"להפוך את בלייד ראנר לשלי זה מפחיד"
דני וילנב, אחד השמות הכי מבוקשים כיום בהוליווד, רק סיים לביים את הסרט "המפגש" וכבר החל לשקוד במרץ על אחד נוסף - "בלייד ראנר 2049" - ההמשך של סרט המדע הבדיוני המקורי. בראיון ל-ynet הוא מספר על ההשראה שמאחורי שפת החוצנים שנבנתה במיוחד לסרט, על האמונה שלו בחייזרים ("זה ישעמם מאוד אם נהיה לבד"), ועל החיבור המעולה עם ריאן גוסלינג ("יש לו ראש פרובוקטיבי")
הבכורה של "המפגש", סרט המדע הבדיוני ההוליוודי, הייתה אחד האירועים המדוברים בפסטיבל ונציה ה-73 שנערך לאחרונה. על השטיח האדום צעדו הכוכבים שלו - איימי אדמס וג'רמי רנר, ורק שם אחד בלט בהעדרו: הבמאי הקנדי דני וילנב ("אסירים", "סיקאריו") בן ה-49, שכובש עכשיו את הוליווד. זה לא ממש מקובל ולא נהוג שיוצר של סרט שמשתתף בתחרות הרשמית של אחד הפסטיבלים הגדולים בעולם לא מתייצב לבכורה החגיגית שלו ולמסיבת העיתונאים. אבל לווילנב היו סיבות טובות שמנעו ממנו להתייצב לאירוע - הוא היה טרוד בצילומים של "בלייד ראנר 2049" - ההמשכון של סרט הפולחן המופתי "בלייד ראנר" של רידלי סקוט, מראשית שנות ה-80. מדובר בסרט שהכי מעורר סקרנות וציפיות כעת בהוליווד, ווילנב חייב להתמסר לו ולעמוד בלוחות הזמנים.
ימים אחדים אחרי בכורת "המפגש", הצליח וילנב לחמוק לרגע מהאחריות העצומה המוטלת עליו ומהמטלות של צילומי "בלייד ראנר 2049", ולקפוץ ליום תקשורת מרוכז בוונציה, כדי להעניק קומץ ראיונות.
זה צירוף מקרים שאתה יוצר שני סרטי מדע בדיוני ברצף - "המפגש" ו"בלייד ראנר 2049"?
"כן. העניין הוא שאני חולם לעשות מדע בדיוני מזה זמן רב. הייתי מכור למדע בדיוני כשהייתי ילד ונער, ונהגתי לקרוא ספרים ונובלות גרפיות - זו הייתה הדרך שלי להתמודד עם המציאות. הייתי מאוד גרוע בספורט, ובמיוחד בהוקי, וכשאתה גרוע בהוקי בקנדה - אז אתה כלום. אז סרטי המדע הבדיוני היו הסם שלי. זה מרגיש לי כמו משהו שהוא קרוב יותר לחלומות. עיוות המציאות יוצר מרחק מהמציאות, וזה מאפשר לחקור את המציאות בדרך יותר חופשית. חברים שמכירים אותי הרבה זמן לא הבינו למה אני תמיד עושה דרמות אפלות, ואיך זה שעוד לא עשיתי סרט מדע בדיוני. אני ידעתי וקיוויתי שאעשה סרט כזה מתישהו".
למה לקח לך כל כך הרבה זמן?
"זה הגיע מאוחר בגלל שתי סיבות: הראשונה - לא מצאתי סיפור טוב מספיק, קשה מאוד למצוא. והשנייה - בגלל ענייני תקציב. צריך הרבה כסף כדי לעשות סרטים כאלה".
ומה חשבו באולפן על כך ש"המפגש" לא נראה כמו סרט מדע בדיוני טיפוסי ואין בו הרבה סצנות אקשן?
"בהתחלה הם חשבו שמדובר בעוף מוזר. כי זה ההפך מסרט של מייקל בי. אבל בסוף כולם הצטרפו ותמכו בפרויקט".
"המפגש" מתאר פלישה של חלליות מעוצבות המתייצבות יום אחד בכדור הארץ, במספר מוקדים. בלשנית-מתורגמנית אמריקנית (איימי אדמס) מוזעקת על ידי הצבא האמריקני לתקשר עם החוצנים, שהשפה הכתובה שלהם נראית כמו ציור אסתטי ומסוגנן, ולהבין מה הכוונות שלהם - האם פניהם למלחמה או לשלום.
