קוריוז הזוי, לא שבתאות
תופעות חריגות תופסות מטבען את עינה של התקשורת, אבל קומץ היחידים שסטו מדרך התורה, כמו זו שאוכלת חזיר ולא צמה ביום כיפור ומכנה עצמה "חב"דניקית", הוא קוריוז מעורר גיחוך ולא תופעה
אתמול פורסמה בתקשורת כתבה העוסקת בין השאר באישה הטוענת שהיא "חב"דניקית", ועם זה אוכלת חזיר ולא צמה ביום כיפור, מפני שלטענתה עידן הגאולה כבר כאן ואין צורך במצוות.
הקורא מן השורה, שאינו מכיר את הדברים מבפנים, עלול באמת לחשוב שהנה נוצרת בתוך חב"ד תופעה של שבתאות מודל 2016, בשעה שלא דובים ולא יער. מדובר במקבץ של יחידים ובודדים, רובם עם סיפור אישי ומשפחתי עצוב, שאיש אינו נוהה אחריהם.
גם מהכתבה עצמה אפשר היה ללמוד שאין זו תופעה חדשה. כבר שנים רבות שאותם אנשים יחידים - אחת פה, אחד שם, ועוד שניים במקום אחר - מתנהגים בדרך ההזויה והמוזרה, המעוררת גיחוך בעיני כל אדם היודע דבר או שניים על היהדות ועל הגאולה. הטיעונים שבפי האנשים האלה מלאים בלבולים וסתירות פנימיות, מה שגורם לך להרגיש כמו בדו-שיח עם אדם שאינו לגמרי מאוזן (המרואיינת בכתבה מספרת שקיבלה את ההארה בתקופה של פינוי גוש קטיף. זה כאב לה כל-כך עד שפתאום קלטה שהופ, אנחנו כבר בגאולה...).
מה שחשוב לברר הוא אם אכן לפנינו תופעה הראויה לדיון או קוריוז בלבד. פרק הזמן שחלף מאז שהסיפור הזה צץ (יותר מ-12 שנה) - מכובד דיו כדי לבחון את כיוון התנועה שלו. האם ה'תופעה' התרחבה וקנתה לה נפשות? האם היא נהפכה לתנועה משמעותית? ובכן, בדיוק להפך. היא התכווצה אפילו עוד יותר משהייתה, ונותרה קוריוז פסיכוטי המעורר ניד ראש של רחמים ותו לא.
כדאי לזכור זאת על רקע התחזיות שהופרחו בחלל האוויר בתקופת הסתלקותו של הרבי מלובביץ'. היו 'מומחים' ו'פרשנים' שצפו השלכת כיפות קולקטיבית, משבר אמונה גדול ועוד. מאז חלפו 22 שנה, חב"ד היא הזרם המוביל ביהדות העולמית, הכיפות עדיין יושבות היטב על הראשים, ושום דבר מהנבואות האפוקליפטיות לא התממש.
המציאות חזקה מכל התיאוריות. חב"ד נשארה נאמנה לדרך התורה והחסידות, היא מתפתחת וגדלה בצעדי ענק, מגיעה לעוד ועוד נקודות יהודיות נידחות על פני הגלובוס, ומושיטה יד אוהבת לכל יהודי, בדיוק כפי שהרבי הרבי מלובביץ' הדריך אותה והִתווה את דרכה.
ראוי לומר מילה על ניסיונה של מרואיינת בכתבה להסתמך על דברי הרבי להצדקת מעשיה. הנטייה הטבעית היא להגיב בתנועת ביטול, אבל חשוב בכל זאת להוקיע את הבוּרוּת המזעזעת העולה מראיית עידן הגאולה כסוג של התפרקות מערכים של צניעות וממצוות התורה.
אותה אישה נתלית בשברי ציטוטים שהיא מוציאה מכל הקשר הגיוני, בשעה שאין שום צורך לחפש רמזים ולבנות מגדלים פורחים באוויר. הרבי עסק בהרחבה במשמעות דברי חז"ל על 'ביטול המצוות' לעתיד לבוא והסביר את כוונתם. מגוחך לנהל ויכוח על העניין הזה, שכן משנתו של הרבי מוגשת בספריו בבהירות ובפירוט, ולפיה המצוות יישארו בתוקפן גם בזמן הגאולה, וכמובן גם צום יום הכיפורים. הכיפורים (מי שמבקש להעמיק בסוגיה מוזמן לעיין בספרי 'ימות המשיח', הוצאת צעירי חב"ד, 2015).
למרבה הצער עידן הגאולה עדיין לא כאן, ואנחנו מוסיפים להתפלל ולצפות לבוא המשיח. אנחנו מאמינים באמונה שלמה בדברי הרבי שהגאולה קרובה מאוד, שהיא על סף דלתנו, שבידינו להחישה ולזרז את בואה. אנחנו משוכנעים שמחובתנו להרבות טוב וחסד בעולם, כדי לעשותו ראוי להיגאל ולהגעה לתכליתו העתידית.
אבל די להעיף מבט ימינה ושמאלה, לראות את הקיטוב בעם, להביט אל האנטישמיות שעדיין משתוללת בעולם, לקרוא בעיתון את החדשות העצובות על תאונות הדרכים והמחלות, כדי להבין שימות המשיח טרם באו. גם הכותרות הכמעט יום-יומיות על פגיעות בנשים ובילדים לא ממש תומכות בתיאוריה על היעלמותו של יצר הרע.
טבען של תופעות חריגות שהן תופסות תשומת לב תקשורתית, אבל אין בהן יותר מזה. אפשר לגחך, אפשר למשוך בכתפיים, אפשר אפילו לסובב את האצבע במבוכה ליד הרקה. אבל אין כאן דבר הראוי להתייחסות רצינית יותר.
מנחם ברוד הוא עורך עלון השבת 'שיחת השבוע' של צעירי חב"ד