"תקציב המדינה מכיל מיליארדים שאינם מנוצלים באופן שיטתי"

עשרות מיליארדי שקלים אבודים. מעל 20 מיליארד שקל מתוך תקציב המדינה לא נוצלו באופן שיטתי במהלך השנים 2015-2013. במקביל כ-9 מיליארד שקלים הוצאו על סעיפים שונים בחריגת ניצול-יתר. כך חושף דו"ח מיוחד שהכין המרכז להעצמת האזרח, המציג את המשאבים הציבוריים שלא מימשו את ייעודם והגיעו לציבור, למרות שתוכננו ותוקצבו.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

המרכז להעצמת האזרח בדק את תקציבי הממשלה של 2015-2013, ומצא עשרות מיליארדי שקלים אבודים בספר התקציב. בנוסף לכספים הרבים שלא נוצלו והוצאו בחריגות, נמצאו גם כ-1.265 מיליארד שקל חבויים בסעיפי רזרבה נסתרות.

שר האוצר כחלון. מיליארדי שקלים אבודים(צילום: אוהד צויגנברג)

בדו"ח נכתב כי "חלוקת התקציב בין המשרדים, הפעולות והנושאים השונים מבטאים במידה רבה את סדרי העדיפויות הלאומיים, ההכרעות הפוליטיות וכוונותיה האופרטיביות של הממשלה וזרועותיה.

כמו כן, "הליכי התקציב מעוררים דיון ציבורי נרחב, המשמש מצע למחלוקות פוליטיות, מאבקים חברתיים וזירת מיקוח בין קבוצות אינטרס ושחקני מפתח המבקשים להשפיע על חלוקת המשאבים הציבורית. אולם תקציב המדינה, כפי שהוא מאושר על ידי הכנסת, רחוק מלבטא את משמעותו הממשית ואת השפעתו על מציאות חיינו. הסיבה לכך נעוצה בפערים משמעותיים שבין הקצאת התקציב לניצול בפועל על ידי משרדי הממשלה וזרועות הביצוע השונות. פערי ניצול התקציב משקפים את הכסף האבוד, זה אשר תוכנן ואושר, אך לא הגיע ליעדו ולא מימש את ייעודו עבור ציבור האזרחים".

מתקציבים של מיליונים מנוצלים אחוזים בודדים

לדברי מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח, תומר לוטן, "הדו"ח חושף כי תקציב המדינה מכיל מיליארדים שאינם מנוצלים באופן שיטתי שנה אחר שנה, מה שמדגים שהבעיה במקרים רבים היא לא הקצאת הכסף, אלא המימוש שלו למטרה שלשמה הוגדר". קשה להבין כיצד סעיפים כל כך חשובים נוצלו בצורה מזערית כל כך, בייחוד כשמדובר בכאלה עם חשיבות חברתית כמו דיור, רווחה, קליטת עלייה.

כדוגמא, במהלך השנים 2015-2013 פעולות מטה ההסברה הלאומי שבמשרד ראש הממשלה תוקצבו במקור ב-16.6 מיליון שקל. הסכום גדל ל-28.7 מיליון שקל, ולבסוף נוצלו ממנו 24% בלבד. יש להניח שהיחס הלא אוהד שמקבלת ישראל בעולם, בדגש על  תנועת ה-BDS, כדאי היה לממש את מלוא תקציב המטה.

בנוסף, שנים מתריעים בפנינו על רעידת אדמה באזור, כזו שתחריב את המבנים ותגבה חיי אדם. אבל הסכנה הזו לא מעודדת מימוש מלא של התקציב בעניין. התמיכה בחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה תוקצבה לתקופה המדוברת ב-48 מיליון שקל - תקציב שצומצם ל-42.5 מיליון שקל, ובפועל נוצל ממנו שיעור עלוב במיוחד - 2% בלבד.

