אבי לוזון איבד מזמן את הבושה / טור
יו"ר ההתאחדות לשעבר מתנהל כאחרון הטוקבקיסטים, ומעז לבקר בחריפות את אלישע לוי בזמן שהוא עצמו נכשל בתפקידו. כמו יתר הכושלים שמפטפטים עצמם לדעת, לוזון טוב בעיקר בדיבורים
תסתכלו סביב ותראו אותם בכל מקום, את הכושלים שלא שותקים. מאמנים שנכשלו בתפקיד שלהם מעבירים ביקורת ללא רחמים על קולגות. קחו למשל את ניר קלינגר, מנג'ר מכבי שעריים שחלמה לעלות לליגת העל אבל מתרסקת בלאומית, אחרי שהחליפה מאמן. לאיש שעזב חמש קבוצות באמצע העונה זה לא מפריע לשפוט גדולים ממנו, לשלוח מאמנים הביתה או לדבר על שיטות משחק, בזמן שהוא בעצמו לא הצליח ליישם כלום. כמוהו אלי אוחנה או גיא לוזון (עד שמונה להפועל תל אביב), אייל לחמן, שלמה שרף או מוטי איווניר, שגילה שקל לדבר אבל קשה בקריית שמונה.
תהליך זהה מתרחש בגזרת יושבי ראש התאחדות לשעבר. אותם אלה שעמדו בראש המוסד שאמור לשנות את הכדורגל הישראלי ולהצעיד את הנבחרת קדימה, אבל לא הובילו לשום טורניר גדול או הישג משמעותי, מרשים לעצמם להעביר ביקורת נוקבת שנובעת ממניעים אישיים בלבד.
המגן של מכבי פתח תקוה לא זומן לנבחרת? לוזון כבר ידאג לסגור חשבון עם אלישע (למה לא עם עופר עיני שמינה אותו? כי הוא חזק מדי?). הוא יקבל במה, יעיף מילים לאוויר ויספק כותרות לכל דורש, העיקר שלא יזכירו לו למשל את השנים השחונות והכושלות של אלי גוטמן בנבחרת ישראל, את המינוי התמוה של לואיס פרננדז למאמן הנבחרת, את ההבטחה לבנות מחדש את אצטדיון רמת גן שלא יצאה לפועל, את שיטת הקיזוז הלא ספורטיבית שהנהיג בליגה וגרמה לעוול, את המינוי השערורייתי של אחיינו גיא למאמן הנבחרת הצעירה לפני אירוח יורו הצעירות, את ההתבטאויות המביכות שלו ואת העובדה הפשוטה שנאלץ לסיים את תפקידו בגלל ניגוד עניינים.
אם אבי לוזון היה יו"ר התאחדות מוצלח, הכדורגל הישראלי היה אמור להיות במקום אחר אחרי שבע שנים בהנהגתו. אבל הוא, כמו יתר הכושלים שמפטפטים עצמם לדעת, איבד מזמן את הבושה. כל מה שנותר ללוזון ולשכמותו הוא לייצר כותרות, לקטול מאמן נבחרת שהביא שש נקודות שציפו ממנו ולקרוא לו כושל, ולהוכיח שוב שהוא טוב בדיבורים בזמן שאחרים עושים.
לפנייה לכתב/ת 
