מאות דגים מתים בנחלי איילון והירקון
הגשם הראשון ששטף מזהמים לנחלים הביא לתמותת דגים רבה. אזרח שעבר במקום סיפר: "זה מחזה מזעזע, יש ערימות של דגים צפים". רשות נחל הירקון: "התופעה צפויה לחזור גם בגשם הבא"
מאות דגים מתים בנחל איילון והירקון. הסיבה לכך טמונה בגשם הראשון ששטף מזהמים לנחל, והדגים פשוט נחנקים ומתים מהזיהום וממחסור בחמצן. אזרח שעבר במקום הבחין בתופעה וצילם. רפי סיפר כי "אני עובר כל בוקר בחיבור של נחל איילון ונחל הירקון. הנחל מפוצץ דגים מתים. יש שם אלפים. זה מחזה מזעזע. לא ראיתי דבר כזה. אין שם ריח אבל כל הנחל מלא בדגים, ערימות של דגים מתים צפים".
יונתן רז, אקולוג של רשות נחל הירקון, מסביר כי "בירקון חיים עשרות ומאות אלפי דגים לכל אורכו. במשך כל השנה המים נקיים. אך בתל אביב לא ירד גשם 10-8 חודשים. אם לא תשטפו את הבית במשך חודשים - מה יהיה צבע המים? בעיר יש עשרות אלפי מכוניות שפולטות עשן וחלקיקים, נשפכים שתן וצואה וחומרי הדברה הכל מתגבש, זורם ומתייבש בתעלות הניקוז. מגוון שלם של מזהמים, והזיהום הזה נשטף וזורם לים ולנחלים. המים השחורים האלה עמוסים בכמויות זיהום גבוהות, קוקטייל מזהמים. יש בקוקטייל הזה גם חיידקים".
הוא הוסיף: "הדגים בנחל נחשפים לשני סוגים של סטרס, כאשר אותם חומרים רעילים שפוגעים במערכות בגוף. ובנוסף, החיידקים במים צורכים חמצן. ואם יש במים כמויות עצומות של צרכני חמצן וריכוז החמצן יורד הדגים נכנסים לסטרס נוסף. הם פשוט נחנקים. בעקבות הגשם הראשון ושטיפת המזהמים העירוניים לנחלים הדגים סובלים ומתים, עשרות ואף אלפי דגים. זה חוזר על עצמו כל שנה וכמה פעמים בשנה".
אז מה ניתן לעשות כדי לצמצם את ההשפעה על הדגים החיים בנחלים? "אי אפשר. כל עוד חיים כמות גדולה כזו של אנשים שמייצרים כל כך הרבה זיהום סביבתי בקצב הולך וגדל ובקצב שהסביבה לא יכולה לטהר הדגים ימותו. אבל ניתן להתנהג בצורה יותר אחראית באורח החיים שלנו ולצמצם במעט את הזיהום".
מרשות נחל הירקון נמסר בתגובה: "בעקבות הגשם הראשון ושטיפת הזיהום מהסביבה העירונית דרך מערכות הניקוז אל הנחלים איילון והירקון, ארעה תמותת דגים. מדובר כעת בעשרות עד מאות דגים בלבד. ייתכן והתופעה צפויה לחזור גם בגשם הבא".
בעמותת צלול ציינו כי מי נגר מזוהמים לאחר גשם משמעותי הן תופעה ידועה בערים צפופות משום שהגשם שוטף את הלכלוך מכבישים ואזורי תעשיה מזוהמים. עוד אמרו כי התופעה צפויה להחמיר כל עוד הערים ימשיכו להתכסות בעוד ועוד בטון ואספלט. עבודה שהכינו ב"צלול" אשתקד המליצה על מספר פתרונות לנושא, כמו למשל הקמת פארקים עירוניים להחדרת מי גשמים והקמת תעלות ניקוז כדי להשהות את מי הנגר ולשפר את איכותם. "מדובר בהשקעות ניכרות בתשתית אך אם הם לא יבוצעו, והעירית יסתפקו רק בניקיון שטחי של מערכת הניקוז לפני החורף, התמונה הזו תחזור מדי שנה עם הגשם המשמעותי הראשון".
לפנייה לכתב/ת 
