חשש לאסון במתקני נפט בחיפה ברעש אדמה
מבקר המדינה קובע, כי שני עשורים לאחר שהוחלט לגבש תוכנית אב למשק האנרגיה, התוכנית עדיין לא גובשה. הדו"ח מזהיר מליקויים בתחזוקת מתקני נפט במרחבים מאוכלסים ומעמידותם במקרי חירום ורעידות אדמה, וקורא לבדוק את הסיכונים הנובעים מריכוז מתקני האנרגיה במפרץ חיפה
ליקויים בתחזוקת מתקני נפט במרחבים מאוכלסים, חשש לעמידות מתקני האנרגיה בישראל במקרי חירום ורעידות אדמה, וכל זאת על רקע היעדר תוכנית אב כוללת למשק האנרגיה בישראל, הם רק חלק מהממצאים העולים מדו"ח מבקר המדינה, בפרק העוסק במשק האנרגיה ובחברת תשתיות נפט ואנרגיה בע"מ (תש"ן).
לקריאת הפרק המלא על משק האנרגיה בישראל
המבקר קובע כי על הממשלה לבחון את מידת נחיצותן של תשתיות כה רבות באזור מפרץ חיפה, לברר את מידת הסיכון הנשקפת בגינן ולקבוע אילו צעדים מעשיים יינקטו לצמצום סיכון זה. כמו כן ממליץ המבקר לבחון אם תשתיות הנפט הקיימות במפרץ חיפה צפויות לעמוד ברעידות אדמה, וכן לספק גיבוי למערך הגז הטבעי, באמצעות קווי דלק, על מנת לאפשר אספקת חשמל סדירה למשק גם בעתות חירום.
שני עשורים חלפו - התוכנית לא גובשה
חברת תש"ן היא חברה ממשלתית בבעלות מלאה של המדינה אשר נוסדה בשנת 1959, ואשר מספקת שירותי אחסון, הזרמה ואספקה של מוצרי דלק. חברת הבת של תש"ן היא חברת קו מוצרי דלק בע"מ (קמ"ד), אשר עוסקת בתכנון, בהקמה בהפעלה ובתחזוקה של מתקני דלק ומערכי הולכת דלק.
תש"ן וקמ"ד מעסיקות כ-370 עובדים בסך הכול, והמחזור השנתי שלהן בשנת 2015 הסתכם בכ-370 מיליון שקלים. בדיקת המבקר בתש"ן התבצעה בתקופה שבין יולי 2015 לפברואר 2016.
המבקר כותב בדו"ח, כי בשנת 1997 החליטה הממשלה להטיל על שר האנרגיה להביא לפני הממשלה הצעת חוק להסדרת פעילותו של משק הדלק. חקיקה זו לא הושלמה עד היום.
ארבע שנים לאחר מכן, בינואר 2001, פג תוקפו של זיכיון תש"ן, וערב פקיעתו נחתם בין נציגי המדינה לבין החברה הסכם עקרונות בדבר המשך פעילותן והסדרת נכסיהן של תש"ן וקמ"ד. בשנת 2003 גובשו הבנות נוספות והוסכם כי הדברים יעוגנו בהסכם הפעלה. עם זאת, הממשלה טרם אישרה סופית את ההסכם והדבר מגביר את חוסר הוודאות ומקשה את פעילותה השוטפת של תש"ן.
"אף שחלפו כשני עשורים מאז שהחליטה הממשלה להסדיר את מכלול הפעילויות של משק האנרגיה, עדיין לא השלים משרד האנרגיה את גיבוש תוכנית האב למשק האנרגיה ואת חקיקתו של חוק משק הדלק", נקבע בדו"ח, "עקב כך נבצר ממשרד האנרגיה להכין תוכניות פיתוח ולקבוע כללי אסדרה מתאימים ועדכניים שיאפשרו את מימושן כדי להבטיח כי אספקת הדלק למשק תהיה איכותית ואמינה, וכי מידת הזמינות של הדלק תהיה רבה".
