השיטה שתגרום לילדים להפסיק לריב
הילדים מתחילים לריב ואתם ישר מקבלים את תפקיד הבורר בניסיון להרגיע את השטח, אבל הפתרון הזה מחזיק לזמן קצר. אז מה עושים ואיך גורמים להם לפתור בעיות ביניהם בכוחות עצמם?
נועה בת החמש בונה מגדל מלגו, מרוכזת ושקטה. יובל בן השבע, מביט באחותו ומחליט לפרק לה את המגדל מתוך שעמום. נועה אומרת לו - "זוז מפה". הוא לא עונה וממשיך להרוס לה את המגדל. נועה אומרת לו - "אתה מפריע לי, תפסיק", והוא ממשיך ומושך לה בשערות. נועה מתחילה לבכות וקוראת לאמה. האם מגיעה ושואלת מה קרה. "זה הוא התחיל, הוא גם משך לי בשערות", ענתה לה נועה. "למה משכת לה בשערות? למה הכאבת לה? אתה יודע שהיא עוד קטנה", אומרת האם לבנה.
האם יש בית שלא מתקיימות בו מריבות יומיומיות בין הילדים? האם יש הורים שהמריבות הבלתי פוסקות בין ילדיהם אינן מפריעות להם? האם יש הורים שיכולים להמשיך בעיסוקיהם, בעוד שבחדר השני מתרחשת מלחמה בין ילדיהם? האם יש הורים שאינם מגיעים לאחר כמה דקות כדי לבדוק, לברר מי התחיל ולהעניש או להפריד בין הילדים?
לרוב המריבות בין האחים פורצות בשל סיבה אובייקטיבית של ניגוד אינטרסים ביניהם, למשל: האחד רוצה להאזין למוסיקה, בעוד אחותו רוצה להכין שיעורי בית בשקט. המריבות בין האחים מגיעות בעיקר כדי למשוך את תשומת ליבם של ההורים. לעיתים באות המריבות לבדוק את ההורים, עד איזה גבול אפשר להגיע איתם. ישנם ילדים המתחילים מריבה בכדי ליצור קואליציה עם אחד ההורים נגד האח או האחים האחרים, יש הרבים כדי לבסס את תחושת השייכות שלהם ויש כאלה שרבים מתוך שעמום.
מריבות הילדים הן אחד הדברים המעייפים ביותר את ההורים. הם משקיעים אנרגיה נפשית רבה, וכתוצאה מכך מרגישים מותשים כמו לאחר יום עבודה מפרך. ישנם הורים המשתדלים שלא להתערב בין ילדיהם "עד שזה נעשה בלתי נסבל". אם מריבות מגיעות למכות, הילדים ילמדו במהרה שבכדי להשיג את תשומת ליבם של הוריהם הם יצטרכו לדרדר את המצב ולהגיע לסכנת נפשות.
הורים רבים מרגישים שבכדי להפסיק את המריבות, הם צריכים להתערב. ההתערבות באה לידי ביטוי בצורת: הפרדת כוחות, עונש, בירור, הטפת מוסר, הסבר וכו', והיא אכן עוזרת, אך לטווח קצר. לאחר התערבות כזו יהיה שקט של דקות ספורות ואולי גם שעות אחדות. אך אין ספק שהמריבות יחזרו.
אל תתערבו
במצב שההורים לא מתערבים, ובמשפחה יש מודל של פתרון בעיות, גם הילדים יוכלו ללמוד ממנו. אם ההורים פותרים את המריבות ביניהם בשיחה, גם הילדים ילמדו לפתור את מריבותיהם בשיחה. כשההורים אינם מתערבים, לומדים הילדים מגיל מאוד צעיר מה לעשות כשמשהו לא מסתדר להם כפי שהיו רוצים.
רוב ההורים חושבים שהורים טובים צריכים להגן על החלש, ולכן הם מתערבים במריבות, כדי שהאח הגדול לא יציק וירביץ לאחותו הקטנה והחלשה. אך אם ההורים יניחו לילדיהם, ייתכן שבתחילה האחות הקטנה תוותר לאחיה הגדול, אבל לאחר תקופה תבין שאין לה שום רווח מהוויתורים האלה. היא תחליט שנמאס לה לוותר כל הזמן לאחיה ותחדל מזה. אם ההורים מתערבים בכך שהם דורשים מהילדה לוותר, היא תקבל מסר שרק כאשר היא "טובה" ומוותרת , היא שומרת על מקומה אצלם.
אולי יעניין אותך גם:
- חיסון הפפילומה: ההורים חלוקים בדעותיהם
- אי אפשר להכריח ילד להכין שיעורים
- האם כתבה לבתה מכתבים, הילדה הפתיעה אותה בחזרה
כשהורים מתערבים במריבות בין ילדיהם, הם מחזקים ומקבעים את חלוקת התפקידים בין ילדיהם: "הילדה הטובה", הוותרנית, המקופחת, היושבת בחדר ומשחקת בשקט, לבין "הילד הרע", זה שתמיד מפריע ומעצבן. וכשמתפתחת מריבה ביניהם אמא נכנסת לחדר ומענישה את "הילד הרע" וכך מנציחה את המצב שהילד הוא "הרע" והילדה היא "הטובה".
אני מציעה לאפשר לילדינו להתמודד לבד. כשאתם מתערבים במריבות של ילדיכם אתם לא מאפשרים להם לפתח ביניהם יחסי אחים טובים, ולא מאפשרים להם להתמודד זה עם זה ולבדוק גבולות. כשההורים אינם מתערבים במריבות בין ילדיהם, המריבות פשוט נפסקות.
ההורים צריכים בזמן מריבה לומר לילדיהם - "עד היום התערבנו במריבות שלכם, ולדעתנו זה לא טוב, לא לכם ולא לנו, ומהיום החלטנו לא להתערב בכלל". וכך ייראו הילדים שזה לא מועיל ושזה לא גורר את הוריהם להתערב, והם יפסיקו. ההורים יאפשרו לילדיהם לפתח ביניהם יחסים עצמאיים, שלא דרך ההורים, וילמדו לפתור בעיות בעצמם, ואין ספק שהאווירה המשפחתית בבית תשתפר.
הכותבת בעלת M.A בייעוץ משפחתי וזוגי ומנחת הורים
כך תשפרו את היחסים בין האחים:
לפנייה לכתב/ת 
