"מי שרוצה אותי רע, יקבל אותי כזה"
מאדס מיקלסן הוא כוכב בדנמרק, אבל בהוליווד הופיע כאויב של ג'יימס בונד, כחניבעל לקטר הטלוויזיוני, וכיום כנבל הראשי בסרט גיבורי העל "דוקטור סטריינג'" מבית מארוול. בקרוב נראה אותו גם בסרט הבא מ"מלחמת הכוכבים" ובראיון הוא אומר: "זה מטורף שאני בשני הפרנצ'ייזים האלה"
הוא אולי נחשב לסופר-סטאר ענק בדנמרק, ויש לו מעמד מכובד גם בתעשיית הקולנוע האמריקנית, אבל מאדס מיקלסן מעולם לא רצה להיות שחקן. הוא נשאב לזה במקרה מעולם הריקוד. בעצם גם רקדן הוא לא רצה להיות, אבל זה מצא אותו. כיום גם המלהקים של הוליווד מוצאים אותו שוב ושוב, בדרך כלל בתפקידים של נבל מתוחכם. זה קרה בעבר ב"קזינו רויאל" (2006) מבית ג'יימס בונד כשגילם את הקלפן המסוכן לה שיפרה, או בסדרה "חניבעל" בדמותו של חניבעל לקטר. וזה קורה שוב גם כעת בלהיט גיבורי העל החדש של מארוול "דוקטור סטריינג'", בו הוא מככב כמאסטר קאסיליוס.
"אין לי בעיה עם להיות האיש הרע. אם זה מה שהם רוצים ממני, זה מה שהם יקבלו", אומר מיקלסן בן ה-50 בראיון ל-ynet, "זה לא שאני לא מסוגל לדברים אחרים. בסרטים דניים גילמתי את החבר'ה הטובים, גילמתי הומו, גילמתי אנשים מאותגרים חברתית. הכל הולך".
ב"דוקטור סטריינג'", מיקלסן בן ה-50 מופיע בדמותו של מאסטר קאסיליוס, בן מצטיין אך סורר למסדר מסתורי של מכשפים, הנעים בין עולמות אלטרנטיביים ומנסים לגונן על כדור הארץ מאיומים חוצניים. גיבור הסרט הוא ד"ר סטיבן סטריינג', נוירוכירורג מצליח שתאונת דרכים קשה מובילה אותו למנזר למרגלות ההימאליה בשם קומאר טאז'. הוא מחפש שם פתרונות לפגיעה הקשה בידיו, אך זמן קצר אחר הגעתו הוא מגלה שהאתר אינו בית הבראה, אלא גם קו החזית במאבק נגד כוחות אופל שמאיימים להרוס את המציאות שלנו כפי שאנו מכירים אותה.
את החזית האפלה מוביל קאסיליוס שהגיע לקומאר טאז' כאדם שבור שמחפש גאולה, אולם פנה לכוחות האופל אחרי שהבין שישנם דברים שהמכשפת העתיקה (טילדה סווינטון) לא מגלה לו. "קאסיליוס הוא אדם שמחפש את האמת כל הזמן ומוכן לעבור צד כדי לגלות אותה. הוא מאמין שאם הוא ילך בדרך הזאת, אז העולם יהיה יפה יותר וגם כל השאלות שלו ייענו. שמחתי לגלות שהוא לא דמות שמוצגת באופן שטחי, דו ממדי", הוא מודה.
"עדיין אפשר למצוא את הנבלים שהם פשוט רעים, אלה שצוחקים צחוק פרוע כשהם יורים, אבל אני חושב שאנשים למדו את הלקח, והם מבינים כעת שיותר מעניין ליצור דמויות תלת ממדיות, שנבל צריך יותר מאשר מבט מפחיד. זה הכיוון של הכותבים והבמאים כיום. הכותבים צריכים להיכנס לנעליו של הנבל שחושב שהוא בעצם עושה את הדבר הנכון, זה המפתח".
המורכבות של הדמות לא הייתה הדבר היחיד שמשך את השחקן לפרויקט. "ברגע שהבמאי סקוט דריקסון הציג לי את הסרט, הוא סיים כשהוא משתמש במילים קסם וקונג פו מעופף, וזה כל מה שהייתי צריך לשמוע. מדובר בעולם הפנטזיה האידיאלי - כל מה שחלמתי עליו כילד, עשיתי בסרט הזה". הוא מדווח שהגשמת הפנטזיה הייתה לא פשוטה כל כך בגילו: "היה כל כך כיף לעשות את כל הפעלולים האלה. ברור שיכול להיות יותר פשוט אם הייתי בן 25. ביליתי שבועות על שבועות בלחימה. מדובר על יותר מעשר שעות אימונים ביום, שזה קצת להגיע לקצה, אפילו לאנשים בכושר".
פיזיות הייתה תמיד הצד החזק של מיקלסן. הוא התחיל כמתעמל, אחר כך הפך לרקדן. אין לו מושג איך הוא הגיע לריקוד, זה פשוט קרה. "לא דובר על משהו גדול, ביקשו ממני לעשות כמה פליק פלאקים וכאלה, לימדו אותנו כמה תנועות, ופתאום מצאתי את עצמי חצי רוקד בהופעה", הוא נזכר ומשחזר בהומור את ההצעה להצטרף ללהקת מחול: "לא היה לי משהו אחר לעשות בחיי אז הסכמתי. היו שם המון בנות ומעט בנים ואהבתי את זה. בכל מקרה, היה סופר כיף, סופר פיזי. בהדרגה גיליתי שאני דווקא אוהב יותר את הצד הדרמטי של הריקוד מאשר הצד הצד האסתטי, וכך הגעתי למשחק".
