1.5 מיליון ש' להורי בן 13 שנהרג באתר חציבה

חבורת נערים הגיעה לשחק בכרם זיתים במועצה המקומית בענה, ואחד מהם נפל במדרון שנוצר מעבודות במקום. ביהמ"ש הטיל את רוב האחריות על המדינה

עו"ד פליקס גרובשטייןפורסם: 07.11.16 , 19:10

בית משפט השלום בעכו קבע לאחרונה שמשפחתו של נער בן 13 שנהרג ב-2008 בנפילה באתר חציבה במועצה המקומית בענה, תפוצה בכ-1.5 מיליון שקל. מרב הנזק ישולם על ידי המדינה, האחראית על החציבה, והשאר על ידי המועצה המקומית ובעלי שטח פרטי סמוך.

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע הטראגי התרחש לפני שמונה שנים. שני בני דודים וחבר משותף נפגשו בכרם זיתים שנמצא במעלה חלקה פרטית בשטחה של המועצה, הממוקמת מעל לשטח בבעלות המדינה, שבו בוצעו בעבר עבודות חציבה באישורה. הנערים אכלו ושתו, ובשלב מסוים החליט אחד מהם למתוח את בן דודו: הוא התחבא מאחורי הסלעים על סף מדרון, מעד ונפל אל מותו.

תביעה

דרס למוות ילד – וישלם מכיסו כ-900 אלף ש'

עו"ד סיגל רייך-הלל

נהג ש"חלטר" בהסעות בשכר לא היה מבוטח בהתאם. כשפגע בבן 11 בג'סר א-זרקא, קבע בית המשפט שנטל הפיצוי לא ייפול על חברת הביטוח שלו

דרס למוות ילד – וישלם מכיסו כ-900 אלף ש'

ב-2009 הגישו הורי הנער תביעה לפיצוי כספי נגד המדינה, שלטענתם אחראית לעבודות החציבה שהביאו ליצירת מדרון תלול, ונגד המועצה המקומית בענה ובעלי החלקה הפרטית.

הנתבעים הגיבו בהאשמות הדדיות ושלחו הודעות צד שלישי האחד נגד השני. המדינה טענה שלא היה קשר בין עבודות החציבה לבין המדרון שממנו נפל הנער. בעלי החלקה טענו שגידור לא היה מסייע משום שהייתה מכת גניבת מתכות באזור, ואילו המועצה המקומית טענה כי לא ידעה שילדים נוהגים להגיע למקום.

השופטת ג'ני טנוס קבעה שהמדינה היא האחראית העיקרית לתאונה (80%). לדבריה, הוכח שהמדרון התלול והמסוכן אינו טבעי, ונוצר בעקבות עבודות החציבה שבוצעו בהרשאת המדינה. היא הוסיפה שהמדינה נהגה בהפקרות והתרשלה כשהותירה את השטח המסוכן פרוץ אף שידעה כי יש בקרבתו שטח מאוכלס, וכשלא הציעה לבעלי החלקה סיוע באבטחת המקום.

באשר לבעלי השטח נפסק כי גם הם לא נקטו אמצעים מספקים כדי למנוע כניסה לשטח, ולכן עליהם לשאת ב-10% מהאחריות לנזקי הנער. 10% אחריות נוספים יוחסו למועצה המקומית, שהיתממותה לא התקבלה ונקבע כי היה עליה לפעול לאיתור סכנות בשטחה ולדעת שהמתחם המדובר מהווה מקום בילוי לילדים ונוער.

השופטת טנוס אמדה את שווי הנזקים שנגרמו למנוח, בהם כאב וסבל, אובדן יכולת השתכרות והפסדי פנסיה. לאחר בחינת הראיות שהובאו לכל ראש נזק שנתבע, היא החליטה שלעיזבון הנער המנוח מגיע פיצוי של 1.725 מיליון שקל, שממנו יש להפחית 10% אשם תורם. זאת משום שלטעמה היה הנער צריך להיזהר ולצפות את הסכנה הנשקפת מהמדרון.

בסופו של דבר, השופטת חייבה את הנתבעים לשלם לתובעים 1,552,500 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד – בהתאם לחלוקת האחריות ביניהם. הודעת צד שלישי שהגישה המועצה המקומית נגד חברת הביטוח שלה "כלל" התקבלה, וזו תצטרך להחזיר לה את הפיצוי שתשלם.