"מתמודד עם הרצח בין שורות השירים"
אביגדור גביש לעולם לא ישכח את מוצאי חג הפסח 2002, אז חדר מחבל לביתו ורצח את הוריו, אחיו וסבו. כעת, יותר מעשור אחרי, הוא מוציא שיר ראשון מאלבום שבדרך, בו הוא מתמודד עם הכאב ומנסה לשמור על אופטימיות: "החלטתי לא להתעסק בשאלה הקורבנית, אבל המוזיקה יוצאת ממקום לא רצוני". שיר וראיון
את "יום חדש", אלבום הבכורה שלו שמתוכו יוצא היום (א') שיר הנושא, מתכנן אביגדור גביש להוציא בתזמון מעניין - לקראת חג הפסח. אלבומו של הבחור בן ה-34, שהחליט להפוך למוזיקאי אחרי שסיים שש שנות שירות צבאי ולימודי הנדסה מלאים, מובל על ידי שיר ובו שורות כמו "לא הכל שחור, יש גם לבן" ו"אור גדול מאיר הכל". אך גם לשורות כמו "אשכח מכאוב, אדע כי טוב" מתוכו, יש עבור גביש משמעות עמוקה.
ב-28 במרס 2002, מוצאי חג הפסח וימי שיא האינתיפאדה השנייה, חדר מחבל חמוש ממחנה הפליטים עסכר ליישוב אלון מורה, בו התגורר גביש עם משפחתו. אביו, דוד גביש, עמד לצאת למשחק כדורסל עם אם המשפחה, רחל. כשפתחו את הדלת פתח המחבל באש לעברם, הרג את רחל ופצע אנושות את דוד. את אירועי הערב ההוא וכל שקרה אחריהם זוכר אביגדור היטב.
"כל המשפחה פרט לאח אחד היו איתנו בבית", הוא מספר, "זה היה חג מאוד שמח, אבל גם מאוד חורפי ומתוח כי זה היה בתקופה מאוד מתוחה. מוצאי חג, ניגונים, בית מואר. באיזשהו שלב עליתי לקומה העליונה של הבית, שמעתי בום מאוד חזק ואז צרורות יריות. הבנתי ישר מה קורה, בגלל התקופה והאזור שחייתי בו. לא הבנתי בדיוק איפה זה ממוקם, אבל הבנתי שזה נורא קרוב אליי. ישר הלכתי לחדר והבאתי מהארון את הנשק של אחי, ששירת אז בסיירת מטכ"ל. הכנסתי את המחסנית וירדתי למטה כדי להביא אותו לאחי.
"הוא שכב על הרצפה מול המדרגות ואמר לי 'תירה בנשק!'", ממשיך גביש בשחזור היום הנורא, "אבל אני התגייסתי רק שבוע לפני כן והעדפתי שהוא יירה. נתתי לו את הרובה, כשבמקביל יש ירי בכל הבית והמחבל מתקדם לכיוון המדרגות. הבנתי שאחי פצוע קשה. ארבעה אחים נוספים שלי התחבאו בקומה העליונה יחד עם אח של סבא שלי וחבר של אחי, הסתתרו מתחת למיטות.
"שמעתי שקט, אז הייתי בטוח שהמחבל נהרג. יצאתי למרפסת העליונה וראיתי את כיתת הכוננות של היישוב מתקרבת לבית. אמרתי להם שהמחבל נהרג על ידי אחי אבל בדיעבד זה לא היה נכון, הוא התחבא באחד החדרים. כיתת הכוננות נכנסה פנימה, הוציאה פצועים והרוגים מתוך הבית וחברי היחידה של אחי הרגו את המחבל. בסוף ירדנו גם אנחנו מהקומה העליונה בסולם שהביאו לנו, כל מי שנשאר בחיים. משם החיים השתנו".
אירוע זה, בו נהרגו הוריו, אחיו וסבו של גביש, לצד פעולות טרור נוספות, היו חלק ממה שנודע לימים כ"מרס השחור". הם שהובילו לתחילת מבצע "חומת מגן". אבל הזיכרון של אביגדור מטושטש קצת מאז, לפחות בכל הנוגע לימים שאחרי. הוא לא זוכר ניסיון חדירה נוסף לאלון מורה ימים ספורים לאחר מכן, אבל יודע שהעובדה שבחר להמשיך לשרת, הצילה אותו אז.
