אי אפשר שלא להתאהב בה

בשיתוף מלכת המדבר

בעוד בארץ עוברים לשעון חורף ואירופה נכנסת לתרדמה עמוקה של מספר חודשים, אי שם מעבר לאוקיינוס, בצידו השני של הגלובוס, מתעוררת לחיים ארץ האביב הנצחי, עלמת החן הנאווה של מרכז אמריקה, שבתקופה זו של השנה היא מסבירת פנים באופן מיוחד.

(צילום: זומינג סלאבין קורן)

זה הזמן לצאת לאביב של גואטמלה? הירשמי למלכת המדבר

גואטמלה ניחנה בכל אותן מעלות שהופכות יעד טיול למנצח – היא קומפקטית, האקלים בה נעים ונוח לאורך מרבית חודשי השנה, מגוון הנופים עצום ומרהיב, חלק ניכר ממוקדי העניין מרוכזים במרחב גיאוגרפי מצומצם, האוכלוסיה מסבירת פנים, התרבות עשירה וייחודית והתחושה שמתקבלת היא של מסע בתוך תמונה שהעין והלב אינם שבעים מלהכיל.

(צילום: זומינג סלאבין קורן)

כשיוצאים לטיול גיאוגרפי שמטבעו, בניגוד לטיול תרמילאי, הוא מוגבל בזמן, עומד לו האתגר שבבניית מסלול שיצליח בפרק זמן קצר, להעביר את חוויית המקום בצורה מיטבית.

אחרי פחות משבועיים של מסע כמו בתוך גלויה, החוויה כה ממלאת, מרעננת ועוצמתית, עד שהנפש מתקשה להינתק מהמקום וכבר מייחלת להזדמנות הבאה לחזור.

אז מה יש בו במסע?

אתרי טבע פלאיים

סמוק שמפיי (semuc champei) - גן עדן עלי אדמות - כששמעתי שהנקודה הראשונה אליה נגיע במסע היא סמוק התפלאתי. להתחיל בסמוק זה להגיע לגן העדן עליי אדמות - נקודת פתיחה מאוד גבוהה ומחייבת.

זוהי אחת מפינות החמד היפות שיש, אזור משופע בתופעות קארסטיות בו נהר הקהבון יוצר גשר גירני שעליו נקוו בריכות טורקיז מרהיבות ביופיין, עטופות בגלימה מרשימה של צמחיית ג'ונגל עבותה. בבריכות ניתן לשחות ולשכשך, לצאת לראפטינג או שייט אבובים במורד הנהר, לעלות לנקודות תצפית עוצרות נשימה בג'ונגל או לבלות במחיצת האוכלוסיה המקומית ולחזות בתהליך המסורתי של ייצור השוקולד.

(צילום: זומינג סלאבין קורן)

פואנטס חאורחינס (fuentes georginas) - שיא נוסף בטיול התרמילאים שלי שנכלל במסלול המסע הוא המעיינות החמים . גואטמלה יושבת על סדרה של שברים גיאולוגיים פעילים שגורמים להתפרצויות הרי געש, רעידות אדמה וגם להתהוותם של מעיינות חמים.

המעיינות של פואנטס הם סדרת בריכות מים בטמפרטורות שונות שנמצאות אי שם בהרים בקרבת העיר קצאלטננגו. גולת הכותרת היא להגיע לפנות ערב, כשהאתר מתרוקן ממבקרים, לבלות את שעות הערב במים החמים ולהישאר ללון בבקתות האבן הסמוכות.

הר הגעש פקאיה (pacaya) להעפיל על הר געש פעיל - עשרות הרי געש יש בגואטמלה, פקאיה הוא אחד משלושת הפעילים שבהם. חוויית הטיפוס על הר געש פעיל, עם נוף ירחי סביב ולוע שפולט עשן ואש היא חוויה מיוחדת במינה. באיזה עוד מקום ניתן להצית סיגריה במגע עם סלע או לחמם עליו מרשמלו?

