מהשבוע הבא: שינוי משמעותי בשימוש בצ'קים
חשבתם שצ'קים זה מיושן? בשבוע הבא צפוי להיכנס לתוקף תיקון לחוק שיהפוך את הצ'ק לכמעט אלקטרוני וישפר את הליך ההפקדה בסמארטפון. המהלך עשוי לתת עדנה מחודשת לשימוש של הציבור הרחב בהמחאות
מפקידים צ'ק בסמארטפון? למרות שהאפשרות הנוחה הזו קיימת כבר כמעט שנתיים, לא ניכר מעבר משמעותי לאפליקציה מדלפקי הבנקים והמכונות האוטומטיות. בשבוע הבא תיכנס לתוקף הקלה משמעותית בהגבלות הקיימות על שירות זה, והיא עשויה לשנות באופן דרמטי את הרגלי השימוש בצ'קים בישראל.
כאמור, לפני כשנתיים החלו הבנקים לאפשר הפקדת צ'קים באמצעות האפליקציה בסמארטפון וכיום האפשרות הזו קיימת באפליקציות של כל הבנקים המסחריים, אולם על ההפקדות הללו חלה מגבלה גורפת לפיה ניתן להפקיד רק צ'קים של הבנק בו המפקיד הוא לקוח. (כך לדוגמה, לקוח בנק הפועלים למשל יכול להפקיד צ'קים שניתנו לו - רק אם הם של בנק הפועלים).
יישום חוק סליקה אלקטרונית, שהתקבל בסוף חודש פברואר וצפוי להיכנס לתוקף במהלך השבוע הקרוב, יאפשר הסרה של מגבלה זו וכך יוכלו לקוחות הבנקים להפקיד צ'ק, גם של בנק אחר.
מה בדיוק מאפשר את השינוי?
בתהליך הקיים היום של סליקת הצ'קים, הלקוח נדרש להפקיד פיזית את הצ'ק בסניף הבנק והצ'ק נשלח מהבנק בו הופקד, לבנק ממנו מושכים את הכסף.
ברגע שהצ'ק מגיע לבנק שממנו מושכים את הכסף, אותו בנק צריך להודיע באם הוא אינו מכבד את הצ'ק (לדוגמא מסיבה של חוסר כיסוי). במקרה של החזרה, חוזר הצ'ק מהבנק ממנו מושכים את הכסף לבנק בו הופקד במקור.
חוק הסליקה האלקטרונית יאפשר ליעל את התהליך ולהפוך אותו למהיר יותר: מרגע הצגת הצ'ק בבנק בו מפקידים (בין אם צ'ק מנייר או צ'ק בסלולר), הצ'ק שהוצג אינו רלוונטי עוד לתהליך הסליקה.
החוק יאפשר מעבר מסליקה פיזית של צ'קים לסליקה אלקטרונית - שליחה של קובצי תצלומים של הצ'קים, במקום של הצ'קים עצמם.
בנוסף, החוק יאפשר גם לחסוך לבנקים עשרות מיליוני שקלים בשנה בשינוע, מיון, תיוק ועוד. אמנם ייקח לציבור זמן לאמץ את האפשרויות החדשות וספק אם נראה שינוי בסניפי הבנקים ובמכונות ההפקדה, אך מעניין יהיה לבחון אם הבנקים יצמצמו את היקף השירות בסניפים - מהלך שעלול לפגוע בעיקר באוכלוסיות המתקשות בשימוש באמצעים הדיגיטליים.
נציין כי המעבר לצ'ק אלקטרוני יכלול שני שלבים. השלב הראשון יחל כאמור בימים הקרובים והוא יכלול צ'קים המופקדים באמצעות האפליקציה. השלב השני מתוכנן לסוף חודש יולי, והוא יכלול גם צ'קים שהופקדו בדלפקי הבנקים ובמכונות האוטומטיות – המשמעות היא שגם צ'קים אלו יסלקו על ידי הבנקים באופן אלקטרוני ולא יועברו יותר פיזית.
נציין כי עדיין קיימת מגבלה על הפקדות צ'קים אלו – הסכום המקסימלי עומד על 10,000 שקל וכן הצ'ק צריך להיות רשום עבור המוטב בלבד.
בהפקדת צ'ק כיום, לוקח מספר ימים עד שהסכום מתעדכן סופית ביתרת העו"ש. האם שינוי זה יזרז גם את עדכון ההפקדה?
כיום צ'ק מתעדכן סופית בחשבון לאחר שלושה ימים. הסיבה לכך כאמור היא הצורך בהעברת הצ'ק עצמו לבנק ממנו נמשך הכסף. עד אז, גם אם היתרה בחשבון עודכנה וכוללת את סכום הצ'ק - היא בעצם "יתרה על תנאי", בהנחה שהצ'ק לא יחזור. היתרה הופכת להיות סופית, כאמור, רק אחרי כשלושה ימים.
