בחירות סוערות, גם ברשת: "רמת האלימות עלתה משמעותית"
הטון הלוחמני שאפיין את מערכת הבחירות בין טראמפ לקלינטון חלחל גם בארה"ב ומחוצה לה: "ישנה עלייה של 250% בתגובות הפוגעניות ברשת". וכיצד האלימות באה לידי ביטוי בשיח האמריקני על ישראל? צפו בדיון באולפן ynet
פרשת מיילים, חשד להטרדות, חיקויים ושיעולים. מערכת הבחירות הסוערת בתולדות אמריקה תגיע ביממה הקרובה לסיומה, כאשר יותר מ-100 מיליון בוחרים ייכנסו לקלפיות ויכריעו: דונלד טראמפ או הילרי קלינטון - הנשיא, או הנשיאה, הבאים של ארצות הברית. הטון הלוחמני, שאפיין את שני המועמדים בשנה וחצי האחרונות, חלחל לציבור באמריקה ומחוצה לה, ובא לידי ביטוי בשיח אלים, שיימינג, ותגובות פוגעניות ואנטישמיות ברשת.
"בששת החודשים האחרונים אנחנו רואים עלייה של יותר מ-250 אחוז בתגובות הפוגעניות", אומר נדב שובל, מנכ"ל spot.im, בעקבות ניטור של הטוקבקים בארה"ב סביב מערכת הבחירות. לדבריו, נרשמה עלייה גם בשיח האלים נגד ישראל: "יש עלייה של 20% - ולא רק באתרים ימניים. גם באתרים השמאלניים וגם בימניים תראו דברים בסגנון 'היהודים שולטים'. זה כמעט שווה בשני הצדדים".
ניטור התגובות מצא כי הדיון סביב השפעתה של הקהילה היהודית על הבחירות בארה"ב הפך לנושא די מרכזי בקרב הציבור. "רואים את זה לא רק בארה"ב, אלא גם במקומות אחרים, וגם בישראל", מסביר שובל. "רמת האלימות עלתה משמעותית. מדברים על יהודים בכל המקומות, על כך שהם שולטים מאחורי הקלעים. יש עלייה קיצונית מאוד. קוראים לקלינטון 'הבובה הישראלית' ומדברים על כך שהתורמים היהודים רוצים להשתלט על העולם".
"קמפיין הבחירות של דונלד טראמפ מאופיין בהתקפה נגד מיעוטים וזה מעורר הרבה מאוד תופעות של אנטישמיות, של אותה אמריקה הלבנה והישנה", מוסיף יובל ארד, מומחה ליח"צ וייעוץ אסטרטגי. "אנחנו רואים לדוגמה התעוררות של ה-KKK שהביעו באופן רשמי תמיכה בטראמפ. זה דבר שלא קרה עשרות שנים - וזה ביטוי לאותה שנאת מיעוטים שמפלגת כיום את החברה האמריקנית ותשפיע גם קדימה".
"טראמפ בונה על פרשת המיילים כי אין לו שום דבר אחר"
ד"ר דפנה שטראוס, מרצה במכללה האקדמית הדסה, טוענת כי מערכת הבחירות הנוכחית הייתה המלוכלכת שידעה ארה"ב בעת האחרונה: "במאה ה-19 היו מערכות מלוכלכות מאוד, אבל בהחלט לא היו דברים כאלה בעשורים האחרונים. מספיק לחזור אחורה ארבע שנים, אז מיט רומני אמר לתומכים שלו: 'ברק אובמה הוא אדם טוב, ישר'. אנשים אחרים אמרו: 'אני מתמודד מול יריב, לא מול אויב'. זה לא קרה הפעם".
"למי שאוהב פוליטיקה זו לא שנה וחצי, אלא חגיגה אחת שלא מפסיקה", מוסיף ארד. "הפריימריז במפלגה הרפובליקנית היו מאוד סוערים. טראמפ כבש מעוז אחר מעוז, הביס מתמודד אחר מתמודד בטקטיקה שנראתה בהתחלה חריגה אבל הביאה אותו עד הסוף. די מהר התברר שהכוחניות הזו משתלטת על המפלגה הרפובליקנית, קורצת למצביעים וסחפה אותו קדימה עד למאצ'-אפ עם קלינטון, שבו כבר הוסרו כל המעצורים ונחצו כל הגבולות".
על אף הסקרים שמעידים על יתרון לטובתה של קלינטון, שלדון שורר, היו"ר לשעבר של המפלגה הדמוקרטית בישראל, לא מספיד את סיכוייו של טראמפ לזכות, אבל מבהיר כי "הדרך שלו תהיה הרבה יותר קשה משל קלינטון. הילרי צריכה לקחת פחות מדינות, בעוד טראמפ צריך לקחת כמעט את כל הקופה". לדבריו, פרשת המיילים לא פגעה בקלינטון: "שום נזק לא נעשה. הרפובליקנים בונים על זה כי אין להם שום דבר אחר. קלינטון היא מנהיגה. היעדר כריזמה? מי שרוצה כריזמה מקבל את טראמפ. הילרי פחות זוהרת, אבל היא טובה וחזקה".
"המפתח לבחירות - האדם הלבן שלא הלך לאוניברסיטה"
בניגוד לקמפיינים קודמים, הפעם יש יותר מדינות מתנדנדות מהרגיל. "אוהיו למשל, תמיד נחשבת מדינת קרב - אבל הפעם היא צמודה הרבה יותר", טוענת ד"ר שטראוס. "פנסילבניה שהייתה מאז 1992 דמוקרטית, פתאום לא ברור מה יקרה בה. לקלינטון יש שם יתרון, אבל קטן מבעבר. אחת הסיבות לכך היא שאנשים לבנים, בני מעמד הפועלים, ללא השכלה, שעבדו במקומות עבודה שהיו מאוגדים, היו המצביעים הדמוקרטיים. היום הם כבר לא".
בהמשך לכך, שלדון שורר טוען כי המפתח לבחירות הוא "האדם הלבן שלא הלך לאוניברסיטה. זה האדם הממוצע בארה"ב, שאליו מדבר טראמפ. האנשים האלה מרגישים שהם כבר לא בעלי הבית".
אז איך למעשה פונים לקולות המתמודדים ברגעים האחרונים של מערכת הבחירות? "אני חושב שרואים את הבליץ של המועמדים בימים האחרונים במסע מדהים של 5-4 מדינות ביום", מסביר יובל ארד. "מדובר במאמץ עצום - גם אישי וגם לוגיסטי. ראינו אתמול את אובמה מתגייס אחרי 16-15 הופעות לטובת הילרי. טראמפ מצדו אומר: 'אני לא צריך כוכבים, אני לבד'".