מסיבת משקפיים לילדים - כך תארגנו
ניפוח בלונים, משחקי כדור, בניית פאזלים וכמובן עוגה בצורת משקפיים. אם הילד צריך להרכיב משקפי ראייה אפשר לעזור לו להתרגל לשינוי ואף לחגוג אותו. אז מה עושים במסיבה והאם היא באמת עוזרת לילד?
בשיתוף מכבי ממבט ראשון
בגיל שנתיים וחצי גילו הוריו של רועי והבה שבנם סובל מלקות ראייה חמורה על סף עיוורון. עם כניסתו של רועי לכתה ב' בשנה שעברה, החליטו אמו בטי והמורה התומכת שלו לערוך פעילות שנועדה להסביר לחבריו ללימודים מדוע בנוסף לכך שרועי מרכיב משקפיים עליו להסתייע במורה מיוחדת במשך שעתיים בשבוע.
בשיתוף עם רועי, הפעילות חולקה לשני חלקים והתפרשה על פני יומיים: יום הדרכה על בעיית הראייה ממנה סובל הילד ויום כיף שכלל שלל תחנות חווייתיות. רועי שנבחר ל"כוכב השבוע", חילק לחבריו משקפיים שעל עדשותיהם הודבק נייר דבק, במטרה לטשטש את הראייה, ועימם הוטל עליהם לבצע משימות כמו איתור ישובים שונים על גבי מפת ישראל, הרכבת פאזלים בגדלים וצבעים שונים, משחק בכדור בחצר בית הספר לעיני השמש המסנוורת, קריאת סיפור המודפס בכתב רגיל ובכתב מוגדל לטובת לקויי ראייה ומענה על שאלות הקשורות לעלילה כדי להמחיש לילדים את ההבדלים.
לא רק שהפעילות הייחודית הוכתרה בהצלחה רבה אלא היתה מעל ומעבר לציפיות של האם המודאגת. "הרבה ילדים פנו לרועי במהלך הפעילות ושאלו אותו 'איך אתה מצליח לראות עם המשקפיים? זה ממש קשה! אי אפשר עם המשקפיים האלה. רועי כל הכבוד אתה ממש גיבור'. התגובות היו מאוד חיוביות ועזרו לחזק את הביטחון העצמי של רועי", מעידה והבה. "סוף סוף הילדים הבינו מדוע רועי בוחר לא לצאת לחצר בגלל השמש המסנוורת, למה הוא צריך מורה מיוחדת ואת הקשיים עימם הוא מתמודד ביומיום. זאת הייתה חוויה מתקנת ומעצימה עבור רועי".
אולי יעניין אותך גם:
- 8 טיפים חשובים להתאמת משקפיים לילדים
- בעיות ראייה או קשב וריכוז? כך תבחינו
- התאמת משקפיים לילדים - שלב אחר שלב
האם המסיבה מועילה או דווקא מזיקה?
למרות שהפכו לפריט אופנתי ואביזר נפוץ יותר מבעבר בקרב דור ההמשך, ילדים רבים מסרבים עדיין להרכיב משקפיים מחשש להפוך למושא להקנטות או החשש מלבלוט בקרב בני גילם. אחת הדרכים היותר פופולריות בשנים האחרונות לסייע לילדים להתגבר על המכשול והמבוכה, ולרכך את התנגדותם להרכבת משקפיים, היא עריכת מסיבת משקפיים. האירוע שנועד לשדר לילד כי הרכבת משקפיים היא דבר טבעי וכי למעשה השד אינו נורא כל כך, מתאים בעיקר בגילאים קטנים עד כיתה א' או ב', וכולל פעילויות שונות הדומות במהותן לפעילות החווייתית שאורגנה עבור רועי והבה, ביניהן עוגה בצורת משקפיים, ניפוח בלונים בצורת משקפיים והפתעות שונות בנושא בין החברים לגן או לכיתה.
מדריכת ההורים והמנחה שירי בכר סבורה שהתופעה עלולה להחטיא את המטרה המקורית, ומסויגת מעט מהשימוש במסיבת משקפיים כאמצעי למתן לגיטמציה למשהו חיוני והכרחי באמצעות אירוע פומפוזי. "כשחוגגים משהו נותנים בכך למעשה קצת הצדקה שצריך לחגוג אותו", מסבירה בכר. "כשם שלא נהוג לחגוג למשל ירידה במשקל, לטעמי הרכבת משקפיים אינה בגדר דבר שמצדיק חגיגה גדולה. מבחינתי הנרמול דווקא צריך לבוא באמצעות הקטנה ולא ניפוח של המעשה".
להורים שכן יבחרו בסופו של דבר לציין בפומבי את החלטת ילדם להרכיב משקפיים ולהציגם לראווה, ממליצה בכר לערוך את המסיבה בגן, בכיתה או לחלופין באופן מצומצם בבית בנוכחות קרובי משפחה וחבריו הקרובים של הילד: "אפשר להכין עוגה בצורת משקפיים או עם תמונה של הילד חבוש במשקפיים, להכין אביזרים הקשורים במשקפיים כמו בובות עם משקפיים, לעשות תמונה משותפת של כל הנוכחים באירוע שמרכיבים משקפיים ולקרוא לזה 'המשקפיים שלי'".
בשורה התחתונה מזכירה בכר שהמטרה היא להפוך את האירוע לחגיגי ולתת לנושא לגיטמציה או חיזוק חברתי. לדבריה, "זה סוג של קבוצת תמיכה, אולם יחד עם זאת אני סבורה שהאירוע צריך להיות בצורה מחויכת ועם הרבה הומור ולא מעבר לכך. להקליל ולא להפוך את האירוע למשהו כבד. צריך לזכור שהרכבת המשקפיים מהווה סוג של עדות על הבעת בגרות מצד הילד ולקיחת אחריות על עצמו ועל גופו. הוא אומנם נכנס בכך למשפחת משקפיים גדולה, אבל אסור בשום פנים לתת לו לחוש חריג ויוצא דופן. הכל צריך להיות בפרופורציה הנכונה וצריך לשמור על הפאן שבדבר, כי אחרי הכל ההורים רוצים לשמח ולהצחיק את ילדם, ולחזק את תחושת השייכות שלו ולעשות איתו בונדינג. צריך לשמח את הילד ולגרום לו לחוש שזה שהוא מרכיב משקפיים הופך אותו בעינינו למגניב ומיוחד".