דו"ח המבקר: כל הסיבות למחדל המוות בכבישים
מבקר המדינה מפרסם דו"ח קשה המצביע על משרד התחבורה, משטרת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כאחראים לכישלון המתמשך בטיפול בתאונות, לאור העלייה הרצופה במספר ההרוגים. מחינוך לתעבורה ותקינות כלי רכב, דרך מידע שגוי על אודות נפגעים ועד אכיפה לקויה ושימוש מוטעה בתקציבים
דו"ח מבקר המדינה: כשלים רבים בפעילותם של משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. המאבק בתאונות דורש השקעת אמצעים ומאמצים. שיפור התשתית ופעולות חינוך, הסברה, אכיפה, שפיטה וענישה, עשויים להפחית את מספר הנפגעים בתאונות, ולכן הוקמה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, כך מזכיר מבקר המדינה בדו"ח האחרון שרואה היום (ג') אור. "הביקורת העלתה כשלים רבים בפעילותם של משרד התחבורה והרשות", מבהיר מבקר המדינה ומזכיר כי גם גופים אחרים - המשטרה ומשרד החינוך - כשלו.
לדו"ח המבקר המלא
המבקר מצביע בדו"ח באופן ברור על הגוף שתפקידו המרכזי הוא המאבק בתאונות, כזה שנכשל מסיבות שונות בתפקידו. "הרשות (הלאומית לבטיחות בדרכים, ה"פ) לא הצליחה להיות גורם מוביל במאבק המתמשך בתאונות הדרכים", מצביע מבקר המדינה. לדבריו, "קציבת זמן פעילותה, היעדר סמכויות מספיקות להובלת הנושא, הרכב חסר ולא מקצועי דיו של מועצת הרשות, ירידה בתקציבה וכשלים בתפקודה, פגעו במאבק בתאונות דרכים".
"העלייה במספר ההרוגים והנפגעים בתאונות דרכים בשלוש השנים האחרונות ופקיעת חוק הרשות בסוף 2017, מחייבות את הממשלה לבחון את תועלת פעולותיה בנושא ולבצע עבודת מטה מעמיקה במטרה לגבש דרך לטיפול כולל במאבק בתאונות הדרכים", מסיים המבקר את הדו"ח החריף.
מה על הולכי הרגל?
במהלך השנים האחרונות נדרש משרד מבקר המדינה לא פעם לנושא הבטיחות בדרכים, פעילות משרד התחבורה והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בדו"ח האחרון עסק המבקר בין החודשים אוגוסט 2015 וינואר 2016 בביקורת "פעילות הרשות ופעולות של גופים נוספים שהרשות מסייעת להם במימון בתחום המאבק בתאונות". הביקורת שערך המבקר בוצעה ברשות עצמה, עם בדיקות השלמה במשרד התחבורה, נתיבי ישראל (מע"צ), משטרת ישראל, משרד החינוך, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ורשות החברות הממשלתיות.
המבקר מזכיר כי אחד מיעדי ממשלת ישראל הוא הקטנת מספר ההרוגים ואומר כי אכן, מ-2005 ועד 2012 חלה ירידה מתמשכת במספר ההרוגים. המבקר אינו מזכיר כי ירידה זו לוותה במגמת ירידה חדה עולמית במספר התאונות, לפי מומחים כתוצאה משיפור במערכי טראומה, תקשורת ובטיחות כלי רכב בין היתר על-ידי מערכות בטיחות מתקדמות דוגמת כריות אוויר, בקרות שונות ותכנון מתקדם. בניגוד להמשך המגמה גם בשנים האחרונות, המבקר מצביע כי מאז 2013 התחלפה מגמת הירידה בעלייה קבועה. בעניין זה מזכיר המבקר כי נתוני פצועי תאונות באורח קשה על-פי רישומי המשטרה, שונים מנתוני בתי החולים. יש להזכיר כי עוד ב-2009 חשף ynet את נתוני המשטרה החסרים, לעיתים עד כדי 50%. חשיפה נוספת פורסמה ב-2013, אך נראה כי דבר לא השתנה במהלך השנים.