הסליקה האלקטרונית משפרת במעט את המצב, אך לא משנה אותו. במצב החדש ההפקדה תתבצע באותו היום וערך הפעולה יהיה על פי יום ההפקדה (לצורך חישוב ריבית למשל), אבל הכסף עצמו יהיה זמין בפועל רק לאחר שלושה ימים.
הסיבה לכך היא שלמרות שהקובץ מועבר באופן אלקטרוני, העברות המידע בין הבנקים לא מתבצעות און ליין בין הסניפים, אלא בתהליך המצריך העברת מידע דרך מערכות מרכזיות, דבר שיכול לקחת יומיים-שלושה (בדרך כלל העברה בין בנק לבנק נעשית במהלך הלילה). ההערכה היא שבעתיד ניתן יהיה לקצר גם את משך העברות המידע הללו.
מה קורה אם צ'ק לא כובד על ידי הבנק והלקוח מעוניין ללכת לגביה בהוצאה לפועל?
במידה והצ'ק שהופקד לא כובד, כגון מסיבת "אין כיסוי מספיק", יקבל הלקוח, לפי דרישתו, פלט של הצ'ק הממוחשב לצורך המשך הליכי הגבייה בהוצאה לפועל. פלט של הצ'ק הממוחשב ייחשב לכל דבר ועניין, ויהיה ראיה קבילה בכל הליך משפטי.
ההמחאות יהפכו לפופולריות?
למרות שהצ'קים מקבלים דימוי מיושן בעידן התשלומים הדיגיטליים בסמארטפון, הם עדיין חלק עיקרי באמצעי התשלום בישראל. בשנת 2015 חויבו חשבונות העו"ש של הציבור בסכום כולל של 1.02 טריליון שקל בגין 138 מיליון צ'קים שנתנו, זאת לעומת רכישות בסכום של כ-260 מיליארד שקל בכרטיסי אשראי ומשיכות מזומן בסכום כולל של 245 מיליארד שקל.
נציין כי רוב הצ'קים, בעיקר הצ'קים "השמנים", ניתנים על ידי חברות וארגונים, והצ'קים בהם משתמש ציבור משקי הבית מהווים רק נתח קטן יחסית מסכום הצ'קים הכולל, אולם השינוי המדובר עשוי לשנות את השימוש השוטף בצ'קים של כלל הציבור בישראל.
מבחינת בנק ישראל המהלך נועד להקל את הפקדות הצ'קים, בעיקר עבור רכישות ארוכות טווח ולא לקניות שוטפות. המטרה היא לא להרחיב את השימוש בצ'קים, למרות שזו תוצאה אפשרית.
גורמים במערכת הבנקאית מסבירים כי עד כה לא ראו מעבר משמעותי מהפקדה באמצעים המסורתיים להפקדה באפליקציה, בקרב כל הבנקים המאפשרים זאת. הסיבה העיקרית היא המגבלה שמאפשרת הפקדת צ'קים של אותו הבנק בלבד.ההערכה היא שכעת נראה מעבר משמעותי של לקוחות לשימוש בשירות הזה.
"החוק הנוכחי מטפל בממשק הפנימי של המערכת הבנקאית - בין הבנקים והופך אותו לנוח יותר, אבל הוא לא מטפל בממשק שבין הלקוח ובית העסק", אומר ל-ynet מנכ"ל ERN סליקת תשלומים, שי פרמינגר. "במצב הנוכחי יש לנו צ'ק שהוא "חצי דיגיטלי".
לדבריו, המהלך אולי יגדיל במעט את השימוש בקרב הציבור הרחב, אבל שינוי אמיתי בהרגלי השימוש יתרחש ברגע שבנק ישראל יטפל גם בחלק שכולל את מתן הצ'ק בין הלקוח לבית העסק ויהפוך אותו לדיגיטלי, "זה ישנה את התמונה לחלוטין".
"בסוף יהיה לנו צ'ק דיגיטלי. כלומר, הצ'ק כולו יהיה כמו כרטיס אשראי ולא נדרש כלל לנייר. הצ'ק יהיה דומה יותר לכרטיס אשראי, אבל עדיין יהיה לו יתרונות משלו – האפשרות למסגרת אשראי נוספת וגמישות בתשלומים מעבר לאלו שמקנה כרטיס האשראי".
לדברי פרמינגר, התשתית כבר קיימת היום, ואחרי המשוכה הראשונה של הסליקה האלקטרונית בין הבנקים, אם בנק ישראל יחליט לקדם עניין זה, נראה כאן תוך זמן לא רב מציאות הרבה יותר מתקדמת ונוחה בענף התשלומים.
עוד על צ'קים ומזומנים:
לפנייה לכתב/ת 
