לקחה את הילדים לרוסיה - בניגוד לאמנת האג

ביהמ"ש לענייני משפחה ומשרד המשפטים קיבלו את בקשתו של אזרח ישראלי, ששלושת ילדיו נחטפו לחו"ל ע"י אמם. כעת הוא מחכה להליך הבינלאומי

עו"ד אורית גליקיןפורסם: 02.11.16 , 21:44

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קבע לאחרונה כי אישה שלקחה את שלושת ילדיה לרוסיה מבלי ליידע את אביהם הפרה את אמנת האג, העוסקת בהחזרת ילדים חטופים. האב נתמך גם על ידי משרד המשפטים בארץ, ובהתבסס על ההחלטה יהיה עליו להתחיל כעת בהליך בינלאומי מול הרשויות ברוסיה כדי להחזיר את הילדים.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

בני הזוג נישאו ב-2008 ומאז התגוררו בארץ. ברבות השנים נולדו להם שלושה ילדים, כיום בני 7, 5 ו-3. לקראת שנת הלימודים רשמו אותם ההורים לבתי ספר וגנים, אך באמצע אוגוסט, בעיצומה של חופשת הקיץ, אמרה לו אשתו כי היא נוסעת לבקר את אמה המתגוררת בארץ, בעוד שלמעשה לקחה אותם לרוסיה.

תביעה

חטפה את בתה לחו"ל ותשלם לאב כ-2 מיליון

עו"ד איתן ליפסקר

ב-2004 נסעה אישה עם בתה לטורקיה, ובמשך 4 שנים היא חיה שם בזהות בדויה כמוסלמית. בית המשפט קיבל את תביעת הפיצויים שהגיש האב

חטפה את בתה לחו"ל ותשלם לאב כ-2 מיליון

האב פנה לבית המשפט בבקשה לקבוע שישראל היא מקום מגוריהם של הילדים וכי הרחקתם ממנו נעשתה שלא כדין, באופן המהווה הפרה של אמנת האג העוסקת בהחזרת ילדים חטופים.

האם לא השיבה לבקשה וכתבי הטענות נשלחו אליה בדואר אלקטרוני. בנוסף, השופטת אילת גולן-תבורי הורתה לשלוח את מסמכי הבקשה לאמה המתגוררת בישראל. בית המשפט ביקש גם את תגובת הרשות המרכזית בישראל (המחלקה לעניינים בינלאומיים במשרד המשפטים), שהשיבה כי האב אכן פנה בבקשה לעזור לו להחזיר את הילדים ונערכה פנייה בעניין לרשות המקבילה ברוסיה.

בבית המשפט הציג האב מסרונים ששלחה לו האם, ובהם נכתב שהיא לא מתכוונת להחזיר את הילדים. הוא לא הצליח לדבר עם הילדים או לאתר היכן הם נמצאים.

השופטת גולן-תבורי קיבלה את בקשת האב וקבעה כי הרחקת הילדים מישראל נעשתה שלא כדין. לפי סעיף 15 לאמנת האג, הרשויות של המדינה הזרה (במקרה זה רוסיה) רשאיות לדרוש מהמבקש להשיג מרשויות המדינה שממנה הוצאו הילדים (במקרה זה ישראל) החלטה שלפיה הרחקת הילדים נעשתה שלא כדין. הסעיף קובע כי "הרשויות המרכזיות של המדינות המתקשרות יסייעו עד כמה שאפשר למבקשים להשיג החלטה או קביעה כאמור".

השופטת ציינה כי בית המשפט העליון קבע בעבר כי השימוש בסעיף ייעשה במשורה, שכן מדובר בבקשה במעמד צד אחד, ועצם האפשרות להגישה לא הופכת אותה לראויה בכל מצב.

ואולם, לנוכח נסיבות המקרה והמסרונים שהציג האב, השופטת קבעה כי "במקרה דנן, יש הצדקה למתן סעד הצהרתי, שהרי דחייתו, ובפרט נוכח מחדלה של המשיבה מלהגיב או להתייצב, יהא ריקון ההוראה מתוכנה, ודומה כי למקרים מעין אלה נועדה".

השופטת הדגישה כי החלטתה אינה מייתרת את הצורך להגיש תביעה מתאימה ברוסיה ואינה מונעת מהאם להציג טענות להגנתה בהליך שיתקיים במדינה שבה נמצאים הילדים, או בכל הליך אחר.