לפי הדו"ח, "ריבוי תוכניות מתאר למשק האנרגיה הנמצאות בהכנה, והזמן הארוך החולף עד להשלמתן יוצרים קשיים בתכנון המשק, מעצימים את ההבדלים בין התוכניות ואת הסתירות ביניהן ומובילים להוצאת כספים מיותרת.
"המחלוקות העמוקות בנושא תכנון תשתיות משק הדלק והעיכובים בהעברתן של תשתיות הדלק ממרכזי אוכלוסייה פוגעים באינטרס הציבורי של השמירה על איכות הסביבה, על בריאות הציבור ועל ביטחונו".
קשיים במדידת הזיהום במתחם הדלק החדש
הדו"ח מתייחס באופן פרטני לתשתיות האנרגיה במרחב מפרץ חיפה, הסמוכים לריכוזי אוכלוסין צפופים, ולתוכנית "קרקעות הצפון"המיועדת לשמש לאחסון דלקים. מתחם זה נועד להחליף שלושה מתחמים גדולים לאחסון דלק הפועלים כיום, ונמצאים בריכוזי אוכלוסין צפופים.
הדו"ח מתאר, כי בשנת 1990 החלה תש"ן להכין תוכנית לייעוד שטח של כ-600 דונם להקמת מתחם שישמש לאחסון דלקים במקום המתחמים הישנים שבבעלותה. המתחם החדש מתוכנן לקום בשטח הצפוני של קרקעות הצפון - לא רחוק מבתי הזיקוק. האתר מיועד להחליף את טרמינל קרית חיים שהוקם בשנות ה-30 של המאה הקודמת - בימי המנדט הבריטי, את אתר אחסון התזקיקים באלרואי (השוכן בקרית טבעון) וכן בשלב הראשון כשליש מחוות המכלים המצויה בנמל חיפה.
המצדדים בתוכנית טוענים, כי תוכנית קרקעות הצפון תרכז את כל פעילות אחסון הדלק של תש"ן במפרץ חיפה באתר אחד, חדיש ומודרני, ששטחו מחצית משטחם הכולל של המתקנים כיום. המתנגדים מזהירים מהשלכות קשות על איכות הסביבה ובריאות תושבי האזור. בחודש יולי האחרון עברה התוכנית משוכה נוספת, לאחר שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה דחתה ערר שהגישו ארגוני סביבה שונים ותושבי חיפה.
בהקשר זה מזכיר המבקר, כי על פי נתוני ניטור זיהום האוויר של המשרד להגנת הסביבה, רמת הזיהום באזור קרקעות הצפון חורגת מדי פעם מערכי היעד שקבע המשרד. עוד קובע המבקר, כי על אף חשיבותה של התוכנית להעברת תשתיות הנפט לאזור קרקעות הצפון, מידת ישימותה מוטלת בספק בשל התנאים הסביבתיים באזור קרקעות הצפון, הדרך שבה יימדד זיהום האוויר באזור, והאופן שבו יהיה אפשר לאתר את הגורם המזהם.
משרד המבקר קובע כי על המשרד להגנת הסביבה להבטיח כי מדידת זיהום האוויר בקרקעות הצפון תהיה מיטבית, כדי שיוכלו לפקח בצורה אפקטיבית על הגופים המזהמים ולהטיל עליהם עיצומים.
כמו כן, מדגיש המבקר, כי על מנהל התכנון והמשרד להגנת הסביבה לוודא כי בתוכניות מתאר עתידיות יישמרו מרחקי הפרדה מספקים בין תשתיות אנרגיה לאזורים מאוכלסים. "חוסר הוודאות בדבר כמויות החומרים המסוכנים הצפויים להיפלט לאוויר, הקושי לזהות את מקור הזיהום והיעדר נתונים מקיפים ומוסמכים על השפעת החומרים האלה על בריאות הציבור והסביבה, מחייבים החלטה לאומית בדבר מידת ההצדקה לרכז תשתיות רבות כל כך באזור מסויים", נקבע בדו"ח.
עוד כותב המבקר, כי עקב אי-מימוש התוכנית להעברת המיכלים של תש"ן לקרקעות הצפון "מולכדה" החברה, כיון שהיא מעוניינת להקים מתקנים חדישים ברמה הבטיחותית הגבוהה ביותר, אך משיקולי בטיחות נאלצת להמשיך להשקיע כספים רבים במתקנים הקיימים.