(צילום: יפעת אוסטר)

אגם אטיטלן (lago Atitlan) - נחשב לאחד האגמים היפים בעולם, ולא בכדי. מעליו מתנוססים ברוב הדר שלושה הרי געש (שעל חלקם אף ניתן לטפס), על גדותיו סביב פזורים 16 כפרים שמיושבים על ידי בני 3 קבוצות אתניות שונות הנבדלות זו מזו בלבוש ואף בדיאלקט (ניב) אותו הן דוברות. לכל כפר מיומנויות וייחוד משלו. ההתניידות סביב האגם נעשית לרוב בסירה פרטית או במעבורות שמשייטות במימיו.

האזור המנותק של משולש אישיל (Ixil triangle) - גואטמלה היא מדינה שלמעלה ממחצית מתושביה הם ילידים טהורי גזע וכ 40% נוספים הם מסטיסוס (בני תערובת). ככל שנתרחק מאזור גואטמלה סיטי ומן המרחב המתוייר, נכנס אל אזור כפרי בו אחוזי האוכלוסיה הילידית גבוהים במיוחד.

דבר זה משליך על אורח החיים המסורתי, מלאכות היד השונות והדיאלקטים הייחודיים לכל אחת מ-21 הקבוצות האתניות של בני המאיה, שהם חלק מגואטמלה של היום.

(צילום: יפעת אוסטר)

מפאת הריחוק ובעיית הנגישות, מרבית המטיילים יעדיפו להתמקד באזור הדרום מערבי של המדינה בו נמצאים מבחר מוקדי העניין, אך מסע ג'יפים הופך את הגישה לאזור לאפשרית ופשוטה יותר. הדרך לשם, מאפשרת הצצה אל תוך חיי היומיום של התושבים, שקופת החולים המקומית שלהם סגורה כבר מספר חודשים מפאת קיצוצים בתקציב ובחצרות בתי הספר היסודיים מתנדבות אימהות להגיש דייסה חמה לילדים וזו תהווה את עיקר מזונם עד שעות אחר הצהריים המאוחרות.

אותו אזור מנותק שנקרא משולש אישיל מורכב משלושה כפרים שהמרכזי שבהם הוא נבאח, בו מתקיים פעם בשבוע שוק גדול וססגוני בו נמכרים בעלי חיים, מוצרי יסוד, מרקחות וחפצי פולחן, מלבושים, כלי עבודה ומה לא. בימי חג מתמלאת הכיכר המרכזית הגדולה בתכונה רבה ובצבע.

(צילום: זומינג סלאבין קורן)

במהלך 30 שנות מלחמת האזרחים שהסתיימה רשמית לפני 20 שנה, בשנת 1996, סבל האזור הזה מפגיעות רבות של הצבא ועד עצם היום הזה תושבי האזור אינם נותנים בנקל אמון במבקרים זרים.

אך ההזדמנות לראות מקום בו הזמן כמו עמד מלכת היא יוצאת מן הכלל. להיכנס לבתיהם הפשוטים ואפופי העשן של בני הכפר צ'אחול, לראות את הבנות הצעירות שמפליאות לארוג בנול המתניים המסורתי את ההואיפיל (huipil) – החולצה המסורתית שלהן, עליה יעמלו יום יום במשך חודשים רבים, ולראות את הטמסקאל, החדרון הצר שמיועד להיטהרות פיזית ורוחנית, שעודנו פעיל - זוהי חוויה מיוחדת במינה ובלתי נשכחת.

אחד משיאי המסע הבלתי מעורערים הוא טכס שמאני עוצמתי במיוחד שעוברת הקבוצה לאחר הליכה ממושכת ומאומצת שמובילה בסופה למקום מקודש המיועד לטקסים אלו – לגונה צ'יקבאל (laguna Chicabal) - מדובר בלגונה הנמצאת במרומי לועו של הר געש, אפופת מסתורין וכישוף, המתכסה ונגלית חליפות על ידי שמיכת עננים שבאופן מיסטי באים והולכים בדיוק במקומות הנכונים במהלך הטכס שמועבר כולו על ידי שמאנית כאריזמטית ומנוהל לפי כל כללי טכס האש הקבועים.

