משלחת עיתונאים ממרוקו בביקור בארץ: "מפחדים לתמוך בישראל"

המשלחת המרוקאית בארץ. הפנים טושטשו מחשש לביטחון העיתונאים עם חזרתם למרוקו

אף שאין יחסים רשמיים בין ישראל למרוקו, מתארחים השבוע בישראל שבעה אנשי תקשורת מובילים מהמדינה. המטרה של משרד החוץ היא להציג למשלחת (חמש נשים ושני גברים) את המצב בארץ ולנפץ מיתוסים שליליים. במסגרת הביקור יקבלו העיתונאים תדריכים מדיניים וצבאיים וייפגשו עם שרים, חברי כנסת ובכירים בבית המשפט העליון, ויערכו סיור בגבול עזה.

בשיחה עם ynet מספרת אחת מחברות המשלחת, עיתונאית מוכרת בארצה, כי ב-2009 קיבלה הזמנה לבקר בישראל במסגרת פורום הצעירים של אגן הים התיכון. "חששתי מאוד לבוא. אנחנו תחת השפעה של התקשורת הערבית, אנשי הדת והתעמולה סביב הסוגיה הפלסטינית". היא מספרת כי "אנשים מפחדים להיות מוקצים. אם אמרת שאתה תומך בישראל, או אפילו אין לך עמדה שלילית עליה בעניין הסוגיה הפלסטינית - מדירים אותך".

הפגנה במרוקו נגד ישראל, ארכיון

ב-2010 ו-2011 היא קיבלה הזמנה נוספת, הפעם להשתתף בוועידה למאבק בטרור בישראל. "אז דווקא רציתי להגיע, אבל המנהל שלי אמר שאם אסע תהיה לו זכות לפטר אותי כיוון שאם מישהו יידע שעיתונאית מהרדיו שלנו ביקרה בישראל יתקפו אותנו בגין נורמליזציה. זה השד הגדול שבאמצעותו מפחידים אותנו במרוקו. אסור לך לנרמל יחסים עם האויב הישראלי ועם הצבא הישראלי הפושע שגוזל את אדמות פלסטין".

ב-2013, כששהתה בארה"ב, היא פגשה יהודים מרוקאים. אחד מהם היה צעיר שסבתא אחת שלו ישראלית והשנייה מרוקאית. "אמרתי לו שאני רוצה להפיץ את הסיפור שלו בקרב המרוקאים בשפה הערבית מכיוון שהאנשים שמתנגדים לישראל מדברים בערבית ואנחנו צריכים לפנות אליהם בערבית. זה היה מסר של אהבה מצעיר יהודי למוסלמים. המאמר שלי עליו עורר הדים גדולים כי בפעם הראשונה צעיר יהודי פנה למוסלמים במרוקו בערבית". באמצעות אותו צעיר נוצר הקשר עם דובר התקשורת הערבית במשרד החוץ, חסן כעביה, שהזמין אותה להגיע לישראל ויזם את הביקור של המשלחת.

"יש אנשים במרוקו שאומרים שיש הבדל בין ציוני ליהודי אבל לי זה ממש לא משנה. אני רוצה להכיר את ישראל שהתקשורת הערבית לא מראה לנו. לרוב החברים שלי לא סיפרתי שאני באה לכאן כדי שלא ידירו אותי. למרוקו כמדינה אין שום בעיה שאבוא לישראל. אנחנו כמשלחת טסנו בצורה שגרתית מקזבלנקה. אף אחד לא מנע מאיתנו לנסוע". עם זאת, "החברים שלי המליצו לי לא לשתף כלום ברשתות החברתיות – 'את תתחרטי על זה כל חייך, יסיתו נגדך וזה אולי יגיע לאיומים ברצח'". חוץ מההטיה של התקשורת הערבית, היא סבורה כי גם היהודים שחיים במרוקו "מופלים ואף אחד לא מדבר עליהם".

העיתונאית התייחסה בסוף דבריה גם לנושא החם במרוקו בימים האחרונים - המחאה הנרחבת על מותו של מוכר הדגים, מוחסין פיכרי, שנמחץ למוות אחרי שקפץ למשאית זבל בניסיון להציל את סחורתו. "ההתקוממות הזו היא לא למען מוחסין פיכרי אלא למען צדק חברתי. אני תומכת בהפגנות לא אלימות אצלנו כי

הדבר המיוחד במרוקו זה שכשיש תסיסה המלך מקשיב. זו לא התקוממות נגדו, אלא נגד הממשלה האיסלאמיסטית שגילו שהיא ממשלה צבועה".

חסן כעביה, הדובר לתקשורת ערבית במשרד החוץ, אמר כי במשרד מאמינים שהם יוכלו "להראות את המציאות לציבור במרוקו ועל ידי כך להילחם ביחס השלילי לו זוכה ישראל במדינה". ראש מערך הדיפלומטיה הדיגיטלית בערבית של משרד החוץ, יונתן גונן, הוסיף: "היה מרגש מאוד לפגוש עיתונאים ממרוקו שהיא מדינה מאוד מורכבת ומגוונת. אחר העמודים שלנו בערבית ובשפות אחרות עוקבים תושבים רבים במרוקו".

ובזמן ששבעת העיתונאים מבקרים בישראל, במרוקו מחו פעילים וארגונים אזרחיים על כך שדגל ישראל הונף בשבוע שעבר בעיר מרקש, שמארחת ועידה של האו"ם העוסקת בשינויי האקלים. הפעילים קראו להסיר את הדגל, שלטענתם מהווה סמל לטרור, לכיבוש, לגזענות ולפשעים נגד האנושות. אחד הפעילים אף קרא "לטהר את שמי מרקש מדגל הטרור ולסלק כל ציוני שנמצא בוועידה".