושים כ־3 מיליון שקל.
בעלי המבנה, המשכירים את הקולנוע לרשת לב, מסרבים לקחת על עצמם את עלויות השיפוץ המתחייב. לטענתם, יש גורמים אחרים שמעוניינים בשכירת המקום שלא למטרות הפעלת קולנוע ויהיו מוכנים לקחת על עצמם גם את עלויות השיפוץ. עבור רשת לב עלויות אלה גבוהות מדי עד כדי כך שהמשך הפעלת הקולנוע לא יהיה רווחי. למרות שמדובר במבנה לשימור, גם העיריה מסרבת לקחת חלק בשיפוץ, בטענה שמדובר בנכס פרטי.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה המקום הוחרם והושכר בהמשך לערבי־נוצרי בשם ריג'נט. עם הקמת המדינה התארגנו 4 חיילים משוחררים והקימו קואופרטיב להפעלת הקולנוע. הם הכריזו על תחרות למציאת שם חדש לקולנוע, שהפרס הראשון בה הוא כניסה חינם לשנה. בתחרות זכתה נערה אלמונית בת 14, שהציעה את השם סמדר. עם הזמן קנה אחד השותפים, אריה צ'צ'יק המנוח, את חלקם של שותפיו.
צ'צ'יק הפעיל את הקולנוע עד 1973: מכר כרטיסים, רץ לפתח האולם כדי לקרוע אותם ומיהר לחדר ההקרנה כדי להקרין. אשתו מכרה אוכל ושתייה, ובנותיהם ניקו את האולם. ב־2009, בגלל סכסוך ירושה, כמעט נסגר הקולנוע, אבל לבסוף נמצא פתרון והקולנוע המשיך לפעול.
הכתבה פורסמה במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