כך מתוך קריירת הריקוד החליט מיקלסן להתחיל ללמוד בבית ספר למשחק. הפריצה שלו הגיעה עוד בתקופת הלימודים תודות לניקולס וינדיג רפן ("דרייב") שעבד באותה תקופה על "פושר" - הראשון בטרילוגיית מותחני הפשע שלו. "ניקולס לא רצה שחקנים לסרט שלו, רק אנשים אמיתיים, דיאלוג אמיתי ואותנטי, הרבה אימפרוביזציה. הוא פשוט שנא משחק". מיקלסן לוהק בגלל המראה הקשוח שלו ומאז, הקריירה של הבמאי והשחקן פרצה קדימה עם הפנים לארצות הברית.
בניגוד להוליווד, בדנמרק מולדתו, מיקלסן מקבל את התפקידים הראשיים בסרטים בהם הוא משתתף, כמו הדרמה "ניצוד", שהייתה מועמדת ב-2014 לאוסקר על הסרט הזר. על תפקידו כמורה שמואשם על לא עוול בכפו בניצול מיני של ילדה, זכה מיקלסן בפרס המשחק בפסטיבל קאן.
"כמו כל שחקן, אני מעדיף לשחק תפקיד ראשי. באופן כללי, מתקיים תהליך שהוא מרומם כדמות ראשית. הסרט משרת אותך, הוא בא אליך, הוא משרת את הסיפור שלך יותר מאשר הדמות משרתת את הסרט. המצלמה באה אליך כשאתה בעמדה הזאת. זה לא המקרה כשאתה נמצא בתפקיד משני. אתה שם כדי לדחוף את העלילה, כדי לעזור לדמויות הראשיות, אבל גם עם הדמויות המשניות אני מביא את עצמי כמה שיותר. אני מבין שהוליווד רואה אותי כרגע באור מסוים. אני בסדר עם זה. אני באופן כללי די בסדר עם העולם, אין לי טענות".
מיקלסן גילם את התפקיד הראשי במשך שלוש עונות ב"חניבעל", סדרת הטלוויזיה המדממת של NBC, אשר התחקתה אחר קורותיו של הפסיכיאטר הפסיכופט ד"ר חניבעל לקטר. הסדרה אמנם ירדה נכון לעכשיו מהמסכים, אבל נראה שלמיקלסן אין על מה להתלונן. פרט לתפקיד שקיבל ב"דוקטור סטריינג'", איתו טבל את רגליו בעולם העצום של מארוול, הוא גם עומד לקחת חלק ביקום אייקוני נוסף והפעם ב"רוג אחד", מבית לוקאספילם ודיסני - הסרט החדש בפרנצ'ייז של "מלחמת הכוכבים" אשר אמור לעלות בדצמבר הקרוב למסכים.
רבים כמובן הניחו שגם פה נכון למיקלסן תפקיד של נבל, אולם מסתמן שלא כך הדבר. הוא אמנם מחויב לסודיות, אולם ידוע כבר עתה כי הוא מגלם את גאלן ארסו, אביה של הגיבורה הראשית ג'ין ארסו מנהיגת המורדים (פליסיטי ג'ונס). כמדען שהיה מעורב בתכנון כוכב המוות המקורי, הוא מדליף מידע למתנגדי אימפריית הרשע. "התפקיד שלי הוא חשוב מאוד. הדמות שלי היא לא רעה בעצם, וזה כל מה שאני יכול לומר", הוא אומר, "זה מעניין שכולם רוצים לדעת הכל על 'מלחמת הכוכבים', אבל באותו הזמן הם לא רוצים לדעת שום דבר, ממש כמו ילדים קטנים שלא יכולים לחכות".
גם למארוול וגם ל"מלחמת הכוכבים" מעריצים מושבעים. מה ההבדל ביניהם?
"יש הבדל אחד משמעותי. למעריצים של מארוול יש את חומר הגלם להסתמך עליו, יש להם את הקומיקס שזה התנ"ך שלהם, אז הציפייה שלהם והאכזבה שלהם קשורים לזה באופן ישיר. הם מיד חושבים איך הקומיקס תורגם למסך. למעריצים של 'מלחמת הכוכבים' יש פשוט את האהבה הגדולה לעולם שג'ורג' לוקאס יצר, אבל אין להם מושג מה עומד לקרות, לאן דברים יכולים ללכת. אז הציפייה שלהם היא פשוט להמשיך ולאהוב את מה שקורה ושדברים יתחברו בצורה הגיונית למה שהעולם הזה הביא עימו עד עכשיו".
מיקלסן מבהיר שתגובות המעריצים על הופעותיו בשני הסרטים עדיין לא צצו מן הסתם, אבל הוא עצמו לעתים מתקשה לעכל את המזל שנפל בחלקו. "העובדה שאנחנו מדברים על שני העולמות האלה, היא די סוריאליסטית", הוא מסביר, "כשעובדים על הסרטים נמצאים בתוך מין ערפל. אתה עושה את העבודה שלך ומנסה ליישם את החזון של הבמאי. אבל, אם אני לוקח כמה צעדים אחורה כדי להתבונן, זה נראה לי מטורף לגמרי שאני נמצא בשניים מהפרנצ'ייזים הכי גדולים של עולם הקולנוע ושהם יוצאים לקהל בהפרש של חודשיים בלבד".
אז מה נשאר בעצם אחרי בונד, מארוול ומלחמת הכוכבים?
"לא הרבה וזה די מלחיץ. אני חושב אבל שאשמח מאוד לשחק זומבי. אם למישהו יש איזה תפקיד מעניין של זומבי להציע, שיבוא אליי".