למרות הסכנה: קווי הולכת נפט לא הוחלפו
המבקר מוצא ליקויים נוספים בתחזוקת מתקני נפט במרחב המאוכלס באזור המפרץ. "בשל סמיכותם של מיכלי הנפט במסוף קריית חיים למתקנים אזרחיים קבע המשרד להגנת הסביבה בהיתר הרעלים, בתוקף סמכותו, תנאים לצמצום הסכנה הנשקפת מהמסוף, לרבות סכנת התלקחות של מאגרי דלק, אולם רשות הכבאות אסרה על תש"ן ליישם את התנאים האלה. לטענתה, הם מנוגדים לתורת הלחימה של הרשות, וההחלטות בנושאים אלו התקבלו ללא היוועצות עמה", נקבע בדו"ח.
מפת תשתיות דלק באזור מפרץ חיפה:
עוד קובע המבקר, כי "בשל מצבם של קווי הדלק הישנים המשמשים להולכת נפט בין מסוף קריית חיים לבית זיקוק חיפה (בז"ח) ביקשה תש"ן מעיריית חיפה היתר בנייה להחלפת הקווים. למרות חשיבותם של קווים אלה למשק והסכנה שתקלה בהם תגרום לזיהום סביבתי חמור במרחב מאוכלס, אישור העירייה לביצוע עבודות להחלפת הקווים התקבל רק ארבע שנים לאחר שהוגשה הבקשה להחליפם, ובמועד סיום הביקורת העבודות טרם החלו".
חשש מהשבתת תחנות כוח פרטיות בעת חירום
המבקר גם מוצא ליקויים העלולים לפגוע בתפקוד משק האנרגיה בישראל בשעת חירום. "על אף חשיבותו של הדלק, בהיותו מקור חליפי של אנרגיה לתחנות לייצור חשמל בשעת חירום, מרבית התחנות הפרטיות לייצור חשמל אינן מחוברות לקווי דלק ראשיים", קובע המבקר, ומזהיר: "יש חשש ממשי שאם בשעת חירום ייווצר מחסור בגז וחברת החשמל לישראל תתקשה לספק חשמל בכמות הנחוצה, יושבתו התחנות הפרטיות לייצור חשמל; אף שמדובר בשירות חיוני ביותר למשק". המבקר ממליץ. לפעול בדחיפות לפריסת קווי הדלק כדי לגבות את מערך הגז הטבעי.
עוד מזהיר המבקר, כי "לא נמצאו הנחיות מיוחדות לתכנון מתקני נפט בכלל, ולתכנון מתקנים חדשים בקרקעות הצפון בפרט, אשר מטרתן להבטיח כי תשתיות הנפט האמורות יהיו עמידות ברעידות אדמה".
"מדינת ישראל ממוקמת על שברים גאולוגיים פעילים הגורמים לרעידות אדמה חזקות במחזוריות ממוצעת של אחת לכתשעים שנים", כותב המבקר, "בשנת 1980 נכנס לתוקפו תקן ישראלי מס' 413 - 'תקן עמידות מבנים ברעידות אדמה', המחייב בנייה על פי קריטריונים מחמירים כדי להגביר את העמידות בפני רעידות אדמה... חלק ממתקני תש"ן נבנו בטרם כניסתו לתוקף של תקן 413, קרוב לאזורים רגישים להתרחשות רעידת אדמה חזקה, ויש חשש שהמתקנים האלה לא יהיו מסוגלים לשרוד רעידת אדמה חזקה".
תגובה: תוכנית האב תושלם בשנת 2017
ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, נמסר בתגובה: "המשרד שוקד בימים אלה על פיתוח והכנת תוכנית אב למשק האנרגיה, לרבות שימוש במודלים מקובלים בינלאומיים. ההערכה היא כי התוכנית תושלם לקראת הרבעון השלישי בשנת 2017.