ולבעיות. מבקר המדינה מגלה כי חברת נתיבי ישראל (מע"צ) כלל לא ניצלה את התקציב שעמד לרשותה לצורך טיפול במוקדי סיכון - כבישים וצמתים מסוכנים. בהקשר זה ראוי להזכיר כי מצב הכבישים, בעיקר המסוכנים שבהם, עולה פעם אחר פעם לדיון בעקבות תאונות קטלניות קשות, ולעיתים קרובות מופנית אצבע מאשימה לכיוון תשתית רעועה או אף מסוכנת. מסתבר כי ניתן היה למנוע חלק מתאונות אלה על-ידי שימוש בתקציב הקיים. עוד כדאי להזכיר כי בישראל אחוז גבוה משמעותית ממדינות אירופה של הרוגים הולכי רגל.
המבקר מזכיר עוד כי לא פחות מ-114 הולכי רגל נהרגו ב-2014, 32 מהם על מעבר חציה. אלא שלמרות דו"חות שונים אשר התריעו על הסכנות להולכי רגל, המבקר מאשים כי "המשטרה לא אכפה תקנות שתוקנו לגבי הרחבת זכות הקדימה של הולכי הרגל". המבקר מאשים גם את הרשות כי "רק ב-2015 החליטה לבצע ניסוי בשיתוף רשויות מקומיות לבחינת השפעת הסימון של קווי זיג-זג בסמוך למעברי חציה, כדי להאט את מהירות נסיעתם של כלי רכב מתקרבים".
לדברי המבקר, כל הגופים הנוגעים בנושא חייבים להתגייס להקטנת מספר ההרוגים בקרב הולכי הרגל. המשטרה נדרשת לאכוף תקנות, הרשות חייבת לפעול בתחום ההסברה ו"בחינת העברת מסרים נוספים", ומשרד התחבורה נדרש לארגן פעילות זו.
רכב כבד ולא תקין. המבקר מפנה אצבע מאשימה נוספת לכיוון משרד התחבורה ומזכיר כי אף שבדיקות תקינות כלי רכב על-ידי המשרד מעלות תמונת מצב קשה, מספר הבדיקות דווקא פחת במידה ניכרת עם השנים - מ-50 אלף ב-2012 ל-37 אלף ב-2014, למרות הצמיחה במספר כלי הרכב על הכביש. עוד מזכיר המבקר כי מספר הבדיקות היה נמוך מזה שנקבע בתוכנית העבודה השנתית בין הרשות למשרד התחבורה. גם מספר בדיקות רכב כבד (מעל 12 טון) המוכר כמסוכן במיוחד על הכביש, פחת מכמעט 6,000 ב-2013 ל-4,000 שנה מאוחר יותר.
ועוד בעניין רכב כבד, המבקר מזכיר כי אף ששיעור התאונות שבהן מעורבים כלי רכב כבדים הוא 20% מכלל התאונות הקטלניות למרות שהם רק 3% מכלל כלי הרכב בישראל, טרם יושמה החלטת הממשלה מ-2005 לפני 11 שנים, בה נקבע כי יש לחייב התקנת רשם נתוני נסיעה (טכוגרף) דיגיטלי בכלי רכב כבדים. ומה על החלטת הממשלה, אף היא מ-2005, לחייב בדיקה בטיחותית רבעונית לכלי רכב כבדים? לא עוגנה בתקנות ובחוק. המבקר גם מזכיר כי משרד התחבורה ביצע רק מספר קטן של בדיקות במשרדי חברות ההובלה.
חינוך? אין. "החינוך התעבורתי הניתן בבתי ספר תיכוניים צומצם באופן ניכר. ההפחתה בפעילות זו פוגעת בחינוך לבטיחות הנהיגה ובהכשרת הנהגים הצעירים", אומר המבקר ומצביע על משרד החינוך ככושל בפעילות חשובה זו. יש להזכיר כי במהלך השנים נרשמו לא פעם עימותים בין הגופים האחראים לנושא החינוך התעבורתי. עוד ב-2006 חשף ynet חלק מהבעיות בתחום זה, ובעשור שחלף מאז לא השתנה רבות. במשרד החינוך לא ששים ליישם החלטות ממשלה המחייבות חינוך לזהירות בדרכים, ושיעורי חובה בבתי ספר אינם מתקיימים. גם רעיונות לחיוב מבחן בבטיחות בדרכים כזכאות לתעודת בגרות הוסרו מסדר היום. המבקר ממליץ כי משרדי התחבורה, החינוך והרשות ימצאו אמצעים להגברת פעילות בנושא חינוך תעבורתי.