בדו"ח מצויינים עוד מספר סעיפי תקציב מהם נוצלו אחוזים בודדים בלבד תקציב פעולות נציבות שוויון זכויות שנוצלו רק 23% ממנו מתוך 10.4 מיליון שקלים, רכישת דירות בדיור הציבורי עם 9% מתוך 1.9 מיליארד שקל, ליווי משפחות במצוקה עם 6% מנוצלים מתוך 179 מיליון שקל וגם הלוואות לדיור באשראי מסובסד לזכאים 24% מנוצלים מתוך תקציב של 269.5 מיליון שקל.

כמו כן, ישנם סעיפים שלא נוצל מהם ולו שקל אחד, כמו סעיף הלוואות למפוני ההתנתקות עם הקצאה של  5,96 מיליון שקל לשלוש שנים, סעיף אשראי לקיבוצים ולמושבים עם תקציב של 3.48 מיליון שקל וסעיף שיפוצים והצטיידות במוסדות רווחה ופנימיות עם תקציב של 382 אלף שקלים. גם סעיף חודש לימודים נוסף בגני הילדים עם תקציב של 1.73 מיליון שקל במקור, שצומצם ל-564 אלף, לא נמשך ולו שקל אחד.

בהמשך הדו"ח מציג סעיפים שלא מוגדרים כסעיפי רזרבה, אבל באופן שיטתי מוסט מהם כלל התקציב שהוקצה עבורם במסגרת ההסטות התקציביות. "התנהלות זו מעידה על שימוש בסעיפים אלו כרזרבה בלתי גלויה", נכתב, "המופנית דרך קבע למימון צרכים אחרים". רזרבות הן סעיפים בתקציב שייעודם משתנה ומאפשר גמישות ומתן מענה לצרכים בלתי צפויים. לפי הדו"ח, קיימים סעיפי רזרבה גלויים, אך גם כאלה נסתרים, ששמם לא מעיד על ייעודם לרזרבה, אבל ההתנהגות התקציבית מדי שנה מעידה שסעיפים אלה משמשים כעתודה להסטות תקציב קבועות ושיטתיות.

הרזרבות "הנסתרות", לפי הדו"ח, כוללות את תגבור בריאות הציבור, שהוקצו לו 765 אלף שקל בתקופה האמורה, אבל לא נוצל אף שקל. בנוסף, מסעיף החינוך הבלתי פורמלי, בין השאר, תמיכות מוזיאונים לשואה, עם הקצאה של 1.44 מיליון שקל, לא נוצל שקל, אלא הוסט במשך חמש השים האחרונות לטובת מטרות אחרות. כך גם מסעיף חיזוק מבני ציבור מפני רעידות אדמה, לו הוקצו 45 מיליון שקל, לא נוצלו כספים, אלא הועברו לטובת מטרות אחרות במשך שלוש שנים.

כמו כן, במשך חמש שנים לא מומש תקציב ההצטרפות ל-OECD בסך 119 מיליון שקל ובמשך שלוש שנים לא נוצל תקציב סיוע מיוחד לוועדה להקלה ההחזר משכנתא בסך 82 מיליון שקל.

כאמור, ישנן גם רזרבות גלויות, שמצויינות כרזרבות בכותרת הסעיף, אך באופן שיטתי מוסט מהן כלל התקציב שהוקצה עבורן במסגרת ההסטות התקציביות, המאושרות בוועדת הכספים בכנסת. אלה כוללות למשל את הרזרבה לפעולות המשרד לאזרחים ותיקים עם תקציב של 13.4 מיליון שקל ורזרבת הסדר קרנות הפנסיה עם תקציב של מעל מיליארד שקל, אך כבר תשע שנים שהוא מוסט למטרות אחרות.

כמוהן, ישנן הרזרבות של מנהל מקרקעי ישראל כמו רזרבה לפינויים (478 מיליון שקל - כבר שלוש שנים מוסטת), רזרבה לפיתוח (591.5 מיליון שקל - שש שנים מוסטת), רזרבה לתשלום פיצויים ורכישות (107 מיליון שקל - מוסטת שלוש שנים) והרזרבה לתכנון (110 מיליון שקל - מוסטת שלוש שנים). בל נשכח את הרזרבה ליישום מס הכנסה שלילי, בסך כ-3 מיליארד שקל, שמוסטת כבר ארבע שנים.