(צילום: רונית בן ארי)

הסימטריה מלאה ובמהלך הטכס נלחשים לחשים ומופנים תחנונים אל האבות הקדמונים של בני המאיה. גם הציניקנים הגדולים וכל קטני האמונה יתקשו להסביר את שקורה במהלך הטכס שיהפוך לאחת מנקודות הציון המרכזיות שלנו באינטימיות הקבוצתית ובהבנה עמוקה יותר את מנהגי המקום.

טבילה בבריכות טורקיז, טיפוס מאתגר לתצפית מרהיבה על הג'ונגל, שייט אבובים, טיפוס במעלה הר געש, שייט מפנק באחד האגמים היפים בעולם, בילוי לילי במעיינות חמים, ביקור באחד מהנידחים שבמחוזות גואטמלה וחווית בלתי אמצעית של טכס שמאני עוצמתי. כל אלה הן חוויות יוצאות מגדר הרגיל, מגבשות ומאפשרות הצצה אל עולמות אחרים וגם התבוננות שונה על החיים שלנו. אך הן עדיין חוויות שניתן לתאר במילים.

(צילום: רונית בן ארי)

מה שהופך את המסע לדבר שקשה לתארו במילים הן דווקא החוויות שמעבר – החיבורים האנושיים, התחושות והרגשות.

בנקודה מסויימת, מתפצל המסע לצוותים קטנים ומבלה שעות ארוכות עם משפחות מקומיות מארחות. הם מבלים ערב שלם יחד, יושבים סביב אותו שולחן אוכל ומכירים את כל בני המשפחה ואת סיפוריהם.

העובדה שאנו נציגות ארץ הקודש, המקום בו חיי ופעל ישו, משמעותית במיוחד למקומיים שרובם נוצרים אדוקים, נצר למורשת של הכובש הספרדי שהשתלט על האזור לפני כ-500 שנה. האהבה של הגואטמלים לישראל ולישראלים היא עצומה אף שהם בעצמם לא יודעים להסביר מדוע. את התחושות איתן חוזרות הבנות ממפגש אינטימי שכזה, קשה לתאר במילים. זו חוויה שצריך לחוות על מנת להבין. יחסי החברות והקירבה שנרקמים בפרק זמן כה קצר אומרים את הכל.

ואולי הדובדבן האמיתי שבקצפת הוא הצוות המקומי.

(צילום: רוני ששון)

כשביקשתי מברונסון, המדריך הגואטמלי המקומי לסכם לי את חוויית הביקור שלו

בארץ הוא כתב לי כך: "ישראל היא הרבה רגשות – ארץ האלוהים. חוויית חיים. קשה לתאר במילים. אני עדיין מעבד את התחושות הרוחניות, הריגשיות, ויותר מכך, את החוויה של המפגש עם החברה הישראלית – אנשים נפלאים ואיכותיים. למדתי את משמעותה של אהבה, מה פירוש לפתוח את לבך ואת ביתך, אנשים שדואגים לעשות עבורך הכל ולתת מעצמם את הטוב ביותר – לחלוק את ביתם, את משפחתם ואת מזונם. זו חוויה ייחודית שאין שניה לה.

"בגואטמלה, בלי לדעת את הסיבה, אנחנו אוהבים את ישראל. אני, עכשיו, מבין למה. בלי יכולת להסביר את זה, אלא רק לחוש. ישראל היא רגש."

אם כך, צוות גואטמלה חזר והבין מהו מסע שכולו אהבה.

נירית גפני היא מדריכת טיולים באמריקה הלטינית ומובילת מסעות מלכת המדבר

בשיתוף מלכת המדבר