נאור מול שקד: עימות בלתי נמנע
המכתב החריף שנשיאת העליון שיגרה לשרת המשפטים היה אמנם חריג לאור היחסים ביניהן - אך ההשקפות הסותרות שלהן בנוגע לבחירת השופטים איימו להוביל לסכסוך, במוקדם או במאוחר. יו"ר לשכת עורכי הדין ינסה לפשר
העימות שפרץ בין נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, לבין שרת המשפטים, איילת שקד, בנוגע לבחירת שופטי העליון החדשים, ששיאו במכתב החריף שנאור שלחה אתמול (ה') לשקד – הוא פרק יוצא דופן ביחסים בין השתיים מאז החלו לעבוד ביחד לפני כשנה וחצי, שהיו מצוינים עד כה.
המחלוקות שהיו בין נאור לשקד על בחירת שופטים לבתי המשפט המחוזיים והשלום הסתיימו בפשרות ובוויתורים הדדיים. גם הניהול המשותף של המערכת - הקצאות תקנים, תקציבים ובינוי - היה מצוין.
עם זאת, במהלך השנה הקרובה יפרשו מבית המשפט העליון, על פי הסדר, השופטים צבי זילברטל, המשנה לנשיאה אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן והנשיאה עצמה נאור - והיה ברור שהוויכוח הגדול בין נאור לשקד יתגלע לקראת הליך הבחירה של ארבעת השופטים שיחליפו אותם.
החוק המחייב הסכמה של שבעה מתוך תשעת חברי הוועדה לבחירת שופטים כדי למנות שופט עליון נועד לחייב את השרים, חברי הכנסת, חברי לשכת עורכי הדין ושלושת שופטי בית המשפט העליון להגיע ביניהם להסכמות ולדילים. בכך, הכנסת נתנה גם לשופטי העליון וגם לפוליטיקאים אפשרות ליצור גוש חוסם אוטומטי. הצעת החוק של שקד, שעוררה את הסערה, קובעת שיספיק רוב רגיל, של חמישה מתוך תשעה, ובכך היא מנטרלת את "זכות הווטו" של השופטים.
נאור כתבה לשקד כי הצעתה היא "הצבת אקדח על השולחן". היא הוסיפה כי "מצב דברים זה אינו מאפשר לנו, שופטי בית המשפט העליון החברים בוועדה לבחירת שופטים, להמשיך עמך במהלך של התייעצויות וניסיון מוקדם להגיע להסכמות. לא ניתן לפעול בדרך זו שעה שכללי ההכרעה עשויים להשתנות 'תוך כדי תנועה'".
הנשיאה והשרה החלו לקיים כבר לפני כמה חודשים שיחות גישוש מקדימות לקראת המינויים הצפויים. השרה שקד הצהירה מעל כל במה אפשרית כי היא מעוניינת בבחירת שופטים בעלי זיקה שמרנית, בשם מפלגתה וחוגי הימין. שקד מבקשת למנות שופטים שעיקר עיסוקם הוא הכרעה מהירה בתיקים, אך בעיקר כאלה שאינם מחזיקים בהשקפה שעל פיה "הכול שפיט" כפי שקבע בעבר הנשיא אהרון ברק, ושאינם סבורים שניתן לפסול החלטות שלטוניות בטיעון ש"אינן סבירות".
שקד סבורה שעודף המשפטיזיציה במדינה תוקעת גלגלים במשילות הממשלה, ופסילת חוקי הכנסת על ידי שופטי העליון מחלישה אותה ופוגעת בכבודה. נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, שאינה מגיעה דווקא מהזרם האקטיביסטי - מבקשת למנות שופטים רק על רקע הערכת התאמתם המשפטית ויכולתם להכריע מהר בסכסוכים . מעל הכול היא סבורה ששופט עליון צריך להיות לא רק משפטן מצוין , אלא גם אדם בעל ראייה רחבה ואישיות בולטת. היא מתנגדת בכל תוקף לתיוג שופט כ"שמרן", "אקטיביסט", "ימני", "שמאלני" וכו'.
המרכיב הנוסף - לשכת עורכי הדין
אך ישנו גם גורם שלישי - לשכת עורכי הדין. הלשכה בראשות יושב הראש החדש, עו"ד אפי נוה, כבשה לה מקום מרכזי במגעים, ולא רק בשל היותה בעלת שני נציגים בוועדה. נוה מקובל על שני הצדדים, והוא יהיה גם המתווך במחלוקת העכשווית.
עם זאת, גם ללשכה בעצמה יש אג'נדה. נוה אומר שמכיוון שעורכי הדין של הלשכה הם המשתמשים המרכזיים בשירותי בתי המשפט - היא מבקשת להשפיע. הלשכה תומכת בשנים האחרונות בגישה השמרנית, אך נוה גורס שאמת המידה העיקרית לצורך בחירת כל שופט צריכה להיות מקצועיותו, בקיאותו ויחסו האדיב למתדיינים.
נוה התייחס לסערה הערב, באירוע פרידה לנשיא היוצא של בית המשפט המחוזי בירושלים, השופט דוד חשין ואמר כי "אנחנו לא מאמינים באקדחים. אנחנו משפחה אחת גדולה. הקשר עם מערכת המשפט הוא קשר אמיץ ולא יפגעו בו".
"העובדה שאנחנו ביחסים מצוינים עם שרת המשפטים לא סותרת את זה שאנחנו חברים של בית המשפט ושל הנשיאה שאנחנו אוהבים מאוד מאוד. אולי בסוף אנחנו נהיה המבוגר האחראי כדי להגיע לתוצאות הטובות שכולנו רוצים בהן. בסופו של דבר אנחנו אלו שנהנים או סובלים במערכת המשפט", הוסיף נוה.
מעמדו של שר האוצר, משה כחלון, בבחירת השופטים מעניין אף הוא. כחלון חתום על הסכם קואליציוני המאפשר לו להטיל וטו על כל חקיקה המאיימת על מעמדו של בית המשפט העליון. מכיוון שכחלון הוא אדם עסוק ביותר, מטבע הדברים הוא אינו מעורב וסומך את ידו על ההסכמות בין שקד לבין נאור.
אלא שבאחרונה מהלך כחלון עם בטן מלאה. המועמד היחיד שהוא תומך בו - נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, יוסף אלרון, אינו מקובל על שופטי העליון, והדבר מכעיס אותו ביותר.
במרוצת 15 השנים האחרונות הפכו כל המינויים לבית המשפט העליון לזירת התגוששות בין הדרג הפוליטי למשפטי. בסופו של דבר, לאחר עימותים, מאבקים ואף שבירת כלים – הגיעו כולם להסכמות, במקום ההכתבות של השופטים החברים בוועדה, שהיו מקובלות עד אז.