"הליך חיבור תחנות הכוח לצנרת הדלק נמצא כיום בשלבי תכנון אך נתקל בחסמים במינהל התכנון. מתקני הדלק נבנים כבר עשרות שנים לפי תקן API אשר עונה על הדרישה לעמידות בפני רעידות אדמה".
מעיריית חיפה נמסר בתגובה: "תשתיות הדלק, המנוהלות על ידי חברת תש"ן בבעלות המדינה, נבנו כבר בימי המנדט הבריטי. אולם בעוד המדינה ומשרד האנרגיה מעולם לא טרחו להשקיע את המינימום הדרוש להעתקתן וחידושן, מתנגדת עיריית חיפה להמשך הפעלתן של המיכליות בחוות תש"ן ופועלת בכל האמצעים העומדים לרשותה על מנת לסלקן ממפרץ חיפה. בהקשר הזה מובילה העירייה בשנים האחרונות מאבקים עיקשים בבית המשפט ובמשרדי ממשלה על מנת שממשלת ישראל תכיר באחריותה לתושבי חיפה ותפנה את תשתיות הדלק הסמוכות למתחמי מגורים במפרץ חיפה.
"מסיבות השמורות עימה, בחרה חברת תש"ן להסתיר מידע חיוני ממבקר המדינה לפיו הסיבה להתנגדותה של עיריית חיפה להחלפת הקווים נבעה מהעובדה כי אותם קווים היו בכלל מיועדים להעתקה למנהרת תשתיות שנועדה למנוע זיהום קרקעות והחלפתם היתה בסתירה מוחלטת לתכנית מתאר מחוזית אשר אושרה ע"י המדינה.
"עיריית חיפה מצפה מממשלת ישראל לעמוד בהתחייבותה ולתקצב סוף סוף את הקמת מנהרת התשתיות כך שהולכת הדלקים תיעשה בצורה בטוחה ונקייה".
צפו: להבה ענקית הבהילה את תושבי חיפה
חסמים וכשלים בחיבור לרשת הגז הטבעי
פרק נוסף בדו"ח המבקר עוסק בחסמים ובכשלים בחיבור הצרכנים לרשת החלוקה של הגז הטבעי. דו"ח המבקר מגלה בעיות בפריסת תשתיות ובחיבור צרכנים פרטיים, וכן פערים בין הפריפריה למרכז וחוסר כדאיות כלכלית לצרכנים.
לקריאת הפרק המלא בנושא חלוקת הגז הטבעי
המדינה העניקה מונופול אזורי לשש חברות פרטיות לפריסת תשתית חלוקה של גז טבעי, המתקשרות עם נתג"ז (חברה ממשלתית) לשם חיבור רשת החלוקה לרשת ההולכה. לפי הדו"ח, עד מאי 2016, יותר משש שנים ממועד מתן הרישיונות הראשונים לחברות חלוקת הגז הטבעי, רק 17 ממאות הצרכנים הפוטנציאליים צורכים גז טבעי באמצעות רשת החלוקה. עד למרץ 2016 נפרסו כ-159 ק"מ צנרת, פחות משליש מהיקף הצנרת אשר אמורה להיכלל ברשת החלוקה.
כך למשל, מספר הצרכנים הפוטנציאליים באזור חדרה ועמקי הצפון עומד כיום על 150 אך בפועל רק צרכן אחד צורך גז טבעי. בנגב יש 79 צרכנים פוטנציאליים, אך רק 16 צרכנים בפועל. באזור חיפה והגליל, לעומת זאת, יש 155 צרכנים פוטנציאלים ואפס צרכנים.
המבקר מוצא, כי בפריסת רשת החלוקה נתקלו חברות החלוקה במגוון קשיים, ביניהם התנגדות של רשויות מקומיות למעבר קו חלוקה בשטחן וכן חוסר שיתוף פעולה של חברות התשתית.
האטיות בפריסת רשת החלוקה מושפעת גם מחוסר כדאיות כלכלית לחברות בקידום הקווים. בנוסף, העלות הכבדה של חיבור צרכנים מרוחקים פוגע בצרכנים בפריפריה בניגוד למטרות הממשלה. הדבר יוצר פערים כלכליים בין צרכנים באזורי הארץ השונים ומשפיע על כושר התחרות של המפעלים.
