מחקר חדש: נמצא קשר בין בדידות לסיכון מוגבר לאלצהיימר
חוקרים גילו כי נבדקים שדיווחו יותר על תחושת בדידות, היו בסיכון מוגבר ללקות במחלת האלצהיימר. החוקרים: "בדידות אינה בהכרח הגורם להתפתחות דמנציה, אך היא בהחלט עלולה להיות סימן מקדים למחלה"
מחיר הבדידות: מחקר חדש מגלה קשר בין בדידות לבין מחלת האלצהיימר חשוכת המרפא. עדיין לא ברור האם הבדידות עצמה מעוררת את התפרצות המחלה, אך לדעת החוקרים היא עשויה בהחלט להוות סימן מקדים. הממצאים פורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry.
החוקרים בדקו 43 נשים ו-36 גברים, כולם בריאים ללא סימני אלצהיימר. הנבדקים עברו סריקה מוחית באמצעות מכשיר PET הממפה את המוח ומראה סימנים להצטברות של פלאק עמילואידי, חומר חלבוני שהצטברותו מהווה סימן להתפתחות מחלת האלצהיימר. הממצאים הראו כי אלה שבמוחם נמצא רובד העמילואיד, היו בסיכון גבוה פי 7 וחצי לדווח על תחושת בדידות.
עוד כתבות:
אלצהיימר צעיר: כשמחלה של זקנים תוקפת באמצע החיים
המחלה שהורגת יותר חולים מסרטן שד וסרטן הערמונית ביחד
אלצהיימר: למה 99.6% מהתרופות לא עובדות – ומה כן יעזור?
לדברי החוקרים, בעוד שהמחקר אינו מוכיח כי הבדידות גורמת למחלת האלצהיימר, הוא כן מראה שהיא עלולה להוות סימפטום ראשוני למחלה. "אנשים שבמוחם מתחיל להצטבר פלאק העמילואיד אינם מתפקדים היטב מבחינת תפישה, הבנה, חברתיות או תגובה לסביבה", אמרה ראשת צוות החוקרים, ד"ר ננסי דונובן, "הבדידות אינה בהכרח מובילה לדמנציה, אך עשויה להיות סימן מוקדם".
ישראל: 1 מכל 5 קשישים סובלים מאלצהיימר
דמנציה (שיטיון בעברית) היא שם כולל לקבוצת מחלות שמתאפיינות בירידה בתפקוד של קליפת המוח ובהידרדרות מנטלית, כשהשכיחה בהן היא האלצהיימר.
אחד מכל חמישה קשישים בישראל סובל מדמנציה ברמות שונות. כ-70 אלף ישראלים לוקים באלצהיימר, וההערכה היא שבתוך 15 שנים יגדל מספרם ל-120 אלף. ככלל, ככל שעולה תוחלת החיים, עולה שכיחותה של המחלה, שפוגעת באופן שווה בגברים ובנשים מכל הגזעים ומכל השכבות הסוציו-אקונומיות.
אלצהיימר היא מחלה ניוונית מתקדמת של המוח, שהורסת בהדרגה את תאי המוח וגורמת להידרדרות ביכולת השכלית, לאובדן זיכרון ולפגיעה ביכולת החשיבה, הריכוז, הלמידה והתקשורת. לעיתים סובלים החולים גם מערנות יתר, מהזיות ומנדודי שינה. רוב החולים מתים בתוך 15-10 שנים מפרוץ המחלה.
השלב הראשון של המחלה, שנמשך שנתיים עד ארבע שנים, כולל שיכחה של שמות מוכרים מהיומיום, שיכחה של שמות חפצים פשוטים ושיכחה של שמות חברי משפחה וחברים קרובים. בהמשך מופיעים איבוד עניין בפעילויות חברתיות ובתחביבים ופגיעה ביכולת השיפוט.
בשלב השני, שנמשך שנתיים עד שמונה שנים, מתקשה החולה לזהות אנשים שהוא מכיר כמו חברים וקרובי משפחה, הוא לא מצליח לזכור כיצד לסיים מטלות יומיות פשוטות כמו מקלחת וצחצוח שיניים, הוא מגלה בלבול ודאגה גוברים וסובל מהזיות ומנדודי שינה. בשלב השלישי והמתקדם של המחלה, שנמשך שנה עד שלוש שנים, החולה כבר לא מזהה את בני משפחתו הקרובים, מתקשה באכילה, לא מבין משמעות של מילים ולא מסוגל להתלבש, להתרחץ או לשלוט על סוגריו.
אבחון המחלה נעשה במרפאת זיכרון על ידי רופא נוירולוג שבוחן את התגובות לפעילויות היומיום, כמו איבוד היכולת לנהל את ענייני הכלכלה השוטפים (חשבון בנק, תשלום חשבונות), איבוד ההחלטות והסתמכות מוחלטת על אחרים ("תבחר אתה בשבילי"), חזרה על אותה שאלה שוב ושוב במהלך שיחה, איבוד עניין בתחביבים ובעיסוקים שהביאו להנאה בעבר ומידת הפגיעה בזיכרון.
הטיפול המקובל באלצהיימר הוא בתרופות שמעכבות את פירוק המעביר העצבי אצטיל כולין במוח. התרופות מעלות את הריכוז והקשב של החולה, שהופך ליותר מחובר לסביבה, אבל משפיעות פחות על הזיכרון. הן עוצרות את תהליך ההידרדרות, אך לא מונעות את המחלה.
צפו: כך מתפתח האלצהיימר במוח
לפנייה לכתב/ת 
