הקבלנים: זו הסיבה לקריסת חברות הבנייה
התאחדות בוני הארץ: חוק מוסר התשלומים, עליו תדון בשבוע הבא ועדת הכלכלה, יחמיר את המצב הקיים - ויתרום לקריסתן של חברות נוספות
חברת הבנייה אורתם סהר מצטרפת לרשימה של כ-20 חברות ביצוע בתחום הבנייה והתשתיות שקרסו בשנים האחרונות. ניתוח הסיבות לקריסת החברות, שערך אגף התשתיות והבנייה החוזית בהתאחדות בוני הארץ (הקבלנים) לקראת הדיון בחוק מוסר התשלומים שיערך בשבוע הבא בוועדת הכלכלה של הכנסת, מעלה כי ב-85% מהחברות שקרסו - עיכובים בתשלומים ממזמיני העבודות היוו סיבה מכרעת להיקלעות החברה לכשל פיננסי מהותי.
ביהמ"ש אישר לאורתם סהר לעבוד בחריש
ביהמ"ש אישר לשלם שכר לעובדי אורתם סהר
"חברות בנייה מחו"ל יסכנו את הקטנים בענף"
אמנם בהתאחדות מציינים כי לקריסת החברות תורם לא פעם גם חוסר איזון בחלוקת הסיכונים, לצד תמחור לקוי; אך העיכוב בתשלומים חוזר ועולה כעילה מרכזית. באגף התשתיות והבנייה החוזית מוסיפים כי מעיון בבקשות להקפאת הליכים שהגישו החברות, עולה כי רובן נקלעו לבעיות בתזרים המזומנים בגלל עיכוב בתשלומים מצד מזמינים ממשלתיים או עירוניים. התופעה בולטת יותר בקרב חברות הביצוע המשמשות כקבלניות חוזיות, ועובדות בעיקר מול גורמים ציבוריים.
עם חברות הביצוע שקרסו בשנים האחרונות ניתן למנות את אורתם סהר, בני בכר זועבי (שביקשה הקפאת הליכים בשבוע שעבר), גיה בניה ופיתוח, נתנאל שקד, מרדכי בנימין ובניו, טל חיות, צ. לנדאו, קל בנין, אשנב, לינום, מ. ברקן ואחרות. "קריסה של כל חברה כזו גוררת ברוב המקרים גם קריסה של קבלני משנה וספקים", אומרים בהתאחדות.
"קבלן ביצוע שעובד עבור מזמין ממשלתי או פרטי, הופך בעל כורחו לגורם מממן", טוען אשר גרין, סגן נשיא התאחדות בוני הארץ ויו"ר אגף בנייה חוזית. לדבריו, "את התשלום לעובדים הוא משלם חודש בחודשו, וכך גם את התשלומים למע"מ, מסים ומסי עירייה. אך את התמורה עבור עבודתו הוא מקבל חודשים רבים לאחר ביצוע העבודה. אם במהלך הפרויקט נוצרת גם מחלוקת מקצועית, באין מנגנונים קבועים בחוזים לפתרון סכסוכים - הקבלן המבצע יראה את כספו רק אחרי הליכים ממושכים בבתי המשפט".
מה גורם לקריסת חברות הביצוע? צפו בדיון באולפן ynet:
"בא לברך ויצא מקלל"
גרין מוסיף כי "חוק מוסר התשלומים אמור היה לתת פתרון חלקי לנושא, ולקבוע מועדים קבועים בחוק - בהם הגופים הממשלתיים והציבוריים יחויבו לשלם לספקיהם. אולם קבלני הביצוע הוחרגו מהחוק, וכך בעוד שכל הספקים במשק יקבלו את כספם תוך 30 יום, קבלני הביצוע יאלצו להמתין 85 יום מיום קבלת החשבון; ובמקרה של רשויות מקומיות ימתינו 90 יום מקבלת החשבון".
בנוסף, אומר גרין, אם המקור התקציבי הוא חיצוני (משרד החינוך שמעביר לרשות תקציב עבור הקמת מוסדות חינוך, לדוגמא), לפי החוק הרשות המקומית רשאית לדחות את מועד התשלום עד 10 ימי עסקים ממועד קבלת המימון החיצוני לעסקה.
"חוק מוסר התשלומים בא לברך ויצא מקלל, הוא מרע את המצב הקיים, שכן כיום הממשלה בחוזה האחיד שלה קובעת תשלום תוך 38 יום", מציין צביקה חודרלנד, סגן נשיא ההתאחדות ויו"ר אגף תשתיות. "אנחנו דורשים שחוק מוסר התשלומים לא יפלה בין הספקים השונים; שיקבע מועדים מקוצרים לתשלום לקבלנים למרבית הסכום המוסכם (ניתן לקבוע מועד מאוחר יותר לחשבון הסופי); וכן יקבע סנקציות למזמינים שלא ישלמו בזמן, שיהפכו את העיכוב בתשלום ללא כדאי עבור מזמין העבודה".
לדבריו, "מוסר התשלומים של המדינה והגופים הציבוריים הוא שקובע את התרבות העסקית בישראל. אם רשות מקומית מעכבת תשלומים לקבלן גדול בחצי שנה, הוא מעכב את התשלום בעל כורחו לקבלני המשנה שלו ולספקים - וכך נוצר מעגל שמשפיע על כל המשק, ומהווה זרז לקריסת חברות הנקלעות לבעיות תזרים".
חודרלנד מוסיף כי את המחיר של קריסת החברות משלם, בסופו של יום, הציבור. "כאשר קבלן תשתיות נקלע לקשיים, מתעכבים פרויקטים תחבורתיים חשובים כמו הרכבת לירושלים וכביש 1, והציבור מבלה את זמנו בפקקים מיותרים. כאשר קבלן בתחום הבנייה למגורים קורס - המשמעות היא עיכוב באכלוס הפרויקטים", הוא מסכם.