אין אכיפה כי אין ניידות? נושא אכיפת החוק על הכביש עלה לאחרונה פעמים רבות לדיון, בעיקר לאחר שמשטרת ישראל (ובעיקר המפכ"ל) הרימה קול זעקה לפיו אין בידה מספיק ניידות ותקציב אכיפה. ואכן, המבקר מצא כי "עם השנים פחתו במידה ניכרת ניידות המשטרה בכבישים הבין-עירוניים, ובסוף 2015 יועדו לאכיפה בתחום הבין-עירוני 113 ניידות תנועה בלבד". המבקר מוסיף כי מצבת הניידות והשוטרים באגף התנועה במשטרה בספטמבר 2015 אפשרו הפעלת 75 ניידות בלבד בשתי משמרות בשעות היום, ו-37 ניידות במשמרת הלילה. לדברי המבקר, יש להגביר את האכיפה בכבישים באמצעות הגדלת מספר הניידות והרחבת פריסתן בכבישים, וכי על המשטרה להקים יחידה ייעודית ומקצועית לאכיפה של דיני תעבורה על כלי רכב כבדים.
אלא שבעבר כבר הובהר כי טענות המשטרה אינן מבוססות. במאי 2015 הועבר למשטרת התנועה מהרשות הלאומית תקציב שיועד - לפי דרישת ראש אגף התנועה דאז, ירון בארי - לרכישת 40 ניידות. כמה רכשה המשטרה בכסף זה? 12 בלבד. משטרת התנועה קיבלה גם תקציבי רשות לטובת הגדלת מספר שוטרי הקבע, אך מספרם של אלה דווקא ירד. ולאיש אין עדיין הסבר לאן נעלמו התקציבים. דו"ח מבקר המדינה (פברואר, 2016) אף התריע על בזבוז כספים עצום והפעלת מערכי אכיפה לא יעילים ויקרים כמו מצלמות האכיפה האלקטרוניות א3. נראה כי למרות זאת, לא הרבה השתנה.
הרשות: ליקויים קשים בתפקוד
מבקר המדינה התמקד בדו"ח האחרון ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגוף שהקימה המדינה בעשור הקודם למטרת שיפור הבטיחות. בין היתר, כך מזכיר המבקר, אחראית הרשות על תשתית כבישים ומסילות ברזל, בטיחות כלי רכב ורישיונות נהיגה ופעילות הסברה. הרשות היא גם "גורם תומך בפעילות משרדי ממשלה אחרים במאבק בתאונות דרכים". אלא שבפועל, מבהיר המבקר, "אין לרשות סמכות להוביל את הטיפול של כל הגורמים המעורבים במאבק בתאונות הדרכים". המבקר מזכיר כי חוק הרשות פוקע בסוף 2017 וכי "ללא שום פעולה מצד הממשלה, תחדל הרשות להתקיים". בהקשר זה אומר המבקר כי הממשלה לא החלה לדון בנושא זה, כך שמעשית, עתידה של הרשות רחוק מלהיות מובטח.
לא מעט ביקורת נשמעה בעבר אודות פעילותה של הרשות, והמבקר ממשיך בכך עם חשיפת ליקויים נוספים בתפקוד מועצת הרשות. לדבריו, יו"ר הרשות התחלף מאז הוקמה ב-2007 ארבע פעמים, ובמשך כל השנים האלה פעלה מועצת הרשות בהרכב חסר. כך למשל מזכיר המבקר כי בינואר 2016 כיהנו במועצת הרשות חמישה חברים בלבד מתוך ה-15 כנדרש בחוק. המבקר אומר עוד כי ישיבות מועצה רבות התקיימו ללא מספר החברים הנדרש בחוק הרשות, ולכן לא ניתן היה לקבל החלטות כדין. "הישיבה האחרונה שקיימה מליאת המועצה הייתה ביולי 2015, אף שנדרש בחוק כי תתכנס אחת לחודש", חושף המבקר נתון כמעט מופרך.