"ערכנו מחקר רב כדי למצוא את השפה של החוצנים", אומר וילנב. "ההנחה הראשונית היא שהיא צריכה להיות מעגלית. רציתי זה ירגיש קצת סיוטי. אמרתי לעצמי שהקול שלהם בטח מבטא רגשות, והשפה הכתובה באה ממילים, אבל חוץ מזה לא ידענו כלום. קראנו הרבה מחקרים וקיבלתי המון הצעות ממעצבים. עד שאמן ממונטריאול בא עם הרעיון הנפלא הזה, שנראה יותר כמו דיו מגובב. פיתחנו גם מילון - ספר שמכיל את כל המשמעויות, המבנים וההיגיון שניצבים מאחורי השפה הזאת. זה היה מאוד מועיל עבור השחקנים".
הכתב של החוצנים מזכיר אותיות יפניות.
"זה נכון. הדבר היחיד שיכול להיות קרוב אל הכתב הזה זו הקליגרפיה היפנית".
ואיך יצרת את החייזרים?
"החייזרים היו דיגיטליים. החלום שלי היה ליצור אותם באמת, אבל זה היה יותר מדי יקר. ועדיין, ליצור את ההתנהגויות של היצורים האלה היה תהליך ארוך מאוד".
אגב, אתה מאמין בחייזרים?
"כן, כן. אני חושב שזה יהיה מאוד משעמם אם נהיה לבד. מאחר שהאנושות לא מתנהלת כל כך טוב, אז אני מקווה שיש עוד דברים שם בחוץ".
הפחד שלנו מזרים, שמדובר עליו בסרט, הוא נושא שמאוד מדובר כעת בעולם של פליטים ומהגרים לא חוקיים.
"עם הזמן המציאות הזינה את התהליך שעבר הסרט. אתה לא עושה סרט בצורה ספונטנית בסופ"ש, זה תהליך ארוך שלוקח שנים. בזמן שאתה עושה את הסרט המציאות סביבך מתפתחת".
וילנב מתוודה ש"זה מוזר לדבר על סרט שרק סיימתי אותו, בעודי עושה משהו אחר. אני כל כך מסור לתהליך של 'בלייד ראנר 2049'. אני חי 100% בלייד ראנר כרגע. כל יום אני מתעורר בשש בבוקר וחוזר לחדר שלי בחצות. שבעה ימים בשבוע - חולם על זה בלילה, ולעיתים קרובות מתעורר באמצע הלילה, ואז אני יודע שאני אבוד כי זה אומר שלא אחזור לישון, אני יותר מדי נרגש. אז אם תשאל אותי מה אני הולך לעשות אחרי שאסיים את צילומי 'בלייד ראנר 2049', אגיד לך שאני הולך לישון".
איך "בלייד ראנר 2049" בהשוואה למקורי?
"בלתי אפשרי להשתוות לסרט הראשון, כי זו יצירת מופת, זה רידלי סקוט. זהו אחד מסרטי המדע הבדיוני הטובים ביותר בחמישים השנים האחרונות. יש שלושה סרטי מדע בדיוני שאני מאוד אוהב - '2001: אודיסאה בחלל', 'מפגשים מהסוג השלישי' ו'בלייד ראנר' - אז אתה יכול לראות שאני שקוע עכשיו עמוק בחרא. מה שמפחיד אותי זה לקחת את 'בלייד ראנר' ולהפוך אותו לשלי. זה מחריד. אין לי מושג איך הקהל יגיב לסרט, יש לו חיים משל עצמו".
ואיך העבודה עם האריסון פורד, כוכב הסרט המקורי?
"הריסון פורד היה אחד מהגיבורים הגדולים שלי. גדלתי איתו. אז לפגוש אדם כמוהו, אגדה בליבך, שיש לו את הצניעות, האנושיות, פתיחות המחשבה והפשטות - זה דבר נהדר ומרגש. הריסון הוא אחד האנשים הנחמדים ביותר שפגשתי".
ואיך יהיה העיצוב של "בלייד ראנר 2049"?
"אני לא יודע אם אני יכול לענות על זה, אבל בוא נגיד שזה אותו העולם".
תוך חמש שנים בלבד וילנב הצליח להשתלט על הוליווד, לשלב בין קולנוע מסחרי לאינטליגנטי, ובמקביל הוא משתדל לשמור על חזונו, השקפת עולמו האנושית והליברלית וסגנונו החזותי המרשים. "אני מנסה למצוא את הדרך שלי ולשמור את הקול שלי בשלמותו, וזה קשה כי יש הרבה קולות מסביב, יש הרבה לחץ. חשוב לי לשמור את הטוהר הזה, ואת השקפת העולם שלי. חשוב לי ליצור איזון וללכת לאן שאני רוצה, אבל בו זמנית לקחת בשביל הסרט את הרעיונות של אחרים, שחזקים משלי. מאוד מעייף למצוא את האיזון הנכון, זה לא פשוט עבורי".
