המוח נגד הסמארטפון
כיצד העובדה שהטלפונים זוכרים במקומנו משפיעה על המוח שלנו? מה התועלת בשינון מידע? וכיצד אפשר לזכור מספרים בשיטה יעילה וציורית?
שינון הוא מסורת עתיקה שאפשר לאתר את מקורותיה כבר במאה העשירית לפני הספירה. כיום, בעידן הטלפונים והאינטרנט, אנחנו צריכים לזכור הרבה פחות פרטים והכל זמין לנו בלחיצה על מסך הסמארטפון. האם באמת כדאי לזנוח את מלאכת השינון בעקבות הטכנולוגיה הזמינה? ואולי מוחנו מתנוון כשאין כבר צורך לזכור שום דבר?
עוד כתבות מאתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מדע בדקה: חשמל מכפות הרגליים ומוח בתלת מימד
המציל כוס חלב אם כאילו הציל עולם ומלואו
קיצור תולדות השינון
נתחיל בסיפור על המשורר היווני סימונידאס שחי במאה החמישית לפני הספירה. ההוגה והנואם הרומי המפורסם, קיקרו, סיפר שסימונידאס הוזמן לארוחת ערב אצל פטרונו סקופאס כדי לדקלם פואמה לכבודו. בסיום הדקלום המשיך סימונידאס, כמנהג המשוררים, בדברי שבח לתאומים קסטור ופולוקס מהמיתולוגיה היוונית. סקופאס, ברגע של רשעות, הודיע למשורר שהוא ישלם לו רק מחצית מהסכום שסיכם איתו, ואת היתרה הוא מוזמן לבקש מהתאומים ש"גנבו לו" את מחצית השיר.
בהמשך הסיפור הודיעו לסימונידאס ששני גברים מחוץ לבניין מבקשים לדבר איתו, אך כשיצא לא ראה איש. בזמן שחיכה בחוץ התמוטטה תקרת הבית וסקאפוס וכל מכריו נמחצו תחת ההריסות. החורבן היה כה מוחלט עד שלא היה ניתן לזהות את גופותיהם של הקורבנות, אך המשורר זכר בדיוק היכן ישב כל אחד וכך איפשר להביא אותם לקבורה נאותה.
סימונידאס הבין שזיכרון פועל בצורה הטובה ביותר כשמפעילים אותו באופן שיטתי וכך המציא את תורת הזיכרון (Ars Memoriae) ואת שיטת הזיכרון המפורסמת ביותר הנקראת "ארמון הזיכרון". או כדברי אנטוניוס בספרו של קיקרו: "רק בעלי הזיכרון החזק יודעים מה הם הולכים לומר, כמה רחוק הם יקחו זאת, איך יאמרו זאת, אילו נקודות כבר נענו ואילו נשארו".
אחד מהאנשים שפחות התרשמו מהטכניקות של סימונידאס אמר לעומת זאת, "אעדיף טכניקה לשכחה, מפני שאני זוכר את מה שאיני רוצה לזכור ואינני יכול לשכוח את מה שברצוני לשכוח".
בין שהסיפור נכון ובין שלא, זה התיעוד הראשון של אומנות השינון. עם זאת, נראה שאנשים נהגו לשנן פרטים ועובדות שנים רבות קודם לכן. הבודהיזם, ההינדואיזם והיהדות הסתמכו רבות על שינון טקסטים כחלק ממסורת אורלית של לימוד והעברת הידע מדור לדור. הדקלום הוודי (Vedic chant) של ההינדואיזם הוא כנראה המסורת האורלית הקדומה ביותר שעדיין קיימת בימינו, ושורשיו טמונים כבר במאה העשירית לפני הספירה.
כוחו של שינון
מדע הזיכרון נכלל בתחום הנוירו-קוגניציה, המשלב את חקר הפסיכולוגיה של התפיסה האנושית וחקר המוח. התחום הזה מתפתח בלי הרף. חוקרים מאירלנד הראו לדוגמה ששינון משפר את הזיכרון של מבוגרים. 40 אחוז מהאנשים מעל גיל 60 סובלים מירידה בכושר הזיכרון. החוקרים ביקשו מ-24 גברים בריאים בני 70-55, שהתבקשו לשנן כ-500 מילים בשבוע, בדמות פואמות, קטעי פרוזה, כתבות עיתון וכו' במשך שישה שבועות. לאחר מכן נחו תקופה דומה. הנחקרים ביצעו כמה מבחני זיכרון, ונמדדו הרמות של שלושה מוליכים עצביים במוחם הקשורים לזיכרון ולבריאות תאי העצב. אמנם מיד לאחר השינון לא נמצא שינוי משמעותי, אך אחרי המנוחה חל שיפור הן באיכות הזיכרון והן ברמות המוליכים העצביים. המחקר הראה שאפילו בגיל מבוגר, שינון משפר את תפקוד המוח.
