בין שיפסיד ובין שינצח - הטראמפיזם כאן להישאר
המסר הפופוליסטי, הרטוריקה האגרסיבית וה"דוגריות" - דונלד טראמפ שינה את פני המרוץ לנשיאות, והקול שלו ימשיך להדהד עוד שנים. "הוא שינה את עולם הקמפיינים, יותר ויותר ינסו לחקות אותו", מסבירים מומחים
גם אם המועמד הרפובליקני לנשיאות ארצות הברית דונלד טראמפ יפסיד מחר בבחירות, כפי שרוב התחזיות והסקרים מנבאים, קולו הפופוליסטי של איל הנדל"ן כבר הותיר את חותמו על הפוליטיקה האמריקנית.
המיליארדר בן ה-70 הוא נושא הדגל הרפובליקני, אף שרבים במפלגה התנערו ממנו ודחו אותו, ואחרים מצביעים לו תוך עיקום אף בולט למדי. אבל טראמפ הצליח לעצב לעצמו מותג פוליטי משלו, ובנה תנועה שלמה בתוך המפלגה שבעצמה מקוטבת. בתשובה לשאלה מי מייצג טוב יותר את ערכי המפלגה – יו"ר בית הנבחרים פול ראיין, הרפובליקני הנבחר הבכיר ביותר, או טראמפ – 51 אחוז מחברי המפלגה השיבו טראמפ, ו-33 אחוז השיבו ראיין.
בזמן שהמרוץ הנשיאותי מגיע לישורת האחרונה, והימין בארה"ב עומד בפני הסיכוי שהילרי קלינטון היא שתגיע לבית הלבן, כמה ממנהיגי המפלגה מתכנסים יחדיו כדי להתחזק. אך טראמפ חילק את המפלגה, הן עם הסגנון החצוף שלו והן בעמדותיו הקוראות תיגר על ערכי המפלגה השמרנית, ובהן ההתנגדות שלו לסחר חופשי, מדיניות חוץ בדלנית ועמדה גמישה יחסית בכל הנוגע לרווחה וגירעון. השחקן החדש בפוליטיקה האמריקנית אפילו הביע תמיכה בחופשת לידה בתשלום עבור גברים – עמדה שלה מתנגדים נחרצות אלה שחפצים בממשלת ימין קטנה ושמרנית.
"בעיקרון, ההנהגה הרפובליקנית שונאת את טראמפ", הסביר לסוכנות הידיעות הצרפתית רוברט שפירו, פרופסור למדע המדינה באוניברסיטת קולומביה. "הם רוצים את התומכים שלו, אבל התומכים שלו מחוברים אליו", הזהיר שפירו, וחזה שהתופעה שאותה מכנה טראמפ "התנועה שלו" תמשיך גם לאחר יום הבחירות. "דבר נוסף שיישאר הוא השנאה לדמוקרטים ולהילרי קלינטון, וכן לפן המיינסטרימי של המפלגה הרפובליקנית".
"אנחנו נראה בעתיד יותר ויותר 'טראמפים'"
אבל זה לא רק שטראמפ הבליט נושאים אחרים לגמרי שלא עמדו עד כה בחזית. הסגנון התוקפני וה"דוגרי" שלו והרטוריקה האגרסיבית ישאירו את חותמם על כל אסטרטגיה עתידית לקמפיינים במדינה. "הוא שינה את עולם הקמפיינים הפוליטיים", הסבירה ג'ין זיינו, פרופסור במכללת איונה בניו יורק.
"אנחנו ככל הנראה נבחין ביותר ויותר מועמדים שינסו לחקות את מה שהוא עשה, שינסו לפעול מחוץ למסגרת המפלגתית, שינצלו את המדיה החברתית כדי לעקוף את מנהיגי המפלגה", הוסיפה זיינו. "אנחנו הולכים לראות הרבה דיבור קשוח, כי אנשים חושבים 'זה עבד לטראמפ, אני גם אתן לזה צ'אנס'".
השינוי הצפוי הזה באסטרטגיות של קמפיינים עשוי לחצות את הגבול שבין השמרנים לליברלים, שכן גם דמוקרטים וגם פרוגרסיבים מגיבים לרטוריקה המועצמת של עצמם. "יש גל ענק של פופוליזם גם במפלגה הרפובליקנית וגם במפלגה הדמוקרטית, ואנחנו נראה את זה לעוד זמן רב", חידדה זיינו. "זה יהיה אתגר עבור שתי המפלגות להצליח להשיב אליהן את בסיס הבוחרים המאוכזב".
עייפים מוושינגטון ומוול סטריט – ופונים לטראמפ
טראמפ שיחק ביד רמה על רגשות התסכול של הבוחרים כלפי וושינגטון והאליטות מוול סטריט,
והבטיח לסייע לגברים לבנים ממעמד הצווארון הכחול, שטוענים כי הם נזרקים מחוץ לכלכלה. אך בניסיונו לפנות לשכבות החלשות הוא בינתיים העליב נשים, מהגרים, אפרו-אמריקנים, מוסלמים ונכים – ורק העמיק את הפערים באמריקה.
הקואליציה הרעילה הזו עלולה להיות יחידה במינה, והרפובליקנים המיינסטרימים יותר יוכלו להרחיק את עצמם מהדעות הקדומות הקיצוניות הללו, אבל הנושא כבר לא יכול להיעלם בן לילה.
"המפלגה לא תחזור להיות הקאנטרי קלאב של ג'ב בוש", הסביר לאחרונה רוג'ר סטון, אחד מיועציו הפוליטיים של טראמפ. "המפלגה לא תחזור להיות המפלגה הוושינגטונית של פול ראיין ומיץ' מק'קונל. תנועת טראמפ היא שתשלוט במפלגה והיא תהיה בעלת השפעה רבה".
מומחים בתחום עדיין לא הצליחו להחליט אם במקרה שטראמפ יפסיד – הוא יחליט להישאר בחזית הפוליטיקה או שמא ינסה לקדם ולשקם את המותג העסקי שלו. נראה כי כמה מתומכיו כבר פועלים להקמת פלטפורמה תקשורתית תחת המיתוג של טראמפ, שתוכל להפיק רווחים מהמסר הפופוליסטי שלו. מה שבטוח הוא שלכל הפחות, הצוות שלו הקים מאגר ענק של תומכים ותורמים שידעו להרים אותו או להפיל את יריביו כשצריך.
לפנייה לכתב/ת 