קשיי מימון וחסמים ביורוקרטיים
לפי הדו"ח, כל חברות החלוקה אשר החלו בפעילות אינן עומדות בלוחות הזמנים ובאבני הדרך שנקבעו ברישיונות החלוקה שניתנו להן, ומרביתן פנו לרשות הגז בבקשות לקבלת ארכה לביצוע התחייבויותיהן.
לטענת כמה מחברות החלוקה, צרכנים רבים אשר נכללו בתחזית הצריכה של החברות אינם מעוניינים בסופו של דבר בחיבור לגז הטבעי, ועל כן פוטנציאל הצרכנים נמוך בהרבה מהצפי המקורי שפורט ברישיון החלוקה שניתן להן.
גורם מעכב נוסף היה קשיי מימון של הצרכנים להסבה לשימוש בגז טבעי. חלק ציינו כי חרגו מתקציב ההסבה, וחלק ציינו כי ירידת מחירי הדלק השפיעה אף היא על כדאיות ההסבה. בנוסף, נתקלו בחסמים ביורוקטיים וחוסר וודאות בתחום. וזאת למרות מענקים שהציע מרכז ההשקעות.
משרד המבקר מציין כי ישנו היעדר אסטרטגיה למעבר כלל המשק לשימוש בגז טבעי. כך, יותר מארבע שנים מאז החל משרד האנרגיה לגבש תוכנית אב לפיתוח משק האנרגיה, לא אושרה התוכנית. ללא תוכנית אב נפגעת אפשרות פיתוחו של משק האנרגיה בראייה ארוכת טווח.
משרד המבקר ממליץ לרשות הגז, כגורם האמון על תשתית הגז הטבעי בישראל, לשמש גורם מוביל בקידום פריסת רשת החלוקה כמיזם לאומי חשוב לפיתוח ענפי המשק. זאת, לשם הפחתת התלות במוצרי נפט, הפחתת נזקים סביבתיים ממקורות אנרגיה מזהמים, הפחתת יוקר המחיה ועוד.
על רשות הגז לקיים מעקב ובקרה על תהליך הסבת מתקני הצריכה של הצרכנים לגז הטבעי, ולסייע בהסרתם של חסמים אשר מקשים על ביצוע הסבה. עד מועד סיום הביקורת המעורבות הממשלתית בחיבור צרכנים לרשת החלוקה של הגז הטבעי לא הביאה לקידום ניכר של מיזם זה.
תגובה: עד סוף 2017 יחוברו 120 צרכנים
ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, נמסר בתגובה: "על פי תוכנית העבודה של רשות הגז הטבעי, עד תום שנת 2017 צפויים להתחבר כ-120 צרכנים למערכות הגז הטבעי, בהם כ-60 מפעלים. צפויים להיפרש כ-330 ק"מ צנרת חלוקה, כ-175 ק"מ של צנרת הולכה ולהחתם כ-100 הסכמים לחיבור צרכנים חדשים לגז טבעי. מדובר בהגדלה משמעותית של רשת החלוקה, כשחמישה בעלי רישיונות מקימים בפועל תשתיות בכל רחבי הארץ.
"משרד האנרגיה פועל לטובת הגברת השימוש בגז הטבעי במפעלי תעשייה בישראל בצורה מהירה ובטוחה. הפעולות כוללות בין היתר: הגדלת מענקי חיבור והסבה, השקעה של כ-270 מיליון שקלים בתוכנית קווי חלוקה והתכנית לחיבור צרכנים מרוחקים, מענקים בסך של כ-65 מיליון שקלים לסיוע בהקמת תחנות תדלוק בגז טבעי והטבות מס לכלי רכב, מתן מענקים בסך של 32 מיליון שקלים לטובת חיבור גז טבעי לערד ולעוטף עזה, גיבוש מהלך למתן פטור מהיתר בנייה להסבת המפעלים לגז טבעי - מהלך שעשוי להוזיל את ההסבה, קיצור הליך התכנון הסטטוטורי של קווי החלוקה, השקת פיילוט לחיבור צרכנים ביתיים ועוד".
לפנייה לכתב/ת 