משרד הביטחון בראש רשימת ניצול היתר

בניגוד לתקציבים שלא מנוצלים או מוסטים, ישנם הסעיפים שמתקיימת בהם חריגת ניצול יתר. בראש רשימת החריגות מככב משרד הביטחון עם מגוון סעיפים המנוצלים יתר על התקציב המאושר. לדוגמא, מענקי הפרישה לגימלאי מערכת הביטחון  עם מעל מיליארד שקלים שנוצלו מתוך תקציב של 825 מיליון שקל - ניצול יתר של 129% שנמשך כבר ארבע שנים. אחריו נמצאת אחזקת המבנים של משרד הביטחון עם ניצול של 5.6 מיליארד שקל מתוך תקציב של 2.4 מיליארד שקל - ניצול יתר של 234%. בהמשך ניתן למצו את עבודות הבינוי של משרד הביטחון עם ניצול של 3.9 מיליארד שקל מול תקציב של 2.8 מיליארד - חריגה של 137% המתקיימת שבע שנים ועוד.

בנוסף, גם בתי החולים הממשלתיים מקפידים לנצל יתר על המידה את התקציבים המאושרים. לתורנויות רופאים בבית החולים שיבא בתל השומר הוקצו 138.5 מיליון שקל. לאחר שינויים, התקציב גדל ל-155 מיליון שקל ומשם נוצלו 197 מיליון שקל - חריגה של 127% המתקיימת לא פחות מ-12 שנה ברציפות. לכוננות רופאים במרכז הרפואי ברזילי באשקלון אושרו 134 מיליון שקל, שצומצמו ל-113 מיליון שקל, אך בפועל נוצלו 151.7 מיליון שקל - חריגה של 39 מיליון שקל, שהם 134% מהתקציב.

כמו כן, לקרן קיימת בישראל הוקצו 2.75 מיליארד שקל, ובפועל נוצלו 3.26 מיליארד שקל - חריגה של 118% במשך 11 שנה ברציפות. תשלום השעות הנוספות של עובדי הכנסת עלה כמעט כפול משאושר - כ-17 מיליון שקל לעומת 9.6 מיליון שקל - חריגה של 177% מהתקציב במשך שש שנים רצופות.

כאמור, משד הביטחון נמצא בראש רשימת הסעיפים החריגים, אבל לעומתו, פעילות לשכת הפרסום, המשוייכת למשרד ראש הממשלה, מנצחת בשיעור החריגה הגבוהה עם ניצול יתר של 321% מתקציב הפרסום במערכות ממוכנות - 162.4 מיליון שקל מתוך תקציב מאושר של 50.6 מיליון שקל.

במשרד האוצר מסבירים כי הדו"ח משתמש בנתונים גלויים, אותם מפרסם המשרד כל שנה באשר לניצול סעיפי התקציב המונגשים לציבור. אולם המרכז להעצמת האזרח מבצע עיבודים משלו לנתונים אלה. באוצר טוענים שחלק מהניתוחים בדו"ח שגויים.

כמו כן משרד האוצר מסר בתגובה: "אנו מברכים את המרכז להעצמת האזרח על פרסום הדו"ח ומעודדים כל שיח על תקציב המדינה וביצועו. כלל המידע המנותח בדו"ח מפורסם על ידי משרד האוצר לעיון הציבור במטרה לאפשר התעמקות בנתונים.

"יודגש כי תקציב המדינה נבנה בהסתמך על הנחות רבות לגבי משתנים כלכלים, דמוגרפים וכן קצבי הביצוע של משרדי הממשלה. חריגה מהנחות אלו עשוייה להוביל לניצול בחסר / ביתר בסעיפי התקציב".