"המחסור בחברי מועצה, כולל חברי מועצה שהם נציגי ציבור בעלי ידע וניסיון בתחום מתחומי פעולתה של הרשות ונציג של משרד האוצר, פגע ביכולת המועצה להתוות את קווי הפעולה של הרשות ולפקח על ביצוע מדיניותה ותכניותיה", מבהיר המבקר ומסביר למעשה - בין היתר - מדוע הפכה הרשות לגוף חסר יכולת. בעניין זה הוא מזכיר כי משרות בכירות ומקצועיות ברשות כלל אינן מאוישות, ומציג כדוגמה "שני מנהלי חטיבות, מנהלי אגפים ועובדים בעלי ידע וניסיון ייחודי בטיפול במגזרים השונים". המבקר מזכיר עוד כי בחטיבת מחקר ומידע, אחד מתחומי הפעילות החשובים והמרכזיים של הרשות, לא היו מאוישות המשרות הבאות: מנהל החטיבה, מדען ראשי, מנהל מחלקת מידע ומומחים בתחומים הנדסיים שונים.
לדברי המבקר, שר התחבורה נדרש לטפל בנושא מינוי חברי מליאת מועצת הרשות, וכי עליו לדאוג לייצוג הולם של נשים ומינוי חברי מועצה בעלי כשירות מתאימה. עוד טוען המבקר כי על הרשות לאייש משרות בכירות שחסרות בה כעת, ולהעביר במועד הקבוע בחוק את תקציבה המתוכנן לשנה הבאה.
תגובת משרד התחבורה: "בשנת 2008 תוקצבה הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ב-550 מיליון שקלים, אולם בפועל היא ניצלה רק מעט יותר ממחצית הסכום. מאז, תקציב הרשות עומד על כ-300 מיליון שקלים. תקציב האכיפה של משטרת ישראל מועבר כיום במלואו ישירות דרך המשרד לביטחון פנים ולא באמצעות הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בתחילת השנה מונה אלוף (מיל'), גיורא רום, לתפקיד יושב ראש דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ובקרוב ימונה לרשות גם מנכ"ל חדש. כניסתו של רום לתפקיד צפויה לשפר באופן משמעותי את תפקוד הרשות ויכולותיה להתמודד עם המשימות הניצבות בפניה.
משרד התחבורה אחראי על תשתיות הדרכים ובטיחות כלי הרכב ומשקיע מדי שנה באופן חסר תקדים מיליארדי שקלים, בסלילת כבישים חדשים, הקמת מחלפים, פיתוח תשתיות בטיחותיות, הקמת מעקות בטיחות לאורך הכבישים וסימוני בטיחות, ועוד. כל אלה הם פרויקטים מצילי חיים ממדרגה ראשונה. כמו כן מוקצים מדי שנה מאות מיליוני שקלים לשיפור מוקדי סיכון וכבישים אדומים בכל רחבי הארץ. במקביל מקודמים פרויקטים של מערכות הסעת המונים בכל הארץ בהיקף כולל של עשרות מיליארדי שקלים.
למרות העלייה במספר ההרוגים שנרשמה בשנים האחרונת, מספר ההרוגים בישראל עדיין נמוך בכ-50 אחוזים ממספר ההרוגים שנרשם לפני פחות מעשור. זאת, למרות גידול של עשרות אחוזים במספר כלי הרכב והנסועה (קילומטרז') בישראל. הטענה כי משרד התחבורה משקיע בפרויקטים תחבורתיים, שאינם בעלי אלמנטים בטיחותיים, לעומת השקעה מופחתת בכבישים אדומים, היא מגוחכת ונובעת מבורות מוחלטת".