"באותה תקופה הייתי נורא מורעל על הצבא. גם בתור צוואה. בבית שלי חינכו אותי כך. אנחנו חמישה אחים וכולם היו ביחידות לוחמות, ממטכ"ל ועד שלדג. אני חושב שהצבא, הצוות והמפקדים היו סביבה מושלמת להיות בה אחרי פיגוע כזה. החברות, הרעות. זה שמר עליי מאוד בשנים האלה, והיום אני יודע להגיד את זה בדיעבד. זה נתן לי כוח ומוטיבציה להמשיך הלאה".
את ההמשך אפילו הוא לא יכול היה לחזות. טיול שעשה להודו במהלך לימודיו הביא אותו לכיוונים פחות ריאליים ויותר יצירתיים, ולחוות צורך שלא היה בו עד אז - להתבטא מוזיקלית. משם המשיך לארבע שנות לימוד בבית הספר למוזיקה "מזמור", התחיל ליצור, לכתוב ולהקליט. כל אלה, אפילו הפגישה עם המוזיקאי המוערך יהוא ירון שהפיק לו את האלבום, נכללים אצל גביש בתוך מסגרת שהוא מגדיר כ"השגחה עליונה".
השיר "יום חדש" מאוד אופטימי, באופן מפתיע.
"השיר, והאלבום בכלל, מדבר על מקומות מאוד כואבים וקשים, אבל הרצון הוא לא לעמוד במקום, אלא להסתכל קדימה ולבחור דווקא בחיים. בתקווה, אמונה, שמחה".
המון אנשים היו שוקעים בחוויה, או מנתבים אותה ליצירה פחות שמחה, אולי אפילו קודרת.
"אולי זה יהיה באלבום הבא (צוחק). אנשים אחרים יגיבו איך שהם יגיבו, אני חווה את החיים שלי. גדלתי בבית מאוד אופטימי ושמח, וזה האופי שלי. זה אני, אדם שמח מטבעי. אני מאמין גדול ויש בי אמונה שדברים הם לטובה".
איפה זה בכל זאת בא לידי ביטוי במוזיקה שלך?
"זה לא מופיע בשירים בתור כותרת, אבל זה נמצא בין השורות. קשה לפספס את זה. נכון שיש בהם תקווה ואמונה שכתובות שחור על גבי לבן, אבל בין השורות יש מילים שמגיעות מהמון כאב והתמודדות. המוזיקה שהתחילה לצאת ממני, בחור של צבא והנדסה, והמילים והלחנים - זה משהו שיצא בצורה לא רצונית ומהמקומות האלה בדיוק. זה יצא ממני ככלי לבטא את כל הדברים שאני מתמודד איתם ועובר אותם".
היו לך פעם מחשבות של "מה היה קורה אם הייתי יודע לתפעל נשק" או "אולי יכולתי לעשות משהו"?
"היו לי את המחשבות האלה בהתחלה. אבל החלטתי לא להתעסק איתן ופשוט לא לשאול למה זה קרה לי ואיך, אלא לשאול מה זה בא להראות לי. לא להתעסק בשאלה הקורבנית, אלא במה אני יכול לקחת מזה, בתור תפיסה לחיים".
אתה חושב ונובר בזה לעתים קרובות, או שזה משהו שמעדיפים להדחיק ולא לגעת בו יותר מדי?
"זה משפיע על כל נקודה ופרט בחיים, זו התמודדות יומיומית. היא לכל החיים. הייתי מגדיר את זה כמו נשורת רדיואקטיבית. בכל שנה זה משפיע אחרת, ואני בטוח שזה ימשיך להשפיע. אני לומד להתמודד עם זה".
אביגדור גביש יופיע עם שירי אלבום הבכורה ב-22 בנובמבר בלבונטין 7 בתל אביב.
"יום חדש"
מילים ולחן: אביגדור גביש
לא הכול שחור יש קצת לבן
לא הכול פוחד תצמח אמונה
לא הכול נגמר יש כבר מחר
לא הכול חשוך יש נר קטן
יום חדש אקום עם לב שמחה
אור גדול מאיר הכול
באהבה באמונה יצבע פחדים בדרור
אשכח מכאוב אדע כי טוב
יום אחד עוד אלקט פירות
רוח תנשב מזמור
נפש דרור להט צור לא אפחד ליפול
אפליג רחוק אקפוץ לתוך
לא הכול בודד יש משפחה
לא הכול עצוב יש נחמה
לא הכול תלוש שומע תפילה
לא הכול סתור תיבנה החורבה
