התביעה מסכמת: אלאור אזריה החליף 5 גרסאות ושיקר
התובע במשפט החייל היורה מחברון הגיש את סיכומיו שמתפרשים על פני 145 עמודים. בסך הכל טען התובע כ-30 פעם שהנאשם שיקר. "אזריה תפר גרסה שקרית בתפרים גסים, ואין כל קשר בין הסבריו לבין מניעיו האמיתיים לירי"
"שיקר, שיקר, שיקר": לא פחות מ-23 פעמים השתמש התובע הצבאי סא"ל (מיל') נדב וייסמן בתואר זה על הטיותיו השונות, כשהוא מתייחס לסמל אלאור אזריה, המואשם בהריגת המחבל הפלסטיני המנוטרל עבד אל-פתאח א-שריף בחברון במרס האחרון, בשלושת עמודי הסיכום של התביעה שהגיש היום (ב') לבית הדין הצבאי ביפו.
שלושת העמודים מתמצתים 145 עמודי סיכום, שבהם טוענת התביעה הצבאית עשרות פעמים שאזריה שיקר במהלך עדויותיו במשפטו, כולל באופן ישיר לשאלות השופטים, החליף גרסאות חמש פעמים, "המציא בדיות", תפר "עלילות שווא" נגד המ"פ שלו כאשר טען שסטר לו. על כן, טוענת התביעה, בית הדין מתבקש להרשיעו בעבירת ההריגה.
"יריה אחת שירה הנאשם טלטלה מדינה שלמה", ציין התובע בפני בית הדין בסיכומו. "הדיה רועמים בלב השיח הציבורי ומעוררים מחלוקות בתחומים רבים. שיח ציבורי זה, חשוב ככל שיהיה, מקומו מחוץ לכתליו העבים של בית הדין העתיק ביפו".
משפט אזריה - כתבות אחרונות:
- סנגור אזריה לרבש"ץ: "יכול לסייע לי ב'חיסול' המח"ט?"
- שמואל זכאי העיד לטובת אזריה: "מי שרוצה להרוג יורה יותר מכדור אחד"
- אלוף הפיקוד: "המחבל לא היווה סכנה"
- סמל ר' ממחלקתו של אלאור אזריה: "עברנו שטיפת מוח"
- אלוף במיל' ביטון: "אזריה ירה לפי ההוראות"
בכך מגיע משפטו של אזריה לישורת האחרונה, שמונה חודשים לאחר האירוע בחברון שטלטל את צה"ל – ובדיעבד גם את הממשלה – בעיקר בשל תיעוד הווידיאו של התקרית על ידי מתנדב ארגון "בצלם".
עד סוף החודש יגישו הסנגורים את סיכומיהם ושני הצדדים ינאמו באולם בית הדין את תמצית הסיכומים. לאחר מכן, כנראה במהלך דצמבר, תשמיע ראש ההרכב אל"מ מאיה הלר את פסק הדין. אם יורשע אזריה, כעבור כשלושה שבועות יקבעו הלר ושני השופטים הנוספים בהרכב – סא"ל כרמל וואהבה וסא"ל ירון סיטבון – את העונש, שעשוי להיות כמה שנות מאסר בפועל.
כך או כך, לפי הערכות הפרשייה המשפטית תמשיך לערעור שיוגש על ידי מי מהצדדים, בהתאם להכרעה במשפט.
לאיזו גרסה להאמין?
בסיכומים ניסה התובע וייסמן להפריך את כל הטענות שהעלו ההגנה ואזריה עצמו בעדותו הארוכה במשפט, שנמתחה על פני יותר מ-20 שעות בשלושה ימים. וייסמן טוען שהמשקל המלא צריך להינתן לגרסת הנאשם זמן קצר אחרי שביצע את הירי הקטלני, ולשני לוחמים שהיו עמו בכוח, בהם מפקד הפלוגה רס"ן תום נעמן.
לפי גרסה זו, אזריה אמר לשניים כהסבר לירי: "דקרו את חבר שלי וניסו להרוג אותו אז גם לו (למחבל) מגיע למות. המחבל הזה היה חי, הוא צריך למות".
וייסמן טוען שאזריה שיקר כאשר רק לפני עדותו בבית הדין אמר שמסר למ"פ שירה במחבל בגלל החשש מהסכין, ולא בעדותו במצ"ח. טענת השקר מיוחסת בסיכומי התובע גם לגרסת אזריה שלפיה מסר למג"ד הסבר דומה, בתוספת החשש למטען: "אזריה ייחס למג"ד (סא"ל דוד שפירא, י"ז) עדות שקר ממניעים מופרכים".
שקר נוסף שמייחסת התביעה לאזריה נוגע לגרסה שמסר כמה שעות לאחר התקרית לפרמדיקית הצבאית ד', שגם בפניה לכאורה הביע את סכנת המטען. בסיכום התביעה נכתב: "אין דרך ליישב את גרסתו הסופית של הנאשם בשטח לבין דבריו בפועל, כפי שתוארו על ידי העדים. המחיש זאת יותר מכולם הנאשם עצמו, כאשר טען שעדי התביעה שיקרו, ולא ניסה להסביר את פערי הגרסאות באי הבנה כלשהי.
"לכן מתבקשת ההכרעה שמי ששיקר הוא הנאשם עצמו, ולא עדי התביעה כולם. אזריה עצמו אישר ש-מ' (הלוחם שבפניו העיד ראשון בזירה, י"ז) הוא אמין בעיניו. די בעדות של מ' כדי להרשיע את הנאשם".
המחלוקת סביב הסטירה
וייסמן ניסה להפריך את גרסת אזריה שלפיה המ"פ סטר לו אחרי התקרית: "הנאשם המציא בדיה, זו עלילת שווא. עשרות עדי זירה לא שמעו ולא ראו את הסטירות שאזריה טען שקיבל מהמ"פ מול כולם. אזריה שיקר גם לאור העובדה שגרסתו סותרת כל ממצא אובייקטיבי בשטח, כמו על מיקום הסכין, צעקות האזהרה, מזג האוויר וחריגות המעיל (של המחבל, י"ז).
התביעה חוזרת בסיכומיה גם על סוגיית חוסר ההצדקה המבצעית לירי של אזריה, כפי שטענו הקצינים שהעידו מטעם התביעה, ובראשם מח"ט חברון הקודם אל"מ יריב בן עזרא.
בעניין זה הזכיר וייסמן את הניסיונות של ההגנה להטיל דופי במח"ט, לאחר שהסנגור עו"ד אייל בסרגליק ניסה לשכנע את הרבש"ץ של היישוב היהודי בחברון יוני בלייכברד להעיד מטעם אזריה בנימוק שזה "יסייע 'לחסל' את המח"ט".
וייסמן: "הנאשם אפילו לא עורר בגרסתו ספק סביר, והירי בוצע מסיבה אחת ויחידה – כיוון שדקרו את חברו ולכן הוא החליט שגם למחבל מגיע למות. אזריה לא ביסס שום הגנה כלשהי שמן הצדק, שכן במשפטו לא נפל שום פגם".
התובע וייסמן יצא גם נגד עדויות המומחים מטעם ההגנה, בהם האלופים במילואים עוזי דיין ודני ביטון, וטען שהן חסרות ערך למשפט, משום שההכרעה לגבי היסוד הנפשי של הנאשם מצויה בסמכותו של בית הדין הצבאי בלבד ומאחר שלא מדובר באישום על רשלנות, שמומחה יכול להביע את דעתו עליה.
התובע וייסמן גינה את עדות סגן הרמטכ"ל לשעבר דיין שלפיה דינו של כל מחבל הוא מוות: "יש להוקיע ולגנות אמירה זו. היא מנוגדת לחוק ולערכי צה"ל, ועלולה לכוון חיילים למעשים פסולים. מחבל הוא אויב שיש להילחם בו בכל העוז ובמלוא הנחישות כאשר הוא פעיל ומסכן את כוחותינו, אך חיילי צה"ל לא יורים במחבל נכנע, במחבל מנוטרל, אזוק או כלוא".
לגבי עדות האלוף במיל' ביטון, וייסמן הדגיש כי מי שכתב את חוות דעתו היו בכלל הסנגורים, והיא הועתקה מחוות דעתו של עד הגנה אחר – תא"ל (מיל') שמואל זכאי.
עורכי הדין אילן כץ ואייל בסרגליק, סנגוריו של אזריה, מסרו בתגובה כי "במקביל להגשת הסיכומים נתקבלה פנייה מבית הדין ולפיה דובר צה"ל מבקש את תגובת הצדדים להעברת הסיכומים לתקשורת. עוד לא יבשה הדיו על הפנייה ותוך כמה שניות ההגנה נדהמה לראות באתר ynet ציטוטים נרחבים של סיכומי התביעה עם דגשים מטעמה לכתב ותמונתו המתנוססת של התובע נדב ויסמן. אין זו הפעם הראשונה שהתביעה הצבאית מדליפה לתקשורת חומרים מטעמה בניגוד לכל תיק אחר עניין אשר מצביע על האג'נדה האישית של התובע".
הם הוסיפו כי "באשר לסיכומים, מרפרוף קל פרט לשפה בוטה וטענות כוזבות אין בהם כדי לחדש דבר. המסכת הראייתית המאוד ברורה שנתמכה על ידי כמעט כל עדי התביעה וכלל עדי ההגנה אוששה אחת לאחת את כל טענותיו של אלאור והוכיחה כי הוא זכאי מכל אשמה, כי היה חשש למטען ולשימוש בסכין שהייתה קרובה למחבל וכי כתב האישום המופרך הזה שהוגש לא מחזיק מים. אנו נתייחס לדברים בהרחבה בסיכומים מטעמנו".
לפנייה לכתב/ת 