מחקרים אחרים בדקו אם הטכנולוגיה המודרנית פוגעת באיכות הזיכרון שלנו. לפני כשני עשורים כולנו עוד היינו חייבים לזכור מספרי טלפון רבים, אבל זה השתנה מאוד. במחקר בארה"ב השיבו 44 אחוז מהנשאלים שהטלפון החכם זוכר דברים בשבילם. יתר על כן, רק 34 אחוז מההורים שהשתתפו במחקר יכלו להתקשר לאחד מילדיהם בלי לבדוק לפני כן את המספר במכשיר.
מחקר נוסף שנערך בארה"ב על 28 משתתפים גילה דבר נוסף, שאולי ידאיג אתכם אם אתם מכורים לאינסטגרם. מתברר ממנו שאנשים מתקשים יותר להיזכר בדברים שצילמו, מאחר שהם מסתמכים על התמונה בתור הבסיס לזיכרון שלהם מהאירוע.
קצת קשה לערוך מחקרים מקיפים על השפעות הטכנולוגיה על הזיכרון שלנו, מאחר שאין עדיין אנשים זקנים שהשתמשו בטלפון סלולרי מגיל צעיר. עם זאת, התוצאות הראשוניות ממחקרים שנערכו עד כה מראות שהמצב אינו מזהיר, וששינון יכול להעניק למוחנו את התרגול הנחוץ לנו כדי לשמור על כושר הזיכרון גם בגיל מבוגר.
שננו זאת בעצמכם
אתם שואלים את עצמכם אולי "איך שינון יכול לעזור לי בחיים?" התשובה ברורה. היכולת הזאת תורמת רבות בלימוד חומר למבחן בבית הספר ובאוניברסיטה, משפרת את היחסים החברתיים באמצעות זכירת שמות של אנשים חדשים, מאפשרת ללמוד שפה זרה ועוד הרבה. אני עצמי התחלתי להתעניין בטכניקות שינון כשהתחריתי בחבר בשינון כמה שיותר ספרות של המספר פאי (3.141…). אני זכרתי 100 ספרות והוא עקף אותי בקלות וזכר כמעט 300. את כל זה עשינו שנינו בתוך שעות ספורות מתחילת התחרות.
יש שיטה מפורסמת לשינון מספרים שאנסה ללמד כאן. היא יעילה במיוחד כשרוצים לזכור מספרי טלפון בקלות רבה. השיטה נקראת באנגלית The major system, והמציא אותה המתמטיקאי והאסטרונום הצרפתי בן המאה ה-17 פייר הריגון (Hérigone). אציג כאן את השיטה בגרסתה הפשוטה ביותר.
בשיטה הזו יש להפוך כל ספרה במספר לעיצור לפי הטבלה הבאה:
0: ס, ז, צ
1: ת, ט, ד
2: נ
3: מ
4: ר
5: ל
6: ש
7: ק, ג, כּ (דגושה)
8: ח, כ (לא גדושה)
9: פ, ב
לאחר מכן יש להפוך את העיצורים למילים. ניתן להוסיף למילים כל אות שלא נמצאת ברשימה (א, ה, ו, י, ע). השלב האחרון הוא להמציא סיפור מהמילים. השיטה מסתמכת על העובדה שהמוח האנושי זוכר סיפורים ותמונות הרבה יותר טוב מאשר מספרים, ולכן אנו מנצלים את היתרון הזה כדי להמיר את המספרים לסיפור. לבסוף, כדי לשחזר את המספר, כל שעלינו לעשות הוא להיזכר בסיפור ולהשתמש בטבלה כדי לשחזר את המספרים.
הבה ננסה לשנן את מספר הטלפון של מכון דוידסון לחינוך מדעי: 08-9378300.
מה-0 הראשון אפשר להתעלם, מפני שזאת קידומת שקיימת בכל המספרים שאינם ניידים (במספרים סלולריים אפשר להתעלם מהתחילית 05 מאותה סיבה). 89 יכול להיות למשל חוף (8=ח ו-9=פ). 37 יהיה מכה. 83 יהיה חומה. 00 יהיה סוס. עכשיו נשאר לנו להמציא סיפור. ככל שהסיפור יהיה ציורי יותר כך יהיה קל יותר לזכור אותו.
נניח שאתם מגיעים למכון דוידסון, פותחים את הדלת ורואים להפתעתכם שבתוך הבניין המדריכים נהנים מחוף פרטי. אתם יושבים להנאתכם על ערסל על החוף, ופתאום מישהו נותן לכם מכה בראש. אתם מתעוררים מחוץ לחומה, ואז רואים עדר סוסים רצים על החומה המקיפה את המכון. אתם מבינים שכנראה מכון דוידסון הוא מקום עוד יותר מעניין ממה שחשבתם, וחוזרים הביתה מבולבלים.
נסו את השיטה בעצמכם. אתם מוזמנים לכתוב את הסיפור שלכם בתגובות למטה. בהצלחה!
דניאל זיידמן, דוקטורנט במכון ויצמן למדע וכתב באתר מכון דוידסון
לפנייה לכתב/ת 
