שתף קטע נבחר

פרשת המזוודה של שינדלר: צו הירושה לא קביל בישראל

מסמכים של חסיד אומות העולם הנמצאים ב"יד ושם" עומדים זה 3 שנים במרכז מחלוקת מול היורשת של אשתו. ביהמ"ש קבע כעת: דרוש צו ירושה ישראלי

בבית המשפט המחוזי בירושלים נמשכת המחלוקת בתביעה סביב הבעלות על מזוודת מסמכים של חסיד אומות העולם אוסקר שינדלר : היורשת של אשתו המנוחה אמילי תובעת לקבל את תכולת המזוודה, שלטענתה הוברחה לארץ באופן לא חוקי וניתנה למוזיאון "יד ושם". אולם בשבוע שעבר קבע השופט דניאל טפרברג כי צו הירושה שהיא מציגה אינו קביל בארץ, וכדי להמשיך בתביעה עליה להוציא צו ירושה ישראלי.

 

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

 

שינדלר ואשתו אמילי, שהוכרו כחסידי אומות עולם לאחר שהצילו יותר מ-1,200 יהודים במלחמת העולם השנייה, היגרו אחריה לארגנטינה וזמן מה לאחר מכן נפרדו. שינדלר חזר לגרמניה ואשתו נשארה בבואנוס איירס, שם התיידדה עם פרופ' מרתה אריקה רוזנברג, שירשה את רכושה של שינדלר עם מותה ב-2001.

 

התביעה שהגישה רוזנברג נסובה על מזוודת מסמכים, שנמצאו בסוף שנות ה-90 על ידי ילדיה של המאהבת המנוחה של שינדלר, אמי שטהאר. הם מסרו את המסמכים לעיתון הגרמני "שטוטגרט צייטונג", שפרסם חלק מהם ב-1999. בעקבות הפרסום דרשה אמילי שינדלר לקבל את המזוודה, אבל העיתון מיהר "להבריח" אותה לישראל ולהעבירה ל"יד ושם".

 

בתביעה שהגישה רוזנברג לפני כשלוש שנים היא דרשה לקבל מ"יד ושם" את המזוודה, שלדבריה הובאה לישראל באופן לא חוקי. היא הסתמכה על צו ירושה גרמני שהכיר בה כיורשת היחידה של האלמנה אמילי, וביקשה להכיר בו כ"פסק דין זר" שאפשר לאכוף בישראל.

 

הרשות המנהלת את "יד ושם" ביקשה לדחות את רוזנברג בטענה שמבחינה משפטית לא ניתן לאכוף את צו הירושה בישראל. בנוגע לרכוש עצמו טען המוזיאון כי הדרך שבה הגיעה המזוודה לישראל כלל אינה רלוונטית, ולפני הכול על רוזנברג להוכיח שאמילי שינדלר הייתה היורשת היחידה של אוסקר, בהתחשב בכך שהם נפרדו ונולדו לו ילדים מחוץ לנישואים.

 

בתגובה טענה רוזנברג שאותם יורשים לכאורה נולדו לפני שהדין הגרמני הכיר בזכויות הירושה של ילדים מחוץ לנישואים, מה גם שלא ברור אם הם עודם בחיים ומעוניינים להשתתף בהליך זה.

 

השופט דניאל טפרברג הסכים עם "יד ושם" בהקשר זה וקבע כי בישראל של היום לא ניתן להתעלם מזכויותיהם של ילדים שנולדו מחוץ לנישואים רק משום שהעיתוי שבו נולדו פעל לרעתם בזמנו. לגופו של עניין הוא הוסיף שרוזנברג לא הוכיחה שאמילי שינדלר הייתה בעלת המזוודה והמסמכים, כך שהמחלוקת המהותית לגבי הבעלות על הרכוש אינה פתורה.

 

גם אם היה אפשר להניח שהתובעת זכאית לרשת את הרכוש, הוסיף השופט, היא לא הצליחה להוכיח שצו הירושה עונה על התנאים של "פסק חוץ" בהתאם לחוק אכיפת פסקי חוץ, ומשכך לא ניתן ליישם את האמור בו. לקביעות אלה הצטרפה גם הבעייתיות מול ילדיו של שינדלר מחוץ לנישואים, שגם הם זכאים לטעון לזכאות בירושת אביהם המנוח.

 

על כן קבע השופט טפרברג שכתנאי להמשך בירור הבעלות ברכושו של אוסקר שינדלר, על רוזנברג להוציא צו ירושה ישראלי שיפורסם בציבור, במטרה לאפשר לילדים לטעון את טענותיהם ולקבוע את זהות היורשים.

 

  • לקריאת ההחלטה המלאה – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ התובעת: עו"ד נאור יאיר ממן
  • ב"כ הנתבעת: עו"ד דוד נ' שומרון
  • עו"ד אלה שיינפלד עוסקת בדיני משפחה וירושה
  • הכותבת לא ייצגה בתיק

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים