זה הרגע שלו: על העלייה של אנדי מארי לפסגת הטניס
אמרו עליו שהוא לוזר, שהוא חלש מנטלית, שהוא לא יצליח לזכות בגראנד סלאם, שהוא לעולם לא יעקוף את היריבים הגדולים שלו. עכשיו, כשהוא באופן רשמי הטניסאי הטוב בעולם, הבריטי אומר לכולם בחיוך – אני כאן. שרון דוידוביץ' על עוד רגע מרגש בשנה ספורטיבית מטורפת
תמיד כשהתקרב למשהו גדול, הוא נשבר. בכל פעם שהיו ממנו ציפיות, הוא קרס (למעט כשלא היו ממנו ציפיות – ואז זכה בגיל 20 בטורניר פריז). כשהתדפק על דלת הרביעייה הגדולה, הוא הפסיד והחמיץ הזדמנות אחר הזדמנות. הקיר המנטלי שלו כל כך גבוה, עד שכבר שנתיים שלמות הוא אפילו לא לקח מערכה משחקן שנמצא בחמישייה הראשונה.
גם בשישי האחרון, ברבע גמר טורניר פריז מול אנדי מארי, כאשר החזיק ביתרון 1:6 בשובר השוויון של המערכה הראשונה, הוא נוצח באופן מעורר רחמים 11:9 ולבסוף הפסיד בשתי מערכות. בגיל 31, אחרי שיצא כבר מהטופ 10 – נדמה שברדיך פספס את הרכבת שלו.
אז למה אנחנו מספרים לכם כל כך הרבה על תומאס ברדיך כשאנחנו כאן בכלל כדי לדבר על אנדי מארי? כי הסקוטי, שממש הבוקר הפך באופן רשמי למדורג ראשון בעולם, יכול בקלות היה להיות גרסה משודרגת של ברדיך.
גם למארי, עם כישרון ויכולת טובים משל ברדיך, היה קיר. אמרו שהוא לא יוכל לזכות בגראנד סלאם כי הוא נשבר במצבי לחץ. אבל הוא זכה. ב-3. אמרו שהוא לא יהיה מסוגל להתעלות מעל יריביו בצמרת. אבל הוא כבר שם שנים במקומות 2-3. אמרו שלא יצליח לעקוף את ג'וקוביץ', כי הוא לא חזק מנטלית כמו הסרבי. הוא חלף גם על פניו. בגיל 29 וחצי, הפך מארי לשחקן השני הכי מבוגר אי פעם שעולה לפסגת הטניס.
הסיפור של אנדי מארי הוא לא פחות ממעורר השראה. האיש שתויג כלוזר, כסייד-קיק לעידן הגדול של הטניס, זה שאמרו עליו שאין לו את זה. אבל הוא השיג את זה בסבלנות ובהתמדה. עבודה בלתי פוסקת על הצד המנטלי שהפריע לו בהתחלה, ושיפור מתמיד על הצד המקצועי.
הוא המדורג הבכיר הראשון בתקופה הנוכחית שהסכים להביא כוכב על לשעבר כמו איבן לנדל שיעבוד איתו ויעביר אותו לשלב הבא. הוא הראשון שהסכים להיות מודרך על ידי אישה (אמילי מאורסמו), שתעבוד איתו על הדקויות הקטנות שתמיד הפריעו, לא חשוב מה כולם מסביב אמרו.
והוא עשה את זה בתקופה הטובה ביותר בקריירה, עם זכייה ב-8 מ-9 הטורנירים האחרונים בהם השתתף, עם חיוך ענק ועם המון חוש הומור שמלווה אותו מחוץ למגרש.
להמתין לרגע הנכון
נכון, הוא צריך להודות לגיל והפציעות שמכריעות את פדרר ונדאל, וגם לחצי השנה הרעה של נובאק ג'וקוביץ'. נדמה שהשילוב בין הזכייה הראשונה ברולאן גארוס ומחסור ביעדים חדשים, יחד עם שמועות עקשניות על מתיחות ובעיות בבית, זעזעו משהו בקילר-אינסטינקט של הסרבי ששהה בפסגה 122 שבועות.
אבל הייתה למארי את הסבלנות להמתין, לא לקרוס כמו טניסאים אחרים במעלה הטיפוס. לחכות לרגע שלו.
וכמו הזכייה הראשונה אי פעם של לסטר באנגליה, קליבלנד ב-NBA, או שיקגו קאבס אחרי 108 שנה בבייסבול, גם העלייה הראשונה בהיסטוריה של טניסאי בריטי למקום הראשון בעולם, נכללת באירועים המרגשים בשנה המטורפת שהיא 2016.
לא בגלל שהגיע לשם, אלא בגלל שלא נשבר בדרך לשם.