תגובת הרשות: "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לומדת את הדו"ח ומסקנותיו בכל הקשור לפעילותה. ממצאי דו"ח מבקר המדינה מדברים בעד עצמם בדבר נחיצותה של רשות לאומית קבועה (שאינה במעמד זמני), חזקה ובעלת סמכויות. מאז הקמת הרשות הלאומית בשנת 2007, היא לא קיבלה את המעמד הראוי לה כגוף חזק וקבוע כמצופה במדינה שבה נהרגו מיום היווסדה 32,944 בני אדם. קיים צורך הכרחי לקבע את נושא הקטל בדרכים כמשימה לאומית של כלל הגורמים ורק רשות לאומית חזקה בישראל יכולה להוביל משימה כזו."
התייחסות יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל: "דו"ח מבקר המדינה חושף היום את מה שכולם יודעים כבר תקופה ארוכה, הקטל בדרכים לא מעניין את הממשלה והיא לא עושה דבר כדי להתמודד עם המציאות הקשה בכבישים – ולראייה ראש הממשלה התחייב להקים ועדת שרים ומיד חזר בו ואפילו ועדת המנכ"לים עליה הודיע לא הצליחה לקום עד היום. אחרי דוח השימוע של ועדת הכלכלה, אליו מצטרף עכשיו דוח המבקר, הגיע הזמן להפסיק עם הדיבורים ולהתחיל לעשות. דו"ח השימוע מפרט שורה של צעדים שעל הממשלה לבצע ויכולים להציל לפחות 100 בני אדם בשנה והוועדה בראשותי נחושה לעשות הכל כדי שהממשלה גם תיישם אותו".
התייחסות חברת הכנסת תמר זנדברג: "מבקר המדינה חושף את מה כל מה שמי שלא משתמש בנהג פרטי יודע כבר מזמן, התחבורה בישראל היא הגרועה במערב. בעוד כותרות העיתונים צועקות על תאונות הדרכים ברור כי הגיע הזמן להימנע מדיבורים פופוליסטים ולהתחיל לעשות את המובן מאליו - השקעה בתחבורה הציבורית. כל מחקר מוכיח כי תחבורה ציבורית יעילה, שבעה ימים בשבוע, היא המפתח למדיניות תחבורתית יעילה ובטוחה. הגשתי הצעה לועדת חקירה פרלמנטרית בתחום המשבר בכבישים, הגיע הזמן להיכנס לעובי הקורה בתחום הזה בצורה האגרסיבית ביותר".
התייחסות שמואל אבואב, מנכ"ל עמותת אור ירוק: "דו"ח מבקר המדינה הוא כתב אשמה חמור נגד משרד התחבורה והבטיחות בדרכים והעומד בראשו. לצערי המבקר מצדיק את הביקורת שאנו מותחים על מחדלי המדינה ובראשם השר האחראי על הבטיחות בדרכים, מחדלים שגבו את חייהם של ישראלים רבים. במשך ארבע שנים ברציפות יש עליה קבועה במספר ההרוגים בכבישים ומשרד התחבורה והבטיחות מקצץ בכספים שהוא מעביר – לניידות תנועה, לחינוך לבטיחות בדרכים, לטיפול במוקדי סיכון ולהכשרת נהגים חדשים. חמור מכל מחדלו של ראש הממשלה שאפילו לא מכנס בממשלה דיון חירום בנושא. כאשר הממשלה טיפלה בנושא ירד מספר ההרוגים – עכשיו היא מעדיפה כספים על הצלת חיים".
התייחסות חברת הכנסת קארין אלהרר, יו"ר הוועדה לביקורת המדינה: "משרד התחבורה והשר שעומד בראש נכשלים כשלון חרוץ בכל הקשור למאבק בקטל בדרכים. מספר דגלים אדומים הורמו בעניין ודבר לא נעשה. ניכר מהדוח כי ישנן תקנות והחלטות ממשלה שלא ממומשות וכתוצאה מכך הפתרונות הקיימים אינן מספקים ואנחנו ממשיכים לראות הרוגים רבים בשטח. בכוונתי לקיים על כך דיון כבר בשבוע הבא ולדרוש ממשרד התחבורה ובעיקר מהשר כץ לקחת אחריות ולהציג לנו תכנית פעולה".
לפנייה לכתב/ת 
