בתו של רחבעם זאבי ספדה לאמה: "אבא נרצח פעם נוספת, רצית למות בגלל העוול"
מאות ליוו למנוחות את יעל זאבי שהלכה לעולמה בגיל 88. בתה מצדה: "לא הבנת למה המדינה הניחה לחזור ולהכפיש אותו"
יעל זאבי, אלמנתו של השר לשעבר רחבעם זאבי שהלכה לעולמה בסוף השבוע בגיל 88, הובאה למנוחות בקיבוץ דגניה ב' בצפון שבו נולדה וגדלה. בתהּ מצדה ספדה לה והתייחסה לתחקיר שייחס לאביה הטרדות מיניות: "ידעת למה אבא נבחר על ידי צר ואויב להירצח, לא הבנת למה המדינה הניחה לחזור ולהכפיש אותו".
הבת מצדה הוסיפה: "בין כותלי ביתי נשברת ובכית. רצית למות בגלל העוול שנעשה לאבא. אין עדה טובה יותר ממך לדעת כמה הוא נתן למדינה, כמה אהב אותה וכמה הקריב למענה. אף פעם לא הבנת את הדיסוננס בין האהבה והחיבוק ברחוב לבין היחס מהתקשורת". יעל זאבי הלכה לעולמה 15 שנה לאחר רצח השר רחבעם זאבי. מאות קרובים ומכרים הגיעו לבית העלמין ללוותה בדרכה האחרונה.
מצדה סיפרה על התקופה הקשה שעברה אמה לפני שנפטרה: "חודשיים נלחמה הלביאה כאריה והוגדרה כחולה מחוץ לסטטיסטיקה. קשה היה לראות את איברייך בוגדים בך, אך הנחמה הייתה צלילות מחשבתך. איך ניהלת אותנו. כשחום גופך ירד לטמפרטורה בלתי אפשרית המשכת לנהל אותנו. ביום למחרת, כאשר ידי האחת מלטפת את ידך וידי השנייה את ראשך, השבת את נשמתך לבורא".
עוד אמרה הבת מצדה כי "בשנה האחרונה, משהו בשקט והשלווה הופר, ומשהו בך נשבר. ההכפשות וההאשמות, והקלות הבלתי-נתפשת שבה הוצגנו ללא יכולת תגובה, ללא דין, אך עם דיין אחד. כל אלה קרעו אותך, נאכלת מבפנים. לא עיכלת איך אבא הפך לחומר ביד היוצר בידי מתנגדיו ואין עדה טובה ממך על תרומתו, מרצו וכישרונו להגנת המדינה שכה אהב ואיך אותה המדינה לא השכילה להחזיר לו כשעלה למוקד".
הבן יפתח-פלמח ספד אף הוא: "בעוד דקות, כשנשמתך תיפרד מאיתנו, נישאר בפעם הראשונה לבד. חמישה יתומים מאם ומאב. כל חיינו לא האמנו שניתן לצלוח את החיים בלי אימא יעל. הגנדי האמיתית הייתה למעשה יעל זאבי מדגניה ב'. את אפשרת לאבא להתמסר לתפקידו וגידלת את הילדים לבד, עם המשכורת הצבאית הדלה".
בהמשך סקר הבן את התמיכה שנתנה אמו לאביו, במהלך השנים שבהן ניהל את מוזיאון ארץ ישראל ובהמשך כשהקים את תנועת מולדת. "כשאבא נבחר לכנסת ובהמשך בתפקידי שר, ישנת איתו בירושלים, היית שם באמת לצד אהובך. 'עזר כנגדו' אמיתית. המשורר לא יכול היה לדמיין אהבה כזו. בכלל לא חשוב לנו היום שאת כל הקרדיט קיבל אבא, כי אנחנו יודעים מי משניכם היה החזק האמיתי. מי מצא את הכוח לאחד את כל חלקי הפאזל. אני מחפש מילים להיפרד ממך ולא יכול לדמיין שביום שישי הקרוב נשב לארוחת שבת בלעדייך".
כנרת, אחת מנכדיו של זאבי, אמרה בדברי ההספד שלה: "אני נזכרת בפעם הראשונה שביקרתי כאן, עם סבתא, באזכרה לסבתא רחל. זו הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותך בוכה, ושאלתי למה את בוכה. אמרת לי שאת מתגעגעת לאימא שלך. שלשום ילדיי ראו אותי בפעם הראשונה בוכה. כששאלו אותי למה, אמרתי כי אני מתגעגעת לסבתא שלי. זה קשה וכואב, אבל אני מתנחמת בעובדה שתיטמני לצד אהובייך".
ראש מועצת שומרון יוסי דגן אמר בהלוויה: "יעל ורחבעם, כך תמיד גנדי היה אומר. לא רחבעם ויעל. נאבקו יחד על שלמות הארץ כמו שני אריות. ביום בלילה. גנדי אהב אותה בגיל 75 כמו נער בן 17. זה היה ניכר והיא שמרה עליו ונלחמה למענו כמו לביאה.
"החודשים האחרונים היו לא פשוטים עבורה. נסיונות ההשמצה המחפירים נגדו 15 שנים לאחר מותו פגעו בה, מאוד הדירו שינה מעיניה. אולם היא לא הרכינה ראש והייתה גאה להקרא אשתו. יש הרבה מאוד אנשים שצריכים לעשות היום חשבון נפש על מה שהם עוללו למשפחת זאבי וליעל. אבל הציבור זוכר בדיוק מי היה גנדי ומה המורשת האמיתית שלו. מה מעשיו הטהורים ומי זו יעל שותפתו הנאמנה".
בשנה החולפת התעוררה סערה סביב הנצחת מורשתו של רחבעם זאבי. בתחקיר בתוכנית "עובדה" נחשפו טענותיהן של נשים המספרות כי הותקפו מינית על-ידו, ועלתה פעם נוספת תמונה שלפיה הוא קיים קשרים עם גורמים עברייניים. משפחתו של גנדי הכחישה את הדברים, אך הם עוררו הד ציבורי ונשמעו קולות על כך שיש לשקול מחדש את תקצוב פעילויות ההנצחה מטעם המדינה. גם לוחמי הפלמ"ח מחו על היוזמה להנצחתו בשער הגיא.
לפנייה לכתב/ת 
