במקום לקטר: כך גם אתם תשפיעו על הסביבה

פסגת אקלים הולכת ופסגת אקלים באה, ממשלת ישראל מאשרת תוכניות, מאוד מצומצמת, להפחתת פליטות גזי חממה, השר התורן להגנת הסביבה ואפילו ראש הממשלה בכבודו ובעצמו חותמים על הסכמים בינלאומיים מחייבים, ובפועל לא קורה, כמעט, שום דבר. אולם בעוד שאצלנו העניינים מדשדשים, בעולם כולו מתקדמים בצעדי ענק.

לטורים נוספים של פרופ' עדי וולפסון

כשאנחנו בקושי מגיעים לכמה אחוזים של חשמל המיוצר על ידי אנרגיות מתחדשות, אנרגית שמש או אנרגית רוח, ומתכננים להחליף חלק מהפחם המזהם לייצור חשמל בגז טבעי, שמזהם פחות אבל מזהם, קוסטה ריקה כבר מייצרת כ-100% מהחשמל שלה מאנרגיות ירוקות. כשאצלנו סוגדים לאלוהי הרכב הפרטי ובכל שנה המכירות שוברות שיאים והפקקים בכבישים גם, ממשלת גרמניה ממשיכה לפתח תחבורה ציבורית וקיבלה לאחרונה החלטה לאסור את השימוש ברכבים מונעי דלקים מאובנים במדינה אחרי שנת 2030. ובזמן שאנחנו נלחמים במחירי הדיור, שבמקום לרדת רק עולים, בצרפת עבר לפני שנה חוק חדש על פיו כל גג של מבנה מסחרי חדש יהיה מכוסה בצמחיה או בפאנלים סולאריים.

אפשר לקטר ולהתלונן, כיצד אנחנו שוב נשרכים אחר שאר המדינות? כיצד משרדי הממשלה והגופים הגדולים במשק לא עושים מספיק? ואיך אנחנו מפספסים שוב ושוב הזדמנויות? כל זה יהיה נכון, אבל עזבו אתכם רגע מפסגות אקלים מצוחצחות ומהחלטות ממשלה, ותחשבו איך כל זה קשור אליכם? מה אתם יכולים לעשות? ומה אתם מפסידים או מרוויחים?

צריך לשנות הרגלים

גזי חממה נפלטים כמעט בכל פעולה שאנחנו מבצעים: הכנת כוס קפה, נסיעה באוטו או ברכבת, צפייה בטלוויזיה, צריכה של מוצרי מזון או של בגדים ועוד. אבל המשמעות של הפחתת הפליטות אינה להפסיק לעשות את כל אלה או להפסיק לחיות, אלא לחשוב מחדש על מה שאנחנו עושים ולבחון אם אפשר לעשות זאת אחרת. מרבית הפעולות שאנחנו מבצעים ביום יום הן כתוצאה מהרגל, ולכן להרגלים יש חשיבות רבה והשפעה משמעותית על היכולת שלנו לתפקד כבני אדם וכחברה. הרגלים חוסכים הרבה זמן ואנרגיה ומאפשרים לנו להתפנות לפעולות חדשות וללמידה חדשה ולא לבזבז זמן ומאמץ ללמוד שוב מחדש כל דבר, הם מקנים לנו ביטחון והם הופכים את החיים פשוטים יותר. אולם עם כל היתרונות המבורכים של הרגלים, ברגע שרכשנו אותם, קשה מאוד ל"שבור" אותם או לשנות אותם, ופעמים רבות ההרגלים מוטמעים בנו ואנחנו מבצעים אותם גם כשאנחנו לא רוצים. והאמינו לי, לשנות הרגלים זו משימה מורכבת לא פחות מלמנוע את הגרעין האיראני או להוריד את מחירי הדיור.

מרבית פליטות גזי החממה שלנו נובעות ממגזר האנרגיה (כ-65%), ממגזר התחבורה (20%) וממגזר הפסולת (10%). כלומר מרבית הפליטות נוצרות בשריפה של דלקים, שפרט לפליטה של פחמן דו-חמצני, שהוא גז חממה, מובילה גם לפליטה של שלל מזהמי אוויר, ואלה גורמים למחלות רבות. לכן, הפחתת הפליטות במגזרי האנרגיה והתחבורה משמעה גם הפחתת זיהום האוויר באופן משמעותי ושיפור של איכות החיים ולא רק של איכות הסביבה. כמו כן, חסכון באנרגיה והפחתת השימוש בדלקים מובילים גם לחיסכון כלכלי.

בנוסף, שינויי האקלים אחראיים לשלל איומים גלובליים, מרעב ומלחמות, דרך פלישה של מינים זרים ונדידת עמים, ועד לשינוי בתנובת היבולים שיגרום לעליה במחירי הסחורות, למשל התירס, החיטה הקקאו והקפה, והפחתת פליטות גזי החממה תוכל למנוע את כל תרחישי האיימים הללו. נכון, אנחנו לא מחליטים מה יהיה תמהיל הדלקים בייצור החשמל או אם תהיה או לא תהיה תחבורה ציבורית בשבת, למרות שיש לנו בהחלט השפעה גם על כך, אבל אנחנו יכולים להחליט לתלות את הכביסה בחוץ במקום להפעיל באופן אוטומטי את המייבש, ולחסוך כ-20% מהפליטות הכרוכות במחזור החיים של הבגד, לקחת נוסע נוסף ברכב ולהקטין את הפליטות לנוסע ב-50%, ובעיקר להפוך את האיום הסביבתי להזדמנות.

מפריז למרקש

אתמול (יום שישי), ב-4.11.16, נכנס לתוקף הסכם פריז. בהסכם, שנחתם בתרועה גדולה בפסגת האקלים האחרונה בדצמבר 2015 על ידי כ-200 מדינות, הוחלט על הפחתת פליטות גזי חממה כך שהעלייה בטמפרטורה הממוצעת עד שנת 2100, יחסית לזו שנמדדה לפני המהפכה התעשייתית (כ-200 שנה), תעמוד על 2 מעלות במקום על 4.5 מעלות.

בהמשך השבוע, ב-7.11.16, תתכנס פסגת אקלים חדשה במרקש שבמרוקו. הפעם על הפרק הצגת תוכניות פעולה: כיצד להיגמל מהשימוש בדלקים מאובנים לייצור חשמל ובמגזר התחבורה, ולהטמיע טכנולוגיות חדשות שיאפשרו התייעלות אנרגטית ושימור אנרגיה. אבל אנחנו יכולים לנצל את השבוע הקרוב כדי לשנות הרגלים: לעשות סקר פליטות אישי - כמה חשמל או דלק אנחנו מבזבזים שלא לצורך, וכמה באמת אנחנו משתמשים בכל מה שאנחנו קונים?. להחליט על שינוי אחד - למשל להפעיל את מכונת הכביסה על 30 מעלות במקום על 40 מעלות (ולחסוך 15% מהפליטות) או ללכת עם הילדים ביום שישי בבוקר לבית ספר במקום לנסוע ברכב, ולהשפיע.